אחרי חצי שנה בתוך הממשלה, לרע”ם נפל האסימון: אנחנו פראיירים

השבוע נראה כמו שידור חוזר: שוב חוק החשמל, שוב המשבר של רע"ם עם הקואליציה ושוב בגלל שרת הפנים איילת שקד. אותו חוק, אותו משבר ואותם אנשים. רק שהטון הפעם חריף יותר והביקורת נוקבת קצת יותר וחוסר היכולת להבליג בולט במעט. מעל הכל, זה כבר לא חוק החשמל, אלא ההרגשה בקרב חברי רע"ם שהם נמצאים במשחק שכולם מרוויחים ממנו חוץ מהם. "אם המצב הזה ימשיך, אין לנו למה להישאר בקואליציה הזאת", אומרים בהנהגת רע"ם.

העימות השבוע סביב החוק החל בעקבות תשובתה של שקד לשאילתה שהגיש ח"כ יריב לוין מהליכוד. שרת הפנים שקד אמרה, כי "חוק החשמל לא מדבר כלל על הפזורה בנגב, למרות השקרים שחבריך מפיצים". בהמשך הדברים אמרה השרה, כי "אדם שרוצה לחבר את ביתו צריך לשלם הרבה מאוד כסף, בערך 200 אלף שקל. וראשי ערים מעורבות, כולל ראשי ערים מהליכוד, חושבים שהחוק הוא נכון".

רגע לפני שנכנסים ללב העניין, אני רק שאלה: עד מתי תמשיך שקד לתרץ כל צעד, תקנה וחוק בהשוואה עם ממשלות הליכוד הקודמות? ועוד: עד מתי תמשיך לבקש מראשי רשויות בליכוד לתת לה חותמת לכל דבר שהיא עושה? אם עיניה נשואות לליכוד, תתכבד להחזירם לשלטון.

וכעת ללב העניין. רוב הדברים ששרת הפנים אמרה אינם מדויקים, או לכל הפחות מוצגים בצורה מעוותת כדי להישמע טוב בקרב הציבור הימני.

 שרת הפנים איילת שקד / צילום: יוסי זמיר

אבל מה עם הציבור הערבי שזועק לחוקק את החוק הזה? להגיד שכל חיבור בית לחשמל יעלה 200 אלף שקל זה להגיד במילים פשוטות - אל תסדירו את הבתים שלכם, זה לא שווה. או במילים אחרות - אנחנו מחוקקים חוק שלא באמת בא לפתור את הבעיות שלכם ולקדם הסדרת בנייה וחיבור חוקי לחשמל במדינת ישראל. זה מקור הכעס והתסכול של רע"ם.

קיבלו תקציב, מרגישים מנוצלים

ליו"ר ועדת הפנים, וליד טאהא מרע"ם, נפל האסימון. שקד היא בעלת הסמכות להחליט איזה אזורים יקבלו חיבורי חשמל ואיזה לא, מתוקף תפקידה כשרת הפנים ולפי המתווה שהגיעו אליו טרם חקיקת החוק הזה.

טאהא הבין את הדברים מבין השורות - היא תעשה הכל כדי לאשר כמה שפחות חיבורים, ותעשה הכל כדי להציב כמה שיותר מכשולים בפני המגישים לקבל היתרים לחיבורים בצורה תקנית וחוקית, כך טאהא גם הסביר למקורביו השבוע.

"איילת שקד מפיצה שקרים על גובה התשלום שיעלה למי שירצה להתחבר לחשמל אחרי שהחוק עובר", הגיב טאהא, "העלות היא בדיוק אותה עלות שישלם תושב לרשות מקומית ולוועדת תכנון בבואו להוציא היתר בנייה. זה לא יקר וזה לא זול". הנוסח והטרמינולוגיה מעידים על כך שטאהא וחבריו ברע"ם לא רק מתוסכלים וכועסים בגלל חוק החשמל, הסיפור יותר עמוק.

ברע"ם מרגישים שהם הפראיירים של הממשלה הזאת. הם עשו את הצעד הגדול ביותר ושילמו את המחיר הפוליטי הכבד ביותר, ומה הם מקבלים בתמורה? הם לא שרים ולא סגני שרים. קיבלו תקציבים של 35 מיליארד שקל על תוכניות ממשלתיות. אבל רק במדינת ישראל, ממשלה שמעבירה תקציבים לציבור שצריך אותם הוא דבר שיכול להיחשב הישג. ברע"ם חשים מנוצלים. הם מספקים לממשלה יציבות בהצבעות נגד הצעות אי-אימון ומצביעים בניגוד לעקרונות שלהם על תקציבי הצבא והביטחון וההתנחלויות. בתמורה - הם לא מצליחים להעביר חוק שכל תכליתו לקדם הסדרה וחיבורי חשמל בחברה הערבית, חוק שאמורה שקד והממשלה כולה להילחם עליו.
בסופו של יום זה האינטרס של המדינה לקדם את שלטון החוק במקום לדחוף את האזרחים הערבים לחיבורים פיראטיים ובנייה בלתי חוקית.

המנדטים שמשגעים את רע"ם

רק השבוע הוצמדה אבטחה לח"כ מנסור עבאס, לאחר שבעבר סירב לכך. עבאס אמר לי, "סירבתי קודם לכן לאבטחה כי לא חשתי מאוים, אך היום אני מסתכל טוב סביבי בכל פעם שאני נכנס למכולת או עוצר לתדלק או הולך ברחוב. זו תחושה קשה וזה מחיר כבד שאני משלם, ולא תמיד מבינים זאת". להבנתי, הוא מתכוון לשותפיו בממשלה.

תחושת התסכול לא נעצרת בביקורת כלפי חוץ. ברע"ם לא מסתירים את חוסר שביעות הרצון מהציבור שלהם. הם מרגישים שלא מעריכים את הצעדים מרחיקי הלכת שעשו כדי להשתלב ולשלב את הציבור הערבי בחברה הישראלית. המספרים לא משקרים בהקשר הזה - כל הסקרים שלהם לא מתקרבים ליעדים שהציבו. הם מקבלים חמישה מנדטים או שישה לכל היותר, כשהיעד של רע"ם היה להיות עם שמונה מנדטים לאחר העברת התקציב.

 ווליד טאהא / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

במקביל, הרשימה המשותפת שומרת על כוחה ומצליחה לנגח את רע"ם בכל זירה אפשרית. המציאות הזאת מובילה את הנהגת רע"ם למסקנה שהיא מסרבת לאמץ עדיין, אך אם המצב הזה ימשיך כנראה שלא תהיה לה ברירה אחרת.

שיחה עם אחד הבכירים ברע"ם ובתנועה האסלאמית, דקות לפני כתיבת שורות אלו התנהלה כך: "רק חצי שנה בקואליציה ואתם כל כך לא מרוצים?" שאלתי, "בכל יום מחדש הפוליטיקאים היהודים, שהאמנו שהם שותפים, דוחפים אותנו להפנים שלא משתלם לערבים בישראל ללכת בדרכנו", הוא ענה, "לא רחוקה העת שנעלה לבמה ונגיד לציבור שלנו: טעינו, אין פרטנר".