דיווח על הכנסות בחברות נשלטות-זרות ובחברות עם משקיעים אמריקאים
עו"ד (רו"ח) ד"ר עוז חלבי, שותף וראש קבוצת מיסוי אמריקאי במשרד פרל כהן ניו יורק
עוז חלבי / איור: גיל ג'יבלי
בעלי מניות ישראלים נדרשים לבחון בתום השנה את החזקותיהם בחברות זרות, במיוחד במקרים של חברות המוחזקות על-ידיהם לשם ביצוע פעולות השקעה בחו"ל, כדי לוודא שחברות אלה לא נחשבות כחברה נשלטת זרה על פי הדין הישראלי.
בעלי מניות בחברות נשלטות זרות מחויבים במס (ובדיווח) על רווחים רעיוניים הנובעים מפעילותן של חברות אלה, בין שבפועל חולקו רווחים אלו לבעלי המניות, ובין שלא. כמו כן, בעלי מניות אשר קיבלו הלוואות מחברות שבבעלותם, או אף נרשמו לחובתם סכומי כסף בחברה, או שעושים שימוש בנכסי החברה, צריכים לבחון במועד האם קמה להם חובה להכרה ברווחים רעיוניים הנובעים מיתרות אלו או מהשימוש בנכסים.
ומן העבר השני של הים - לקראת סוף שנת המס נדרשות חברות ישראליות שיש להן משקיעים אמריקאים, לדוגמה, להיערך לקראת עונת הדיווח בארה"ב. חברות הייטק ישראליות רבות שגייסו הון ממשקיעים אמריקאים נדרשות בדרך כלל לבצע בדיקה שנתית האם החברה נופלת בגדר חברה נשלטת זרה או חברת השקעות פסיביות זרה בדיני המס האמריקאיים.
במקרים מסוימים, היערכות פשוטה עשויה למנוע מחברה להיכנס למעמד זה לקראת תום שנת המס, ובכך לחסוך את הצורך בעריכת אנליזות מקיפות על מבנה ההון וההכנסות בשנת המס, ואת הדרישה למסירת מידע למשקיעים (גדולים כקטנים).
על החברות לזכור לערוך את הבדיקה השנתית, וככל שהן עומדות בתנאים הקבועים לחברה נשלטת זרה או לחברת השקעות פסיביות זרה, עליהם לעדכן את המשקיעים ולהיערך למסירת המידע הנדרש.
*נכתב בסיוע עו"ד משה סיסטר ממשרד פרל כהן
קיזוז הפסדים: לקזז הפסדי קריפטו כנגד רווחי הון אחרים
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'
רחלי גוז לביא / איור: גיל ג'יבלי
לקראת תום שנת המס מומלץ לבצע תכנון מס אופטימלי של ההחזקות ההוניות. כך, לדוגמה, במקרה ששער מניה מסוימת נמוך מהשער שבו נרכשה, מומלץ לשקול את מימושה בהפסד, כדי לנצל את יתרת ההפסד. מימוש המניה מהווה בעיקרו פעולה טכנית החיונית לניצול יתרת ההפסד לצורכי מס, אך אם המשקיע מעריך ששער המניה ימשיך לעלות, אין כל מניעה לממשה בהפסד, ולרכשה מיד לאחר מכן בשערה הנמוך, בשים לב לעמלות הכרוכות בכך.
באשר לניירות ערך, הפסדי הון שהתהוו מהחזקה בהם ניתנים לקיזוז אף כנגד ריבית או דיבידנד שאותו ני"ע שילם למחזיק בו בתקופת ההחזקה, ככל ששילם.
כמו כן, דיני המס מאפשרים לקזז הפסדים בין השקעות הוניות שונות זו מזו. כך לדוגמה, אדם שהפסיד מהשקעות בניירות ערך, אך מנגד הרוויח בפעילות נדל"ן, יוכל לקזז את הפסדיו מהני"ע כנגד רווחי הנדל"ן. גם השקעה במטבעות קריפטוגרפיים מסווגת על-ידי רשות המסים כעסקה הונית, ולפיכך ניתן לנצל הפסדים מפעילות זו כנגד רווחי הון אחרים, ולהיפך.
ככלל, ככל שמימוש רווחי הון יוביל לסך הכנסה חייבת כוללת של הנישום (לרבות שכר עבודה והכנסה מעסק) שתעלה על 647 אלף שקל, תחול עליה חבות מס נוספת בשיעור של 3%. כך, שיש לשקול לפצל את מימוש רווח ההון לשנה העוקבת.
מחיקת השקעות בחברות פרטיות: דגש מיוחד על מועד ההפסד
עו"ד זיו שרון, מייסד משרד זיו שרון ושות'
זיו שרון / איור: גיל ג'יבלי
כדאי לשקול למחוק השקעה בחברה פרטית שירדה לטמיון. בתי המשפט נותנים בשנים האחרונות חשיבות למועד שבו נדרש ההפסד (לצורכי מס). גם אם ישנה השקעה בחברה שכבר לא פעילה שנים, אם לא נמחק את ההפסד בזמן, כאשר נגיע למועד שבו נרצה להשתמש באותו הפסד המחיקה תיבחן בחשדנות על-ידי רשות המסים ועלולים לטעון שם למלאכותיות. לכן מומלץ לנצל את סוף שנת המס ל"ניקיון" כללי של השקעות שירדו לטמיון, ולמנוע מחלוקות בעתיד.
ככל שבשנה זו אין רווחי הון, רשות המסים תתייחס בפחות חשדנות למחיקה, ובכל מקרה מוטב לשמור את כל האסמכתאות והתיעוד בגין מחיקת אותה השקעה, לרבות מסמכים המעידים על שיקול הדעת שהופעל בקבלת ההחלטה.
הכרה בחובות כהוצאה לצורכי מס: תעבדו בלהוכיח שהחוב אבוד
עו"ד בעז פיינברג, שותף וראש מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות'
בעז פיינברג / איור: גיל ג'יבלי
חובות מסופקים בעסק, אשר ניתן להוכיח לגביהם כי הפכו לחובות אבודים (חובות רעים) בשנת המס, יותרו בניכוי כהוצאה שוטפת בהתאם להוראות סעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו מרב המאמצים לגבות את החובות.
חשוב לציין, כי על הנישום להוכיח כי נקט אמצעים מתאימים לצורך גביית החוב. לדוגמה, פנייה לחייב באמצעות עו"ד, נקיטת הליכי גבייה בבית משפט/הוצל"פ וכדומה. הדרישה להוכחת מאמצי גבייה חשובה אף יותר כאשר מדובר בצדדים קשורים, שכן למקרים מעין אלה נקבעו במסגרת הפסיקה מבחנים מחמירים להכרה בחוב אבוד.
השבת משיכות בעלים לפני תום שנת המס
עו"ד בעז פיינברג, שותף וראש מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות'
סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, אשר תחולתו החל משנת 2017, מסדיר את אופן מיסוין של משיכות כספים מהחברה על-ידי בעל המניות המהותי בה (המחזיק ב-10% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה), וקובע כי משיכות כספים המבוצעות מחברה, במישרין או בעקיפין, על-ידי בעלי מניותיה המהותיים, אשר לא יושבו עד לתום שנת המס העוקבת לשנה שבה נמשכו - יסווגו כהכנסה בידי בעל המניות המהותי.
הסעיף קובע כי כספים שהושבו לחברה עד לתום שנת המס העוקבת לשנה שבה נמשכו, או שנמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הושבו - ולא הוחזרו בתוך 60 ימים, יראו אותם כאילו לא הושבו.
עוד קובע הסעיף, כי העמדת נכס מקרקעין, חפצי אמנות, כלי טיס או כלי שיט בבעלות החברה לשימושו הפרטי של בעל המניות המהותי, תיחשב למשיכה שיוטל עליה מס כעל הכנסה בתום אותה שנה בידי בעל המניות. הסעיף מגדיר משיכת כספים כמשיכה בסכום מצטבר העולה על 100 אלף שקל ביום כלשהו בשנת המס, או בשנת המס שלפניה.
ההכנסה בידי בעל המניות המהותי תסווג כאחת מבין אלה: הכנסה מדיבידנד - ככל שבחברה יש עודפים הניתנים לחלוקה לפי חוק החברות (ואז ישולם מס בשיעור של 30%, לא כולל מס יסף); הכנסת עבודה - אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ומתקיימים יחסי עובד-מעביד; או הכנסה מעסק או משלח יד - אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ולא מתקיימים יחסי עובד-מעביד (בשני המקרים הנוספים - ישולם מס בשיעור המס השולי של בעל המניות המהותי, לרבות מס יסף, ככל שחל, ולרבות ביטוח לאומי). יש לציין, כי ככל שהמשיכה חויבה במס על-ידי בעל המניות בהתאם לחלופה השנייה או השלישית לעיל, המשיכה כאמור תיחשב כהוצאה מותרת בניכוי בחברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.