המדריך המלא: מהם בכלל מטבעות קריפטו ואיך הם עובדים?

מטבעות קריפוגרפיים הפכו שוב לטירוף השקעות, מה שאומר - בגלל שאני מכסה את התחום הזה בוול סטריט ג'ורנל - שאני עונה לשאלות מהרבה אנשים שלרוב אני לא שומע מהם. לאחרונה, חבר מהתיכון שלא דיברתי אתו שנים פנה אליי. הוא החל להשקיע במטבעות קריפטו אבל חיפש הדרכה.

"הייתי שמח לטיפים איפה למצוא מידע טוב, בייחוד לאנשים חדשים בתחום", כתב החבר.

כקבוצת נכסים, הקריפטו כל כך חדש שאפילו חלק מהאנשים בתוך התחום לא מבינים אותו. והאופי העולה־יורד ללא מעצורים כמו במערב הפרוע של השוק הזה מושך גם שחקנים רעים.

איך מנווטים בכל זה? בזהירות. נזכור את ההנחיה הכללית הזו, ונענה על כמה שאלות נפוצות על מטבעות הקריפטו.

מה זה קריפטו ולמה הביטקוין משנה?

"מטבעות קריפטו" הם מונח המשמש לקבוצה רחבה של נכסים דיגיטליים שהחלו להתקיים ב־2009 עם הביטקוין. יש אלפים, אבל רק כתריסר מהם בעלי גודל משמעותי ועתיד פוטנציאלי.

יש הרבה הייפ לגבי הביטקוין. יש אנשים הטוענים שיהפוך למטבע הרזרבה של העולם. חלק חושבים שהוא הזהב החדש. ישנם אנשים שפשוט מאמינים שימשיך לטפס בערכו ויהפוך את כל מי שמחזיק בו לעשיר. יש אנשים שחושבים שמדובר באופנה חולפת או תרמית פונזי.

אם נתעלם רגע מהערך היסודי או אפשרות השימוש בביטקוין, הסיבה העיקרית שהוא משנה היא זו: הביטקוין מאפשר לכל שני אנשים, בכל מקום בעולם בו יש להם חיבור אינטרנט, להעביר ביניהם ערך תוך כמה דקות וללא כל תיווך.

עם ביטקוין, אפשר לשלוח מיליון דולר למישהו, לשלם עמלת העברה קטנה, וכל העסקה מסתיימת תוך 10 דקות או פחות. בלי בנקים, בלי מקום של חלפנות כספים. עם הטכנולוגיה הזו, ניתן לסחור בכל דבר שניתן לעשות לו דיגיטציה במהירות ובזול.

איך עובדים מטבעות הקריפטו?

הרעיון הבסיסי הוא שמטבעות קריפטו עובדים על רשתות תוכנה, בהן מחשבים רבים מריצים עותקים נפרדים של אותה תוכנית. המחשבים קשורים זה לזה אבל אין אף מחשב אחד ששולט ברשת. בשפת הביטקוין, זו רשת "מבוזרת".

לרשתות המחשבים האלה שני שימושים עיקריים: אחד הוא לעבד עסקאות, השני הוא לשמור את מאגר הנתונים שרושם ומאחסן את העסקאות האלו. באופן כללי, העסקאות מעובדות ב"בלוקים", שאחר כך קשורים בסדר כרונולוגי בשרשרת ("chain"). לכן התוכנה קיבלה את השם "בלוקצ'יין".

מי שולט במחשבים?

כל אחד יכול להוריד ולהריץ את התוכנות האלה; הן תוכנות "קוד פתוח". מאגר המידע בו נרשמות העסקאות, הנקרא לרוב פנקס רשימות, זמין לצפייה על ידי כל מי שרוצה.

זה מוודא שאף אחד ברשת לא מזייף את המטבע או מוציא פעמיים את אותם מטבעות. היסטוריית העסקאות מוסכמת באופן קיבוצי על ידי כל אחד מהמחשבים כך שאי אפשר לשנות אותה אחר כך. העסקאות הן קבועות.

לאנשים המריצים את התוכנות האלה יש תמריץ: תחרות עם פרס כספי. הם מתחרים אחד נגד השני כדי לחבר יחד בלוק של עסקאות. הבלוק הראשון שמוכר על ידי הרשת מזכה את המחשב שיצר אותו בכמה מטבעות חדשים. כיום, הפרס עומד על 6.25 יחידות ביטקוין, המוטבעים כל בערך 10 דקות. אלה ה"כורים" של הביטקוין, כינוי שניתן להם בגלל שמה שהם עושים זה כמו לכרות זהב.

התחרות עושה שני דברים: נותנת תמריץ לאנשים לשמור על הרשת והיא גם המנגנון דרכו נוצרים מטבעות חדשים.

איך כל זה התחיל?

ב־31 באוקטובר 2008, מישהו המשתמש בשם העט סאטושי נקמוטו הוציא מסמך בן תשעה עמודים בו תיאר מערכת חדשה של "מזומן אלקטרוני" הנקראת ביטקוין.

מה שהביטקוין הבטיח היה אלטרנטיבה למערכת הפיננסית הקיימת, והוא גירה עצב חשוף אצל הרבה אנשים לאחר המשבר הכלכלי העולמי. "ביטקוין" הפך לתנועה חברתית לא פחות מאשר למוצר טכנולוגי. זו סיבה אחת שהיו לו כל כך הרבה עוקבים: תומכי הקריפטו האמינו שהם גורמים למהפכה כלכלית לקרות.

מעבר לכך, בגלל שהביטקוין הוצא כתוכנת קוד פתוח, כל אחד יכול לקחת את הקוד וליצור גרסה משלו. כך ניתן לשנות אותו שיפעל באופן שונה, או לשנות אותו לגמרי לטובת שימושים אחרים. לכן יש אלפי פלטפורמות קריפטו שעושות דברים שונים, הכל מגרסאות מבוזרות של מערכות הפעלה (אתריום), שירותי בנקאות דיגיטליים (DeFi), רשתות של שרשראות אספקה (IBM ואחרות), ואפילו סוגים חדשים של מוצרים שניתן לאסוף ופריטי אמנות (NFT, או אסימונים שאינם בני חליפין). זה ניסוי ענק, בשידור חי, ביישום טכנולוגיה חדשה.

הדבר הראשון שמשקיע סקרן צריך לעשות זה לקרוא את הספר הלבן המקורי של נקמוטו. הוא טכני אבל לא בלתי נגיש והוא מסביר די בבהירות איך עובדת רשת הביטקוין.

ביטקוין נהיה כל כך יקר. איך אוכל להרשות לעצמי?

הביטקוין עלה לכמעט 70 אלף דולר ב־2021, לעומת בערך 30 אלף דולר בסוף 2020. עם זאת, כל ביטקוין ניתן לחלוקה עד שמונה מקומות אחרי הנקודה העשרונית, כלומר בכל מטבע ביטקוין יש 100 מיליון יחידות קטנות (המכונות סאטושי). לכן, אפשר לקנות כמעט כל כמות של ביטקוין שרוצים.

איך קונים מטבע?

במקור, הרעיון של הביטקוין היה שמורידים את התוכנה ומריצים גרסה עצמית שלה, ו"כורים" מטבעות ביטקוין חדשים בעצמך. כל אחד היה הבנקאי של עצמו, ברעיון של "ריבונות עצמית".

בפועל, עם זאת, זה מסורבל מדי - ויקר - עבור רוב האנשים. הדרך הנפוצה ביותר לקנות ביטקוין היא דרך בורסת קריפטו כמו Coinbase או Gemini, או תוכנת בורסה ניידת כמו רובין הוד, פייפל או WeBull.

אם יש לכם ייעוץ פיננסי, היועץ או היועצת עשויים לרכוש את הביטקוין בשבילך או להכניס אתכם לאחת מקרנות הסל העוסקות בביטקוין. לפחות בארה"ב, קרנות הסל האלה מבוססות על חוזים עתידיים של הביטקוין, לא הביטקוין עצמו. יש כמה קרנות סל על ביטקוין הנסחרות מחוץ לארה"ב.

בורסות ומתווכים אחרים לפעמים פועלים כשומרי הכסף. המשמעות היא שהם אחראים להגן על החשבון שלכם - במידה מסוימת. אם אתם מרשים למישהו לגשת לחשבון שלכם שמנסה לבצע תרמית למשל, הגורם הזה עלול לרוקן לכם את החשבון, כנראה באופן קבוע. בביטקוין, אין דרך להפוך עסקה שנעשתה במרמה.

ממה צריך להישמר?

הרבה מאוד דברים. בגלל שהקריפטו הוא תחום כל כך חדש, וברובו לא היה נתון לרגולציה או רק לרגולציה קלה ביותר, ישנם המון מקרים של תרמית. מועצת המסחר הפדרלית מזהירה משקיעים להיזהר מהזדמנויות המבטיחות להרוויח הרבה כסף בזמן קצר, או המבקשות לגייס משקיעים אחרים, המציעות כסף מובטח או כסף בחינם, או מכילות הבטחות עד השמיים אך כוללות מעט פרטים.

באופן כללי, עדיף להתרחק מכל הצעת השקעה שנעשית דרך רשתות חברתיות, בעיקר אם הן מגיעות אליכם. אני מקבל כל העת הודעות דואר אלקטרוני מקוראים שלא שעו לאזהרה הזו ורומו. ותעשו את המחקר שלכם על כל מנהל השקעות או הצעה. אם אתם לא מצליחים ללמוד מספיק ולהרגיש נוח, תמשיכו הלאה.

איך עושים כסף?

קניית ביטקוין היא לא כמו קניית מניה או אגרת חוב. כשמחזיקים ביטקוין, לא מחזיקים בחלק מחברה. עושים כסף מביטקוין בדרך אחת: על ידי מכירתו למישהו אחר תמורת יותר כסף ממה שקניתם אותו.

יש חלק אחד מתפתח בשוק הקריפטו הנקרא defi, קיצר של פיננסים מבוזרים. אלה שירותים דמויי בנקים המאפשרים להלוות או ללוות כסף כנגד אחזקות הקריפטו שלכם. אם אתם מלווים כסף, אתן יכולים להרוויח ריבית הנעה לרוב בין 5% ל־20%. אם אתם לווים, אתם יכולים לקחת את הקריפטו שלוויתם ולהשקיע אותו במקומות אחרים בשוק, שוב, בתקווה למכור תמורת יותר ממה שקניתם אותו.

עם זאת, ה־defi הוא תחום חדש, ואין בו כמעט שום סטנדרט עסקי. כמעט פעם בשבוע, קורה הפסד כספים. לעתים קרובות מאוד, מקודד עם רצון רע מוצא נזק בתוכנת defi ומרוקן את החשבונות. לפעמים, תוכנות גרועות מתרסקות ומוחקות היסטוריית עסקאות. לפעמים, הפלטפורמות נוסדו רק כדי לגנוב כסף (נוהג המכונה "משיכת השטיח"). חברת המחקר Elliptic מעריכה שבשנת 2021 אבדו כ־10 מיליארד דולר בפלטפורמות defi. זו סביבה שעל הקונים בה להיות זהירים.

בסופו של דבר, אפשר לעשות רווחים בקריפטו, אבל דעו שאתם מכניסים כסף לתחום שברובו אין בו רגולציה ויש בו הרבה פינות אטומות ותנודתיות. מנהל קרנות הגידור המיליארדר פול טיודור ג'ונס הבין את זה כשנכנס לשוק, וקרא לביטקוין "ספקולציה גדולה". זה בערך התיאור הטוב ביותר ששמעתי.

מילון מושגים

מטבעות קריפטו: מטבעות דיגיטליים המשמשים להעברת כסף בין מחשבים של משתמשים עם עמלות מינימליות.

בלוקצ'יין: פנקס הרשימות הפשוט והנגיש לציבור העומד בבסיס המטבע. כשבעלי ביטקוין מעביר מטבע לאדם אחר, הוא או היא מציגים את ההעברה בבלוקצ'יין, וחותמים עליה ברצף ייחודי של מספרים ואותיות. אפילו חברות פיננסיות שמטילות ספק ביטקוין ובמטבעות קריפטו אחרים אימצו את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בפני עצמה.

כורים: "כורי" ביטקוין מאמתים עסקאות על ידי הזנת מספרים לנוסחאות המורצות על ידי מחשבים חזקים.

סאטושי: אחת מהיחידות שהן אחד חלקי מאה מיליון המרכיבים כל ביטקוין. כמו כן, השם הפרטי של האדם שלכאורה המציא את הביטקוין, סאטושי נקמוטו המסתורי.

Defi: קיצור של פיננסים מבוזרים, או שירותי בנקאות המאפשרים למשקיעים להלוות או ללוות כסף כנגד אחזקות הביטקוין שלהם.

רוצים ללמוד עוד? עשרות ספרים נכתבו על הדרך בה התחילו מטבעות הקריפטו. חלקם מאוד טכניים, חלקם נכתבו במיוחד לחובבים. קראו כמה שאתם יכולים להרשות לעצמכם מבחינת זמן וכסף. בין הטובים ביותר: "זהב דיגיטלי" של נתניאל פופר; "מלכי הקריפטו" של ג'ון ג'ף רוברטס; "המכונה האינסופית" של קאמילה רוסו