שר האוצר צודק - על מורי הדרך לחפש לעצמם נתיב מקצועי חדש

עכשיו זה כבר די ברור, הקורונה לא חלפה. היא כאן כדי להישאר. וריאנט כזה או וריאנט אחר זה כבר לא באמת משנה. חזרה לשגרה טרום המגפה לא נראית באופק ויהיה זה טוב אם נכין עצמנו למציאות החדשה. עיון במדורי הכלכלה מעלה מספר מקרים בהם אנשי עסקי דיווחו כי הקורונה הייתה מתנה כלכלית עבורם.

מקרה אחד שהרשים אותי במיוחד היה שאשת תקשורת "בעולם הישן" יוצאת לחל"ת יחד עם מאות אלפי עובדים אחרים בתקופת הסגר הראשון. היא לא ממתינה לחזרה לעבודה הישנה אלא מחליטה להפוך לעצמאית ומקימה עסק בתחום הזוגיות והפנאי.

המעקב אחר הצלחתה מפעים אותי. לא רק הצלחה כלכלית אלא יוזמה, הישגיות, שיתוף פעולה ומציאת משמעות. בתור חוקר אושר אני מזהה את כל המרכיבים של חיים טובים ומאושרים כפי שמנסח אותם פרופסור סליגמן: רגשות חיוביים, מעורבות, קשרים חברתיים, משמעות והישגיות - PERMA.

והנה בנסיעה אתמול אני מאזין לביקורת נוקבת על דברי שר האוצר אביגדור ליברמן בנוגע לכך שמורי הדרך צריכים למצוא לעצמם נתיב תעסוקה חדש. זה ברור שמורי הדרך איבדו נתח נכבד מפרנסתם. שמי הארץ סגורים לתיירים, הם ועוד רבים אחרים נאלצו להפנים כי זרם המטבע החוץ שהביאו עימם כמעט חמישה מיליון תיירים בשנה פסק. הם קיבלו סיוע זמני מהמדינה, אך מה עליהם לעשות עכשיו, להמשיך להמתין לתיירים או להמציא עצמם מחדש.

תמריץ שלילי

קבלת סיוע כספי מהמדינה תציע רשת ביטחון המהווה עבורם תמריץ שלילי ליזום שינוי בקריירה. אני אוהב לעבוד בתור מורה דרך, אני טוב בכך ואני מצליח להתפרנס היטב. אמתין לחזרה לשגרה. אך מי מבטיח שאכן נחזור לשגרה טרום הקורונה ומתי בדיוק השמיים יפתחו? ואם יפתחו מי מבטיח שעולם התיירות לא יאמץ לעצמו את חזון המטאוורס.

אנשים ירכיבו משקפי מציאות מדומה ויטיילו בכל העולם מבלי לצאת מהסלון של ביתם. ואולי מורי הדרך הם כמו עובדי הטקסטיל בישראל בתקופה שקדמה לפתיחת המשק ליבוא מתחרה. אנו חיים בעולם של שינויים טכנולוגיים מהירים מאוד ולצידם חוסר וודאות בדמות פנדמיה עולמית. המשך קבלת הסיוע מהמדינה מציעה למורי הדרך תקוות שווא.

צודק שר האוצר בכך שהפסיק את תשלומי החל"ת ועוד יותר צודק בטענתו כי עולם התיירות לא יתאושש בטווח הזמן הנראה לעין. יהיה זה מצוין שחמישה מיליון תיירים יחזרו לפקוד את ישראל, אך המציאות שונה. מדובר לטענתו של שר האוצר רק ב-200,000 תיירים בשנה. שר האוצר מחייב את מורי הדרך לבחור בין שתי אלטרנטיבות: האחת, להיות פאסיביים. להישאר מורי דרך ולהמתין לפתיחת השמיים לתיירות חוץ. השנייה, להפוך לאקטיביים. לסלול לעצמם נתיב מקצועי חדש. כל אחד לפי טעמיו וכישוריו.

אין הבטחה להצלחה

מדובר בתהליך מסוכן המצריך השקעת משאבים. אין הבטחה להצלחה, אך יש סיכוי ויש תקווה כי הנתיב החדש יהיה מוצלח. צודק שר האוצר בכך שהוא מציע למורי הדרך בהירות - מי שרוצה להמשיך בנתיב הישן והמוכר צריך לקחת בחשבון כי השינוי המיוחל לא נראה באופק.

מי ששוגה בדמיונות ולכוד בעבותות הנוסטלגיה רשאי לעשות כן, אך טוב שידע שאין לו רשת ביטחון מצד המדינה. דברי שר האוצר נכונים כי הם מהווים תמריץ להחליט לסטות מהנתיב המוכר. טוב יעשה משרד האוצר אם לצד החלטתו להסיר את רשת הביטחון ישקיע משאבים לסייע בסלילת הנתיב החדש. קורים לזה הסבה מקצועית והדבר מצריך תקציב וסיוע מקצועי.

הכותב הוא ראש המחלקה לכלכלה ומנהל וחוקר כלכלת אושר במרכז האקדמי רופין