באירופה צועדים במהירות לעבר שוויון מגדרי בממשלות, בישראל פחות

הממשלה החדשה  שהושבעה בשבוע שעבר בגרמניה מורכבת - לראשונה בהיסטוריה של המדינה - ממספר שווה של שרות ושרים. זו הייתה אחת מהתחייבויות הבחירות של מי שנבחר לעמוד בראשה, הקאנצלר אולף שולץ, והוא דאג לעמוד בה על ידי איוש מספר רב-יחסית של משרדי ממשלה בפוליטיקאיות מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שבראשה הוא עומד. "אני מודע לחלוטין לכך שהעובדה שאני גבר עזרה לי פעמים רבות בחיי", נימק שולץ את המהלך, "וזו הסיבה לכך שאני פמיניסט. בשבילי, תמיד היה ברור: חצי מהשלטון שייך לנשים".

הצעד הגרמני הוא חלק ממגמה הולכת וגוברת במערב אירופה, לדאוג לשוויון מגדרי בממשלות ולחתור לשוויון במערכת הפוליטית ובמוקדי הכוח. בגרמניה, אחד הצעדים המשמעותיים להשגת המטרה הזו היה מחויבות של מפלגות כמו "הירוקים" וה"סוציאל-דמוקרטים" למכסות שוות לגברים ולנשים ולהחלטה להעמיד בראשן צמד פוליטיקאים - גבר ואישה - על מנת לוודא שהשוויון מקודם ומושג.

בממשלה הגרמנית החדשה, בראש משרדי הפנים והחוץ עומדת לראשונה בהיסטוריה של המדינה פוליטיקאית, ואישה מאיישת גם את משרד ההגנה. "הביטחון יוחזק בידיהן של נשים חזקות", אמר שולץ.

ישראל מפגרת בחתירה לשוויון

בישראל, לעומת זאת, למרות מספר המשרדים הרב בממשלה הנוכחית והאפשרויות הרבות לחלוקה שווה, הממשלה רחוקה משוויון. תשע שרות מכהנות ב-27 משרדי הממשלה השונים - שליש בלבד. כולן התקבצו לתמונה משותפת עם הקנצלרית-לשעבר אנגלה מרקל, בביקור הפרישה שלה בישראל בחודש שעבר. זה היה בגדר "תיקון" לתמונה קודמת של מרקל שבה צולמה עם ממשלה עם רוב גברי. מבחינה מספרית, בישראל יש יותר שרות מאשר בממשלת גרמניה שבה יש שמונה שרות, אך מבחינת היחס בין הגברים לנשים, ישראל מפגרת בחתירה לשוויון בקבינט.

השוויון המגדרי אינו מאפיין את הממשלה הגרמנית בלבד. במיוחד ממשלות המובלות על ידי סוציאל-דמוקרטים, אבל לא רק, מקדמות את הגישה הזו ברחבי אירופה. בספרד, ראש הממשלה פדרו סנצ'ז עשה היסטוריה בכהונתו הראשונה ב-2018, כאשר ביצע שינוי חד לעומת ממשלות העבר במדינה ומינה 11 שרות בממשלה שבה 17 משרדים בלבד - קרוב לשני שלישים מהקבינט. גם בממשלה הנוכחית בספרד, בכהונתו השנייה של סנצ'ז שהחלה בקיץ האחרון, מכהנות 14 שרות ב-22 משרדי ממשלה, שיעור דומה.

המהלך הספרדי לא התבצע בחלל הריק. המפלגה הסוציאליסטית הספרדית בראשות סנצ'ז מתמקדת בשוויון מגדרי, והפכה את הנושא לחלק מקמפיין הבחירות שלה. לפני הבחירות האחרונות, דאג סנצ'ז להעביר חוקים המחייבים חברות מסחריות לשקיפות בפערי שכר בין נשים לגברים וכן האריך את חופשת הלידה בתשלום. שרת האוצר נדיה קלווינו, שמונתה בממשלה הנוכחית לסגנית ראש הממשלה, הבהירה כי הממשלה מנסה לחתור לשווין מגדרי "מסיבות של הוגנות חברתית, אבל גם בגלל רציונליות כלכלית - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז 50% מהאוכלוסייה שלנו". מבחינה זו, הנראות הפוליטית אמורה לשקף את המחויבות של המפלגה למה שהפך נושא-ליבה בשבילה.

בפינלנד, העובדה כי הקואליציה המכהנת במדינה מובלת על ידי חמש נשים עוררה כותרות בינלאומיות ב-2019, אבל הפכה מאז למציאות היומיומית. ראשת הממשלה סאנה מארין, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מינתה קבינט שרובו נשים (10 מתוך 18 משרדי הממשלה מובלים על ידי נשים) - ושלא השתנה רבות מאז.

גם בפינלנד השינוי הייצוגי-כביכול כרוך בשינויים מעשיים. אחת הרפורמות המשמעותיות שמובילה הממשלה החדשה היא בתחום חופשת הלידה, והכפלת ימי החופשה האפשריים לגברים, כדי לחלק שווה בשווה את ההתמודדות עם החודשים הראשונים. "אנחנו רוצים שלנשים ולגברים תהיה את אותה אפשרות להיות בבית עם ילדים קטנים, כדי שיהיו להם את אותן הזדמנויות בעבודה ולצמצם את פערי השכר בין המגדרים", אמרה באחרונה מארין.

שלוש מדינות מונהגות על ידי נשים

לפי המכון האירופי לשוויון מגדרי (EIGE), גוף מיוחד של האיחוד האירופי שהוקם כדי לאמוד ולקדם מטרה זו, הדרך להשיג את השוויון בממשלות עובר, כפי שקרה בגרמניה, במחויבות של המפלגות עצמן לשוויון בין נשים לגברים ברשימות שלהן. "מפלגות פוליטיות נתפסות למעשה כשומרות הסף של שוויון מגדרי בייצוג פוליטי, משום שהן קובעות את הייצוג והבחירה של נציגי הבוחרים", כתבו מומחי המכון בסקירה האחרונה שלהם, שהתפרסמה בקיץ האחרון. "למרות שמפלגות פוליטיות רבות אימצו באופן וולונטרי מכסות שוות לנשים ולגברים, יש עדיין חוסר-איזון מגדרי כחלק מהמבנה הפנימי שלהן".

נכון לשנה שעברה, רק שלוש מדינות באירופה הונהגו על ידי נשים - דנמרק, פינלנד וגרמניה. מאז ירדה גרמניה מהרשימה, כאשר שולץ החליף את מרקל. "ברוב המדינות החברות באיחוד", נכתב, "משרת ראש הממשלה ממשיכה להיות מאוישת על ידי גברים".  אך מאז התווספו לרשימה גם אסטוניה ושבדיה.

למעשה, סקירה של הנעשה באיחוד האירופי כולו מראה שונות גבוהה בין מדינות המזרח למערב, ובעיקר שיעור נמוך מאוד של פוליטיקאיות בכירות במזרח הגוש ובמדינות בעלות היסטוריה דתית ומסורתית יותר. מתוך 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, בתשע מהן יש ממשלה מאוזנת מבחינה מגדרית או רוב לנשים - 33%.

ספירת הראשים יכולה להטעות 

בעוד שבמקומות הראשונים בשוויון בתחום זה ניצבות מדינות סקנדינביה וגם צרפת ואסטוניה, את המקומות האחרונים תופסות מדינות כמו קפריסין, יוון, מלטה, הונגריה וסלובקיה. בהונגריה רק 20% ממשרדי הממשלה מובלים על ידי נשים, ביוון עומד השיעור על 16% בלבד ובמלטה על 15%. מדינות אלה גם נמצאות בתחתית רשימת השוויון המגדרי בתחומי הכוח הפוליטי בכלל, הכוללת גם את שיעור הנשים בפרלמנט, בתפקידי מפתח ובהנהלת חברות.

בנוסף, לעתים הספירה הפשוטה של נשים וגברים בקבינטים מטעה. השאלה אינה רק כמה שרות מכהנות בממשלה, אלא אילו תיקים מוקצים להן. כפי שניכר מהמגמה לגבי המשרד הבכיר ביותר - ראשי הממשלה האירופים הם ברובם גברים, והתמונה לא השתנתה משמעותית בשנים האחרונות. רק שמונה ראשות-ממשלה אירופיות כיהנו בכל מדינות האיחוד האירופי ב-15 השנים האחרונות, לפי נתוני המכון.

"נשים לרוב יקבלו משרדים בעלי חשיבות פוליטית פחותה", נכתב בסקירה השנתית של ה- EIGE. "למרות העובדה שנשים החזיקו ב-31.9% ממשרות השרים באופן כללי באיחוד (נכון לנובמבר 2020), השיעור שלהן במשרדים הקשורים לתשתיות או לתחומים חשובים היה נמוך יותר. למעשה, קרוב למחצית מהמשרדים המאוישים על ידי נשים (46%) קשורים לנושאים חברתיים ותרבותיים". לדברי המכון, "ממצא זה מצביע על כך שההקצאה לתיקי ממשלה אינה ניטרלית מבחינה מגדרית, ונשים אינן מקבלות את החלק השווה של המשרדים בעלי הנראות והחשיבות הגבוהים ביותר".

נשים - רק 30% מהדירקטוריונים

המדד לגבי ההרכב המגדרי של ממשלות הוא רק אחד משורה של פרמטרים בתחום "מוקדי הכוח" (Domain of Power), שהוא עצמו חלק מאומדן המצב הכללי מבחינת שוויון מגדרי באיחוד.

ברמה הכללית, האיחוד מקבל 68 מתוך 100 נקודות (שהן היעד - שוויון מגדרי), אך נרשם שיפור עקבי בתוצאות בשנים האחרונות. דווקא תחום זה הוא האחראי לרוב השיפור המסתמן באיחוד, בשל ייצוג שווה יותר לנשים בממשלות, בפרלמנטים, בתפקידים בכירים, בחברות ובחברי מנהלים.

זאת, בעוד תחומים אחרים כמו כלכלה, זמן, בריאות ועוד התקדמו בצורה אטית יותר. בעשור האחרון, יותר משני שלישים מהשיפור במדד האירופי הכולל נבעו מהשיפור שחל במעמדן של נשים בתחום מוקדי הכוח.

אבל אם מומחי המכון מסתכלים על המצב לכשעצמו, ולא רק על המגמה, הרי שכדאי לציין שרק 30% מהמשרות בחברי-מנהלים באיחוד האירופי מוחזקים על ידי נשים, למרות חקיקה בנושא. כמו כן, רק אחת מכל עשרה מנהלים בכירים במגזר הפרטי היא אישה ורק שליש מחברי הפרלמנטים באירופה הן נשים.

הסוגיה בולטת, למשל, על רקע ההתמודדות עם מגפת הקורונה, שבה נשים רבות נאלצו לטפל במשפחותיהם, או אפילו לקחת חלק במאמצי מערכת הבריאות, אך האינטרסים שלהן לא יוצגו באופן שווה על ידי המערכת הפוליטית. "למרות שרוב עצום של עובדי מערכת הבריאות באיחוד האירופי הן נשים", נכתב בדו"ח השנתי של ה-EIGE שהתפרסם בסוף אוקטובר, "גברים עדיין שולטים בתפקידי המפתח במגזר זה. רק אחת מארבעה שרי בריאות באיחוד האירופי היא אישה.