בספר Outliers משנת 2008 טען חוקר המדע הפופולרי מלקולם גלדוול שצריך בערך 10,000 שעות של עשיה מרוכזת ותרגול מכוון מטרה כדי להגיע להצלחה יוצאת דופן. כדי להוכיח את טענתו הוא הביא מיני הוכחות, מהביטלס ועד לאיינשטיין, וניסה להראות איך באופן לא מכוון הם דפקו שעון והגיעו למספר השעות הנכסף. הכלל הזה נהיה פופולרי ואהוב על הבריות, והפך למעין מנטרה מתגלגלת שיזמים, ספורטאים, מוזיקאים ושחקנים מדקלמים, עד שבשנת 2013 העיתונאי דיויד אפשטיין פרסם ספר בשם The Sports Gene שבו הוא תקף את התאוריה של גלדוול.
הוא טען שהכלל הזה מועיל רק בסביבות למידה "נחמדות" כמו למשל גולף, שם הכללים ברורים והקצב של ההתקדמות צפוי ואחיד. בסביבות למידה "מרושעות" שמשתנות כל הזמן, השקעה רציפה רק בתחום אחד דווקא לא מועילה כל כך. הספר של אפשטיין כלל השוואה של הקריירות של טייגר וודס לעומת רוג׳ר פדרר -הראשון התמחה בתחום נחמד, השני בתחום מרושע ובלתי צפוי.
אבל אפילו גולף הוא כבר לא סביבה נחמדה וצפויה כפי שהיה פעם. שינויים טכנולוגיים חדשים מאיימים לשנות את הספורט השמרני - מחבטים חדשים, נעליים מתקדמות ומכשירים לספירת תוצאות, הפכו את העסק להרבה יותר "מרושע". לפעמים נדמה ששני הסקטורים שהשתנו באופן הכי עמוק ומהותי בגלל הטכנולוגיה הם ספורט ודייטינג. בתחום הדייטינג לא נביא השבוע בשורה חדשה, אבל אם אתם דווקא מתעניינים בספורט ובהשפעת הטכנולוגיה עליו, כנראה תהנו מהפודקאסט Sports Tech Feed.
כאמור, ספורט עובר בעשורים האחרונים מהפכה טכנולוגית מואצת. מנעליים ומחבטים מיוחדים, דרך טכניקות איסוף מידע רגישות ועד לתחום המכירות והמיתוג, השינויים האלה נותנים יתרון משמעותי ולפעמים הופכים לגורם מכריע בתחרויות - בין אם בקרב ידידותי בין שני חברים במגרש כדורסל בחצר בית הספר, או בתחרויות אולימפיות. בפודקאסט הזה מנחה התכנית, תומאס אלמוס, מראיין יזמים בכירים, עיתונאים וחוקרים, ובכל פרק נותן עדכונים טריים, חדשות והמצאות, ומנסה לעזור למתעניינים להשתלט או לפחות לקבל תמונת מצב של השדה המשתולל נכון לעכשיו.
איך מושכים מילניאלס לשחק גולף?
בפרק האחרון התראיינה ג׳זמין קינגזלי מחברת האדל, שמפתחת כלים עבור מאמנים וספורטאים לניתוח ושיפור משחקים. החברה מספקת שירותי וידאו לצוותי נוער, חובבים ומקצוענים בפוטבול אמריקאי, כמו גם ענפי ספורט אחרים, כולל כדורגל, כדורסל, כדור-עף ולקרוס. המטרה הסופית של החברה, לטענת קינגזלי, הוא שיום אחד גם בבית ספר של הילדים שלכם תהיה מצלמה רגישה לתנועה שתוכל לנתח את תנועות המשחק, ולהגיש במהירות למאמן מידע מעודכן ורלוונטי.
בפרק אחר אלמוס ראיין את ד"ר טום וולר, מנהל תחום החדשנות במותג האופנה הסופר מצליח "לולולמון". וולר מתעסק במה שהוא מכנה "מדעי התחושה", מתוך כוונה להשתמש בטכנולוגיות חדשניות כדי לוודא שבגדי היוגה הטרנדיים יהיו גם אקסטרה נעימים. הוא מדבר על כך שאפילו הרעש שהבגד עושה בזמן שהוא מתחכך בגוף משפיע על תחושת ה"נעימות" שלו, ועל כל מני דרכים ופתרונות לעזור לבגדי סטרץ׳ להישמע רכים ומזמינים ככותנה מצרית.
וכמובן גם מקומו של הגולף לא נעדר. בשיחה עם אנדרו מקאולי ה-CTO של טופגולף, חברת המשחקים שמנסה לקרב ולעניין את הצעירים המילניאלים למשחק המקובע, הוא מדבר על העתיד של הספורט, ועל ניסיונות להפוך אותו למאתגר ומעניין יותר בעזרת מערכות שמשכללות את הניקוד של המתמודדים ביחס לתוצאות עבר, וככה מגדילות או מצמצמות את רמת הקושי. האם זה מה שיעזור? לא בטוח.
השיחות של אלמוס מאוד ענייניות ומעשיות. הוא שואל על ביזנס, על טכנולוגיה, ונכנס לסיבים הכי צפופים של כל נושא. לפעמים זה הופך את הפודקאסט לפחות מתאים למי שלא ממש מצוי, בקיא ומתעניין. ובכל זאת, כל פרק לוקח את המאזינים לעולם אחר, ופתוח חלון חדש להמצאות ושינויים שיכולים לשנות את העולם. אולי באחד המעבדות והחברות האלה מייצרים בימים אלה ממש את הטייגר וודס הבא.
הכותב הוא בעלים של סוכנות Down the Field המתמחה בהפקה וברכש מדיה בעולם הפודקאסטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.