שרת האנרגיה עצרה את חיפושי הגז. מי המרוויחים והמפסידים?

הצהרת שרת האנרגיה, קארין אלהרר אתמול (ד) כי משרדה לא יעניק רשיונות לחיפוש גז טבעי במים הכלכליים של ישראל בשנת 2022 הציתה אתמול סערה. שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ מיהר להגיב בטוויטר כשקרא לה "לשקול מחדש" את ההחלטה, וטען כי "בארצות הברית הירוקה של הנשיא ביידן ממשיכים לחפש גז טבעי במאות אזורים ביבשה ובים כך גם בקנדה וברוב המדינות במערב אירופה".

גם באיגוד הגז הטבעי מיהרו להגיב כשהצביעו על משבר האנרגיה באירופה כדוגמה לצורך "להמשיך בחיפוש תגליות נוספות של גז טבעי". אלהרר מיהרה להגיב כשאמרה כי מדובר ב"שנה אחת בלבד" שבה משרדה ימקד את תשומת הלב בצורך החשוב ביותר בתקופה זו שהוא תחום האנרגיות המתחדשות (כחלק מהצהרת השרה נאמר כי משרדה מקים אגף חדש לטיפול באנרגיות מתחדשות). כמו כן, ברשתות החברתיות נשמעו קולות לפיהם מדובר בצעד הצהרתי בעיקר, או אחרים שטענו כי הצעד הזה דווקא מחזק את שותפויות הגז שמחזיקות במאגרים הקיימים (תמר, לויתן וכריש תנין שטרם החלו להפיק גז טבעי). עד כמה ההחלטה של אלהרר דרמטית? גלובס עושה סדר

איך מקבלים היתר לחיפוש גז טבעי בים?

עד שנת 2013 גורמים פרטיים יכלו לחפש גז טבעי בים, על ידי הגשת בקשה למשרד האנרגיה. הסיבה לכך הייתה שבמשך שנים רבות הביקוש לקידוחים היה קטן יחסית, ולכן המדינה לא מיהרה להסדיר את הנושא או לצאת למכרזים. תגליות כמו מאגרי תמר ולויתן שינו את התמונה והחל משנת 2012 ועד 2016 ערכו במשרד האנרגיה הליך שבסופו השתנו כללי המשחק, והמשרד החל לקיים סבבים של הליכים תחרותיים לחלוקת רשיונות

האם כל גורם יכול להשתתף בהליך לקבלת רישיון קידוח גז טבעי?

עקרונית כן. אבל יש כוכבית גדולה: הענקת רישיון חיפוש בים נעשה כחלק מהליך תחרותי שמקיים משרד האנרגיה. חסם הכניסה הראשון להשתתפות בהליך הינו הוכחת יכולת מקצועית וכלכלית לעמידה בתוכניות העבודה שקובע המשרד. היות שמדובר בתחום שדורש מקצועיות רבה וכן יכולת כלכלית משמעותית, רק גופים בודדים יכולים לקחת חלק בהליך שכזה. ולראייה "כרטיס הכניסה" להיכנס לתחום ניתן בשנים האחרונות רק לגופים מצומצמים מאוד

האם התקיימו הליכים למתן רשיונות בשנים האחרונות?

כן. שני הליכים מכרזיים שהתקיימו במחצית השנייה של העשור הקודם הסתיימו זה מכבר. בהליך הראשון זכו שתי חברות - חברה הודית (שהודיעה מאז שהיא מוותרת על המשך קידום ההליך) וחברת אנרג'יאן (שמחזיקה במאגרים כריש ותנין) שזכתה בהיתר לבצע קידוחים בשלושה אזורים. לגבי אחד מהם היא כבר הודיעה כי היא מתכוונת לממש את בקשת הרישיון ולבצע קידוח. לגבי שני מתחמים אחרים, נותרה להם כשנה להודיע האם הם מתכוונים לבצע קידוח, או להחזיר את הרישיון. הליך דומה מתקיים בסבב הרשיונות השני אליו יצא המשרד בעבר ושבו זכו חברות כמו רציו ופארוס. בהליך זה נותרה כשנה לחברות להודיע האם הם מתכוונים לבקש רישיון ולצאת לקידוחים, או שהן מוותרות על קידום חיפוש הגז הטבעי ומחזירות את הרישיון למדינה.

ויש גם הליך שלישי שנעשה לאזור שנקרא בלוק 72 (בצפון המים הכלכליים של ישראל). כפי שהוזכר קודם, אופי התחום מהווה חסם כניסה משמעותי, ואולי זו הסיבה שרק שתי חברות הגישו הצעות במכרז לקבלת הרישיון - דלק\שברון ואנרג'יאן. ההחלטה בעניין זה טרם נמסרה לחברות והיא צפויה להתפרסם בחודשים הקרובים.

האם החלטת השרה חלה על הליכים שנעשו עד כה (סבבי המכרזים 1-3)?

לא. החלטת השרה ומשרדה כעת רלבנטים רק לתהליכים עתידיים, כך שיתכן מאוד ונראה קידוחים למציאת גז טבעי באזורים שונים גם בשנת 2022, שמתבססים כאמור על מתן רשיונות והליכים שהתקיימו בעבר.

אז מה המשמעות בפועל של הודעת השרה שלא לקדם מתן רשיונות חיפוש ב-2022?

ישנו סבב מכרזים רביעי עליו הודיע משרד האנרגיה בעבר, אם כי הפרסום לא כלל הכרזה לגבי אזורי החיפוש הספציפיים שאליו הוא מתייחס. לאור החלטת השרה, הליך זה יוקפא לפחות עד סוף 2022.

אם ההליכים הקיימים לא מופסקים, מדוע השר לשעבר שטייניץ ובאיגוד הגז מבקרים את ההחלטה?

הביקורת הינה כפולה. פעם אחת ההחלטה עשויה לגרום לחברות גדולות בעולם שהחלו לפזול לכיוון ישראל, ושמבינות את האפשרויות הכלכליות שטמונות פה, "להתקרר" ולהתמקד באזורים אחרים בעולם, כך שעשויה להיות לכך פגיעה לכלכלה. ביקורת אחרת נשמעת היות שבתחום האנרגיה התהליכים הם ארוכים מאוד וכל עיכוב משפיע על מרחיק את היום שבו פרויקטים יפעלו (ובמקרה הזה יפיקו גז).

איזה עוד משמעויות יש מהחלטת השרה?

כחלק מההחלטה להתמקד רק בתחום האנרגיות המתחדשות, הוחלט גם שלא לעסוק במסקנות והמלצות ועדת אדירי2. מדובר בוועדה שאותה הוביל מנכ"ל המשרד בארבע השנים האחרונות, אודי אדירי, שסיים לאחרונה את תפקידו. בין היתר כוללות ההמלצות להגדיל את מכסת הייצוא המותרת לשותפויות הגז ממאגרי תמר ולוויתן. לאור ההחלטה כעת, מכסות הייצוא לא ישתנו. עם זאת לא מדובר ב"מכה" לבעלות המאגרים היות שהן לא כלל לא קרובות למכסת הייצוא המותרת, כך שעיכוב של שנה בהמלצות, קרוב לוודאי שלא ישנה כלום מבחינתן.