רגע לפני ששנת 2021 מסתיימת, ברור שהיא הייתה שנת הנפקות יוצאת דופן עבור החברות מישראל - הן במספר ההנפקות והן בשוויים שבהם החברות יצאו לשוק הציבורי. בפירמת רואי החשבון PwC ישראל פרסמו סיכום שנתי המתייחס לכלל האקזיטים - עסקאות רכישה והנפקות בשנה החולפת - ולפי הנתונים שהם מפרסמים, נרשם שיא של 82.4 מיליארד דולר, עלייה של יותר מפי 5 מהשנה שעברה. גודל העסקה הממוצעת (בין אם רכישה או הנפקה) עמד על 482 מיליון דולר, לעומת 257 מיליון דולר ב-2020 ו-124 מיליון דולר ב-2019, בעיקר בזכות ההנפקות בוול סטריט.
ב-PwC מציינים כי 21 הנפקות של חברות ישראליות בוצעו בשווי של למעלה ממיליארד דולר (בהנפקות נכללים גם מיזוגים לחברות SPAC), כשהעסקה הגדולה ביותר הייתה של איירון סורס שמוזגה לפי שווי של כ-11 מיליארד דולר. הנפקת פלייטיקה נוטרלה מהנתונים משום שהיא מוגדרת "עסקת המשך" - היא כבר נכללה בדוחות עבר של הפירמה כשנמכרה לתאגיד סיני.
"שנת 2021 מהווה שנת שיא מבחינת הנפקות, עם לא פחות מ-72 הנפקות", נכתב בדוח של PwC ישראל, שמציין גם את העלייה המשמעותית בבורסה בתל אביב, שבה בוצעו 45 הנפקות של חברות הייטק. בסך הכול הנתונים מצביעים על כך שהשווי בהנפקה עומד בממוצע על 985 מיליון דולר (בהשוואה ל-489 מיליון דולר ב-2020), בעיקר בשל הנפקות ומיזוגים ל-SPAC בארה"ב, ואילו גודל עסקת הרכישה הממוצע מגיע ל-117 מיליון דולר, ירידה לעומת 150 מיליון דולר ב-2020. SPAC, נזכיר, הן חברות ללא פעילות שמגייסות כסף מהציבור במטרה לרכוש חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב מראש, או שיידרשו להחזיר את הכסף למשקיעים.
"גידול משמעותי במספר העסקאות 'כחול-לבן'"
חלוקה לפי מגזרים מראה שעסקאות רבות מגיעות מתחומי האינטרנט, המחשוב והתוכנה לתאגידים, עם היקפי עסקאות מצטברים בסך 23.8 מיליארד דולר ו-40.6 מיליארד דולר, בהתאמה. בתחום מדעי החיים היקף העסקאות הסתכם ב-5 מיליארד דולר. אף שמדובר בעלייה בהיקף לעומת 2020, שיעור העסקאות מתחום מדעי החיים היה 6% בלבד ב-2021, ירידה מ-17% בשנים קודמות.
הנתונים כוללים גם את החלוקה הגיאוגרפית ומראים שמספר העסקאות בישראל (כלומר רוכש ישראלי או הנפקה בישראל) היה 77, ובארה"ב - 69. "ב-2021 נרשם גידול משמעותי במספר העסקאות 'כחול-לבן', עם 32 עסקאות רכישה בידי חברות ישראליות", נכתב בדוח, ובין היתר מוזכרות Avanan שרכשה צ'ק פוינט ו-Vdoo שאותה רכשה JFrog. זאת לעומת 11 עסקאות כאלה ב-2020.
ותודה למיזוגי והנפקות הספאקים
ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההייטק ב-PwC ישראל, מסביר את הנתונים ומציין מספר סיבות למה שקרה ב-2021: "כמות כסף בלתי נדלית אשר שטפה כגל צונאמי את השווקים, וההכרה ביכולותיה של הטכנולוגיה בתחומים רבים ומגוונים, תדלקו ודישנו את הקרקע הפוריה בלאו הכי. שוקי ההון והיזמים הישראלים, כרגיל, לא פספסו את ההזדמנות. מגובות בסנטימנט חיובי חסר תקדים ודחיפה מצד הטרנד החדש-ישן המתקרא SPAC, היוו ההנפקות את חלק הארי מסך שווי העסקאות לשנה זו. ב-2021 נרשמו למסחר 72 חברות, כאשר שווי ההנפקות הצטבר לכדי סכום כמעט בלתי נתפס של כ-71 מיליארד דולר".
ירון וינצבליט, שותף וראש אשכול ההייטק ב-PwC ישראל / צילום: יח''צ
כיום לדבריו, השוק יותר סלקטיבי, והוא מעריך שכך יהיה ב-2022 שבה נראה ירידה במספר ההנפקות. אולם ויצנבליט סבור שבמחצית השנייה של 2022-תחילת 2023 נראה עוד הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות ישראליות בארה"ב. "אני מאוד אופטימי מכך שחברות ישראליות ימשיכו להיות רלוונטיות בשוק האמריקאי בשוויים יפים, מכיוון שההייטק הישראלי מבין את הצורך הטכנולוגי, ולא מפספס הזדמנויות", הוא מוסיף. "כבר היום ישנם יוניקורנים, חברות שגייסו המון כסף ואירועי סקנדרי (עסקאות בשוק המשני) - אותן חברות ממתינות להנפיק בבורסה האמריקאית תוך שהן מתבססות וגדלות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.