מטא הכריזה מלחמה על ארבע חברות סייבר ישראליות ותסמונת עמק הסיליקון כבר כאן

סוף השבוע האחרון הוכיח שהלחץ בו מצויה מטא (לשעבר פייסבוק) עשוי להתפרץ גם כלפי חברות אחרות. עם או בלי קשר לתחקירים והדיונים בסנאט סביב האלגוריתם שלה, הרשת החברתית עשתה ביום חמישי האחרון הרמת מסך מפתיעה לתעשייה נרחבת של חברות סייבר התקפי ומודיעין עסקי, ארבע מהן ישראליות.

בדוח שפרסמה, הכריזה כי היא סוגרת חשבונות פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם הקשורים בחברות אלה, ופירטה כיצד לקוחות התחקו באמצעותן אחר פעילי זכויות אדם באפריקה, פוליטיקאים בהונג קונג ועיתונאים ברוסיה, בין השאר.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

במעשה זה האירה מטא בפנס לעבר פינה נשכחת בתעשיית הסייבר והמודיעין העסקי, זו העוסקת בהנדסה חברתית ובניצול חולשות אנושיות כדי להביא לתוצאה הדומה לזו שגורמת פגסוס של NSO - פריצה לטלפונים ומחשבים לשם מעקב אחר אישים.

וגם: כיצד מתכננת NSO להיוולד מחדש ללא פגסוס, הזינוק של טייגר גלובל, הירידה החדה במספר הסטארט-אפים החדשים, ההכנסות האמיתיות של חדי הקרן, ומחקר פורץ דרך על הדמיון האנושי. זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. תסמונת עמק הסיליקון כבר כאן

מחקר חדש של אוניברסיטת ייל ו- UCLA שבחן את ״תסמונת עמק הסיליקון״ הראה שההתרחבות של ענף ההייטק לוותה בזינוק במחירי הנדל״ן, הגדלת פערים חברתיים וחיסול תעשיות מסורתיות. מומחים מזהירים כי ישראל חשופה להשפעות קיצוניות יותר, לאור נהירת עובדים ממגזרים אחרים אל הכסף של תעשיית הטכנולוגיה.

בינתיים, נוצר סביב עובדי ההייטק אשכול של חברות הייטק אחרות המשרתות אותן באמצעות סל של שירותים כגון משלוחי מכולת, נופש ופיננסים, התפורים במיוחד למידותיהם.

2. לא רק NSO: מטא יוצאת למלחמה נגד חברות הסייבר ההתקפי

מעקב אחר פעילי זכויות אדם באפריקה, פוליטיקאים בהונג קונג, ועיתונאים ברוסיה. התחזות לצוותי טלויזיה ושימוש בפרופילים מזויפים כדי להוציא מידע ממשתמשים. הפעם לא מדובר ב-NSO; מטא סוגרת מאות חשבונות של לקוחות ועובדים המיוחסים לחברות הישראליות קוגנייט, בלאק קיוב, קובוובס ובלוהוק, ומאשימה: נוסף על סיוע לפעילות ביטחונית באיתור חשודים, הטכנולוגיה גם שימשה למעקב אחר פעילי זכויות אדם, אנשי אופוזיציה ועיתונאים.

השבוע גם קראו כמה מחוקקים דמוקרטים להטיל סנקציות אישיות גם על מנהלים בכירים ב- NSO ובכמה חברות סייבר התקפי באירופה ואיחוד האמירויות, וב- NSO גמרו אומר למכור את פגסוס ולאתר משקיע שיתמוך בהפיכתה לחברת סייבר הגנתי. כיצד תראה החברה ביום שאחרי?

3. שני סטארט-אפים ישראלים על אותה המשבצת - הצעיר הפך לחד קרן

הסטארט-אפ נו ניים סקיוריטי, העוסק באבטחת ממשקי תוכנה (API), הגיע לשווי של מיליארד דולר פחות משנתיים לאחר הקמתו. נו ניים מתחרה מול סטארט-אפים אחרים בתחום כמו סולט סקיוריטי, שהוקם ב- 2016 ושוויו מוערך כיום בכ- 600 מיליון דולר.

4. זינוק הנמר של טייגר גלובל

בתוך שנה אחת הכפילה קרן ההון סיכון טייגר גלובל את מספר השקעותיה בחברות הייטק ישראליות פי שש, מ- 3 בשנה שעברה ל- 18 השנה. נוסף על חדי הקרן הקיימים כמו גונג, ראפיד וסניק, הוסיפה טייגר גלובל השבוע שתי חברות ישראליות לפורטפוליו: פלטפורמת ניהול הכספים בארגון מאש וחברת הסייבר גארדיו, שאימצה את שיטת השיווק של מאנדיי למכירת מוצרי סייבר. בכתבת תחקיר מיוחדת שפורסמה מוקדם יותר השנה, תיארנו בפרוטרוט את השיטה הייחודית של טייגר להשקעה בסטארט-אפים.

5. "הירידה במספר גיוסי הסיד משקפת את העובדה שקמות כאן פחות חברות״

המשקיעים רצים לחדי הקרן, ובדרך הם נטשו את חברות ההייטק הקטנות. כמה חדי קרן נוספו בישראל השנה, בכמה עלתה התשואה למשקיעי ההייטק ואיך זה קשור לירידה במספר הגיוסים לסטארטאפים החדשים? שני דוחות חדשים מסכמים את השנה בשוק הסטארט-אפים. דוח שלישי חושף בכמה זינק השווי המצרפי של סך הרכישות וההנפקות של חברות ישראליות בשנה האחרונה.

6. החזון העירוני החדש של מייסד האת׳ריום

החזון של מייסד האת׳ריום, ויטאליק בוטרין, לערי העתיק כולל שיטת מיסוי חדשה וקבלת החלטות קולקטיבית. ״קל יותר לאגד אנשים סביב רעיון מסוים ברמת עיר מאשר ברמת מדינה״, הוא אומר.

7. כמה באמת מכניסים חדי הקרן?

הדירוג של סטטיסטה את החברות הצומחות בישראל חושף בין השאר את הגידול בהכנסות חדי הקרן הישראליים. כמה באמת מכניסה טרנסמיט סקיוריטי, בכמה גדלה מפתחת הטכנולוגיה לטעינה אלחוטית פאוורמט, ומה עומד מאחורי הזינוק המטאורי בהכנסות נטורל אינטליג'נס?

8. דמיינו שאין לכם דמיון

חזית המדע: כיצד חוסר דמיון היה משפיע על חייכם? בשנים האחרונות מתברר שישנם הבדלים דרמטיים בין בני אדם ביכולתם לדמיין מראות, קולות וריחות. חוקרים של החוויה הפנימית טוענים שאנחנו מרבים לטעות בתפיסת החוויה הדמיונית שלנו.