סוגיית הפיתוח הכלכלי במגזרי המיעוטים בישראל והוויכוח סביבו נולד בחטא: זה לא קרה כתוצאה של רצון מצד ממשלת ישראל לשפר את מצבו הכלכלי של המיעוט הלאומי הערבי בישראל, ולא בגלל הלחץ, שלא היה, של הציבור הערבי על מקבלי ההחלטות בישראל, אלא בגלל הדרישה של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) מישראל להשיג שיפורים במצבו של המיעוט הערבי, וביצוע רפורמות כתנאי לחברות ישראל בארגון, ובהתאם לכך הוקמה הרשות לפיתוח כלכלי, אשר בתורה ניסתה לעבוד על תוכנית כלכלית בשנת 2015 תחת השם תוכנית 922.
חשוב לי לציין כי, על אף הביקורת שיש לי על התוכנית, ולא מעט ביקורת כזו יש לי, תמיד אברך באופן עקרוני, כל תכנית כלכלית שתוצע וכל מאמץ דומה, לשיפור מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הערבית בישראל, ככל שהיא נועדה לקדם את החברה הערבית, גם אם המחלוקת תישאר מבוססת על מהות התוכנית ושיטות יישומה.
לא מעט טורי דעה פורסמו אודות תוכנית 922, והתוכנית הותקפה כמעט מכל זווית אפשרית, והתנהלה מלחמת קרדיטים בין פוליטיקאים וראשי רשויות מקומיות, על קידום התוכנית וקבלת דיבידנדים על התוצאות המאוד חלקיות שהיו לתוכנית, ולכן אין מקום לעוד טור דעה באותם הקשרים וזאת לא מטרתי. מטרתי העיקרית הינה "לעשות סדר" בכל המידע והידע הקיים אודות התוכנית משלב ההרהורים ועד שלבי הביצוע/אי הביצוע של הסעיפים השונים, בתקווה שלקחי התוכנית יופקו וישתקפו בתוכנית ההמשך שזה עתה אושרה בממשלה.
אפתח בגילוי נאות: כיהנתי בצוות המשא ומתן של התוכנית מטעם החברה הערבית, שכלל נציגים של הרשימה המשותפת, ראשי רשויות מקומיות וארגוני החברה האזרחית, אך לקראת אישור התוכנית בממשלה, התפטרתי וחדלתי להיות פעיל בצוות וזאת כמחאה הן על הדרך בה נוהל המשא ומתן והן על התוצאה המשתקפת, שכאמור, יצאה לציבור מיד לאחר מכן תחת הכותרת "החלטת ממשלה 922 - פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים".
בקיץ 2015, התחלנו, כמה ארגונים של החברה האזרחית בישראל, להיפגש ביחד עם נציגים של ועד ראשי הרשויות המקומיות ונציגים של הרשימה המשותפת בראשם איימן עודה ראש הרשימה, אך השתתפות הרשימה המשותפת הייתה דלה ולא עקבית. המטרה המוכרזת של הפגישות הללו הייתה להעלות על הכתב את הדרישות של החברה הערבית לפיתוח כלכלי בר קיימא אשר יש ביכולתו להוות בסיס למשא ומתן שהיה אמור להתחיל עם משרדי הממשלה כדי להכין תוכנית הוליסטית לפיתוח כלכלי. ואכן, יצאנו עם מסמך המרכז את הדרישות וכימתנו את הצרכים לתקופה של חמש שנים והגענו לסכום שנשק ל-31 מיליאד שקלים.
כדי לא לייגע אתכם/ן בפרטים, אסכם שלאחר מספר פגישות בין נציגי החברה הערבית ונציגי המשרדים הממשלתיים השונים שבראשם עמדו פקידי האוצר, הונחה על השולחן התוכנית הכלכלית שהוכנה על ידי חברת TASC שלמעשה אין כל קשר בינה לבין כל מה שנדון קודם לכן בפגישות השונות, ובוודאי איננה לוקחת בחשבון את המתווה שחיברנו ופיללנו שיהווה הבסיס למשא ומתן.
מה שבלט בהיעדרו היה דיון ענייני ומקצועי סביב התוכנית שהוצעה על ידי TASC, אלא שכל מה שהיה הינו ניסיון שכנוע על ידי פקידי האוצר שהתוכנית המוצעת הינה מקיפה, עונה על הדרישות של החברה הערבית ויש ביכולתה לגרום לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. למיותר לציין כי כל ניסיונותינו לחלוק על חלק מהצעדים המוצעים בתוכנית נכשלו, ואף, לעניות דעתי, הפכנו למעין פיילוט המאפשר לפקידי האוצר להבין לעומק את התוכנית המוצעת ולבנות אסטרטגיה כיצד לשדרה לציבור הרחב.
לא היו בתוכנית 922 הישגים גדולים כפי שאנשים וגופים מסוימים שיווקו אותה, משום שהיא הייתה תוצר של עבודת חברה פרטית והרשות לפיתוח כלכלי, ותפקידו של צוות הנושא ונותן מהחברה הערבית, כאמור, לא היה אלא "הקשבה" או, במקרה הטוב, הפעלת לחץ לשנות או לתקן סעיפים בתוכנית.
מה בכל זאת ניתן לעשות עם התוכנית הכלכלית שגובשה בימים אלה? ישנו צורך להקים קבוצות עבודה של אנשי מקצוע מהחברה הערבית בתחומים השונים, והמומחים הללו יהוו מעין פרויקטורים כדי להוציא את התוכניות אל הפועל ויביאו לניצול מלוא הכספים שהוסטו לטובת התוכנית, אחרת ניפגש בעוד שנים מספר בטור דעה נוסף לניתוח הסיבות לכישלון התוכנית בפיתוח כלכלי בר קיימא בחברה הערבית.
הכותב הוא ראש החוג לחשבונאות ומינהל עסקים במכללה הערבית אמריקאית ומרצה לחשבונאות וכלכלה במכללה האקדמית תל חי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
