החגיגות, הסגרים ואסונות האקלים: התמונות שלא תשכחו מהשנה שהייתה

שנת 2021 לא הייתה השנה שלה קיווינו. אחרי ש-2020 הכתה אותנו בתדהמה, רבים הגיעו לשנה החדשה עם תקווה בלב, שאולי היא תהיה שונה והגיונית יותר. כמה שטעינו.

מגפת הקורונה עדיין פה ולא צפויה להיעלם בקרוב, אבל היא לא הייתה הבעיה העיקרית שהתמודדנו איתה השנה. הפגנות התפשטו ברחבי העולם, ממשלות נפלו, בעיות בשרשרות האספקה תקעו את המסחר העולמי והמחירים זינקו, ומעל כולם - משבר האקלים התגלה לנו בשיא עוצמתו. שיטפונות, סופות קטלניות, רעידות אדמה ושריפות הכו במדינות ברחבי העולם ללא רחמים, והותירו אחריהם אלפי הרוגים ונזקים כבדים.

לא הכל היה שחור. היו גם ניצחונות קטנים וגדולים, סיבות לגאווה אישית ולאומית וגם ימים שבהם דברים פשוט הסתדרו. אבל רבים מאיתנו ינשמו לרווחה כשהשנה הזו כבר תסתיים. 

רגע לפני שהשנה נגמרת, גלובס מציג 88 רגעים עצובים, מפחידים, מרגשים וגם שמחים מהשנה החולפת. וש-2022 תביא לנו קצת יותר נחת.

ינואר

3 בינואר: גם חודשיים אחרי שג'ו ביידן ניצח בבחירות בארה"ב, עדיין היו גורמים במפלגה הרפובליקנית שסירבו לקבל את התבוסה והקשו על החלפת השלטון בארה"ב. המתיחות הזו התבטא בשיאה שלושה ימים אחרי שהקונגרס ה-117 הושבע. 

5 בינואר: מבצע החיסונים הישראלי אמנם שבר שיאים, אך במקביל זינקה גם תחלואת הקורונה וישראל צעדה לעבר הידוק הסגר וצמצום פעילות המשק למינימום. סוחרים בדרך יפו בת"א הפגינו ושרפו סחורות במחאה על סגירת חנויות הרחוב, שלא הוגדרו כחיוניות.

6 בינואר: מאות מתומכי טראמפ הסתערו על הקפיטול בארה"ב במטרה למנוע מהקונגרס לאשרר את תוצאות הבחירות לנשיאות. מאז המלחמה נגד הבריטים ב-1812 לא הייתה פריצה שכזו למעוז הדמוקרטיה האמריקאי. כתבי אישום הוגשו נגד יותר מ-600 איש שהשתתפו באירוע, שהוגדר כניסיון הפיכה. 

9 בינואר: סופת שלגים חריגה במיוחד, שקיבלה את השם פילומנה, פקדה את מדריד, בירת ספרד. כמות השלג הייתה הגדולה ביותר ב-50 השנים האחרונות, ואלפים נתקעו במכוניות, בתחנות הרכבת ובשדות התעופה.

13 בינואר: דונלד טראמפ זכה בתואר מפוקפק למדי בימים האחרונים לשלטונו - הנשיא הראשון בהיסטוריה של ארה"ב שמודח פעמיים על ידי בית הנבחרים. לפני הדיון, הכוננות באזור הוגברה מחשש למהומות נוספות. לאחר החלטת בית הנבחרים, ההכרעה עברה לידי הסנאט. ב-13 בפברואר זיכה הסנאט את טראמפ. 57 סנאטורים הצביעו אמנם בעד ההדחה, בעוד שרק 43 התנגדו. אך הרוב הנדרש להדחה היה 67 תומכים - שני שליש מהסנאט.

15 בינואר: רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 הכתה באי סולאווסי, שבמרכז באינדונזיה. 108 בני אדם נהרגו, מעל 3,300 נפצעו ונזק נגרם למבנים רבים.

17 בינואר: מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסי נבלני חזר לארצו, לאחר שהחלים מניסיון הרעלה, שיוחס לנשיא פוטין. עם נחיתתו ברוסיה, נבלני נלקח למעצר. בפברואר 2021 נידון נבלני ל־3.5 שנות מאסר בהאשמה שביצע עבירת מעילה ב-2014.

20 בינואר: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הושבע לתפקיד הנשיא. ביידן לא חיכה הרבה זמן עם כניסתו לתפקיד ובשורה של צווים הפך את המדיניות שהוביל קודמו, טראמפ. כך, בין השאר, ביידן החזיר את ארה"ב להסכמי פריז, ביטל את נסיגתה מארגון הבריאות העולמי וחייב עטיית מסכות בבניינים פדרליים.

26 בינואר: תחלואת הקורונה הגבוהה לצד הפחד ממוטציות חדשות, הביאו להחלטה דרמטית: סגירת השמיים של ישראל. השמיים נותרו סגורים לטיסות נוסעים עד אמצע מרץ.

30 בינואר: נחיל ענק של ארבה מדברי פלש למזרח אפריקה והתמודדות מולו הייתה קשה במיוחד. הנחיל, שהכיל מאות מיליוני חרקים, יכל לעבור כ-150 ק"מ ביום כשהוא השמיד כל תוצרת חקלאית שנתקלה בדרכו. הארבה הגיעו לאזור כבר בנובמבר 2020 בעקבות ציקלון שפגע בסומליה, וממשלת קניה הודיעה שהצליחה להתגבר על הנחיל רק בסוף אפריל 2021.

פברואר

1 בפברואר: ברזיל התחילה לחסן את תושבי האמזונס, אחד האזורים שנפגע הכי קשה מהקורונה במדינה. שיעור התמותה באזור באותה התקופה היה הגבוה ביותר בברזיל, ועמד על 261 ל-100 אלף איש. 

2 בפברואר: צבא מיאנמר השתלט על המדינה ועצר את המנהיגה אונג סן סו צ'י לאחר שטען שהבחירות שהתקיימו בנובמבר 2020 זויפו. ב-6 בדצמבר גזר בית המשפט הצבאי על סו צ'י 4 שנות מאסר בגין עבירות של הסתה למהומות והפרת תקנות הקורונה. מדובר בהרשעה הראשונה בשורת אישומים נגד המנהיגה לשעבר, והיקף המאסר הכולל עלול להגיע ל-102 שנים.

9 בפברואר: עיריית ת"א וביה"ח איכילוב החלו לחסן בחינם נגד נגיף הקורונה גם אזרחים זרים, רבים מהם מבקשי מקלט ללא תעודות.

17 בפברואר: כ-160 ק"מ של חופי ישראל, מראש הנקרה ועד לחוף אשקלון, זוהמו באופן משמעותי בזפת. בעלי חיים רבים נפגעו ובתי גידול ניזוקו באופן שעלול להיות בלתי הפיך. מדובר באחד מאסונות הטבע החמורים שידענו. חקירה של המשרד להגנת הסביבה קבעה כי האחראית לאסון היא המכלית אמרלד, שדלפו ממנה עשרות טונות של נפט בתחילת פברואר.

18 בפברואר: לוויתן מת באורך 17 מטר נשטף לחוף ניצנים. לפי ממצאי רשות הטבע הגנים והמכון הווטרינרי בבית דגן, בגופת הלוויתן נמצאו חומרים שמקורם בזיהום הנפט.

מרץ

3 במרץ: מורי בית ספר לבושים בבגדים מסורתיים במיאנמר השתתפו בהפגנה נגד ההפיכה הצבאית במדינה. ההפגנות במדינה התדרדרו מהר והמפגינים סבלו מאלימות קשה וירי חי מצד הצבא. על פי הערכות ארגוני זכויות אדם, מאז פברואר נהרגו מעל 1,200 מפגינים.

7 במרץ: האפיפיור פרנציסקוס הגיע לביקור היסטורי בעיראק, והפך לאפיפיור הראשון שמבקר במדינה. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה האפיפיור יוצא לחו"ל מאז פרוץ הקורונה.

7 במרץ: טמפרטורות גבוהות מן הרגיל בשל שינויי האקלים, בצורת קשה ורוחות חזקות לצד שריפות לא חוקיות הובילו לשורה של שריפות עזות בחבל הארץ פטגוניה, שבארגנטינה.

8 במרץ: במחאה על הייצוג הפוליטי הנמוך של נשים בראשות הפרלמנט האירופי, חברת הפרלמנט חנה נוימן תלתה ביום האישה הבינלאומי תמונות של חברות מכהנות במקום נשיאי העבר. מאז הקמת האיחוד ב-1952 כיהנו 28 נשיאים, ורק שתיים היו נשים. 

19 במרץ: לראשונה מאז המאה ה-12, התפרץ הר הגעש פגראדלספול, שנמצא בחצי האי רייקיינס שבאיסלנד. להתפרצויות, שנמשכו עד ה-18 בספטמבר, קדמו עשרות אלפי רעידות אדמה קטנות.

23 במרץ: יום הבחירות הרביעי בתוך שנתיים התקיים בישראל. זאת לאחר שהממשלה בראשות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי לשעבר בני גנץ לא הצליחה לאשר את חוק התקציב לשנת 2020.

23 במרץ: האבר גיבן, אחת מספינות המטען הגדולות בעולם, עלתה על שרטון בתעלת סואץ וחסמה את התנועה בתעלה. האונייה חולצה ב-29 במרץ, אך בששת הימים שבהם התעלה הייתה חסומה נוצר פקק עצום של מעל 350 אוניות. 

31 במרץ: במהלך מרץ מתו בברזיל 66,573 בני אדם מנגיף הקורונה. מספר המתים היה כל כך גדול, ששירותי הקבורה נאלצו לקבור אנשים גם בשעות הלילה. 

אפריל

5 באפריל: שלב ההוכחות במשפט נתניהו נפתח. כתב האישום כולל 333 עדי תביעה, והמשפט צפוי להימשך חודשים ארוכים.

9 באפריל: הנסיך פיליפ מת בגיל 99. טקס הלוויה, אותו תיכנן פיליפ לפני מותו, התקיים ב-17 באפריל. הוא היה מצומצם במיוחד בשל הקורונה, והשתתפו בו כ-30 אנשים. הטקס הועבר בשידור חי ומיליונים ברחבי העולם צפו בדרכו האחרונה של הנסיך.

20 באפריל: השוטר לשעבר ממיניאפוליס, דרק שובין, הורשע ברצח ג'ורג' פלויד. המושבעים הגיעו להחלטה בתוך פחות מ־12 שעות. ב-26 ביוני נידון שובין ל-22.5 שנות מאסר. עבור רבים ההרשעה היא רגע מכונן במסע לצדק בין־גזעי. 

20 באפריל: יפן הודיעה כי בכוונתה להזרים מים רדיואקטיביים מתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה לתוך האוקיינוס השקט בעוד כשנתיים. ההחלטה התקבלה בזעם בקרב תושבי האזור וארגונים סביבתיים בעולם. בדרום קוריאה, למשל, סטודנטים גילחו את ראשם מול שגרירות יפן במחאה.

25 באפריל: הבמאית קלואי ז'או עשתה היסטוריה בטקס האוסקר כאשר הפכה לאישה הלא לבנה הראשונה הזוכה בפרס הבימוי. ז'או זכתה בפרס על הסרט "ארץ נוודים", שזכה גם בסרט הטוב ביותר. היא האישה השנייה מעולם שזכתה בפרס הבימוי.

28 באפריל: תוכנית להעלאת מסים וחקיקה לשינוי מערכת הבריאות בקולומביה, הובילה למחאה רחבת היקף במדינה. העלאת המסים אמנם בוטלה לבסוף, אבל ההפגנות המשיכו עד סוף יולי. האזרחים מחו על המשבר הבריאותי החריף, העוני והאלימות המשטרתית כלפיהם. בדיקת האו"ם מצאה כי בתקופת המחאה נהרגו 44 מפגינים ושני שוטרים.

30 באפריל: 45 בני אדם איבדו את חייהם באסון ההילולה בהר מירון בל"ג בעומר. אסון דומה שהתרחש לפני 110 שנים בהר, דוח של מבקר המדינה ודיונים בכנסת לא הביאו לשינוי בתשתיות הרעועות במקום ולא הצליחו למנוע את האירוע החמור. 

מאי

10 במאי: לאחר מספר שבועות של מתיחות ביטחונית בירושלים, ישראל והחמאס נכנסו לסבב לחימה נוסף. מבצע "שומר החומות" נמשך עד להפסקת האש, ב-21 במאי. במהלך המבצע שוגרו מעזה לעבר ישראל כ-4,360 רקטות ופצצות מרגמה, שהביאו למותם של 11 בני אדם. בתגובה צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה, ומספר ההרוגים בה עמד על 256. 

10 במאי: בזמן שישראל התמודדה עם הסלמה ביטחונית, נוצרה חזית נוספת ומאתגרת לא פחות בפנים הארץ. מהומות אלימות התפרצו בערים מעורבות, כמו לוד, עכו ויפו, בין ערבים ליהודים, והמשטרה לא הצליחה לתת מענה מספק. 

19 במאי: אשרף בן ה-16 משך תשומת לב עולמית כאשר התפרסמה תמונה שבה הוא נראה בוכה ושוחה ממרוקו לספרד בעזרת בקבוקי פלסטיק ריקים. הנער אמר לשוטרים הספרדים שאספו אותו מהחוף שהוא מעדיף למות מאשר לחזור בחזרה למרוקו. מהגרים ופליטים רבים מנסים להגיע לאירופה דרך הים. לפי נתוני UNHCR, מתחילת השנה יותר מ-2,500 בני אדם טבעו או נעלמו בים. 

22 במאי: השחיינית אנסטסיה גורבנקו עשתה היסטוריה כשהפכה לישראלית הראשונה שזוכה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר מעורב באליפות אירופה. בדצמבר האחרון היא שברה שיאים נוספים כשהפכה לראשונה מישראל שזוכה באליפות העולם בשחייה ב-50 מטר חזה וב-100 מטר מעורב.

23 במאי: ממשלת בלארוס ביצעה "חטיפת מטוס" במטרה לעצור בלוגר בלארוסי שמתנגד למשטר, בשם רומן פרוטסוביץ'. מטוס קרב של חיל האוויר הבלארוסי אילץ טיסה, שעשתה את דרכה מיוון לליטא וחלפה מעל שמי המדינה, לנחות במינסק בטענת שווא שבמטוס ישנה פצצה. לאחר הנחיתה, פרוטסוביץ' ובת זוגו סופיה סאפגה נעצרו. המהלך גרר ביקורת חריפה ברחבי העולם והאיחוד האירופי אף הטיל סנקציות על בלארוס. עם זאת, השניים נמצאים בימים אלו במעצר בית והוגשו נגדם כתבי אישום בטענה שפעלו נגד המדינה.

26 במאי: אחד מרגעי השיא האסטרונומיים של 2021 קרה ב-26 במאי: הסופרמון. תופעה זו מתרחשת כאשר ירח מלא חולף בקרבה מקסימלית לכדור הארץ, דבר שקורה פעמים ספורות במהלך השנה. 

יוני

5 ביוני: שרי האוצר של מדינות ה-G7 הודיעו על החלטה היסטורית במפגש הפסגה: לכונן מס חברות מינימלי של 15% באופן גלובלי. באיחוד האירופי עובדים על ליישם את המס החל מ-2023. בארה"ב, בינתיים, היוזמה להעלאת מס החברות המינימלי שמונהג שם (מ-10.5% ל-15%) נתקלת בקשיים.

13 ביוני: ממשלת ישראל ה-36, בראשות נפתלי בנט, הושבעה בכנסת. בכך הסתיים שלטונו של בנימין נתניהו, שנמשך 12 שנים. 

19 ביוני: יום השחרור (Juneteenth), שנחגג ב־19 ביוני, הוא חג שנתי המציין את קץ העבדות בארה"ב. ב־2021 הפך המועד לחג הפדרלי הראשון המוכרז על ידי הקונגרס האמריקאי מזה כמעט ארבעה עשורים.

24 ביוני: העיתון הפרו-דמקורטי האחרון בהונג קונג ,"Apple Daily" , סגר את שעריו לאחר שהממשל עצר חלק מהעורכים והמנהלים שלו והקפיא את נכסיו. הסיבה למעצר: חוק הביטחון הלאומי, שאוסר על חתירה נגד השלטון הסיני הקיים. 

24 ביוני: מגדל צ'מפלין הדרומי, מגדל בן 12 קומות בפרבר של מיאמי, קרס במפתיע, והביא למותם של 98 בני אדם. חברת הנדסה והדיירים במגדל צ'מפלין טאואר דיווחו במשך השנים על רעידות, בעיות תחזוקה מבניות, תכנון גרוע, נזקים שקשורים למים, ובעיות אחרות בבניין. 

יולי

7 ביולי: יצחק הרצוג הושבע לתפקיד הנשיא ה-11 של ישראל. הנשיא היוצא ראובן ריבלין התמודד עם מציאות מורכבת ולא פעם היה קול חזק של שפיות ואחדות. כהונתו של הרצוג צפויה להיות מאתגרת לא פחות.

11 ביולי: נבחרת איטליה בכדורגל זכתה ביורו 2020, לראשונה מאז 1968 ובפעם השנייה בתולדותיה.

17 ביולי: שבוע של מזג אוויר קיצוני במיוחד במערב אירופה הביא לקורבנות בנפש ולהרס רב מאוד לבתים ולרכוש. הגשמים העזים גרמו להצפות ולשיטפונות, ואף להכרזת מצב חירום ופינוי תושבים. 242 בני אדם נהרגו, מתוכם 196 היו מגרמניה. 

19 ביולי: בבריטניה חגגו את "יום החופש" עם הסרת מגבלות הקורונה, כמו חובת עטיית המסכות. זאת למרות שבאותו הזמן התחלואה במדינה הייתה במימדי ענק עם כ-50 אלף נדבקים חדשים מדי יום. 

20 ביולי: ימים ספורים לאחר שבמערב אירופה התמודדו עם שיטפונות עזים, גם במחוז חנאן בסין נפגעו מכמות גשם חריגה. בבירת המחוז ג'נגג'ואו ירדו במספר ימים כמות משקעים של כמעט שנה, דבר שהוביל להצפות, 302 הרוגים והרס לרכוש. 

23 ביולי: אחרי דחייה של שנה בשל הקורונה, נפתחה בטוקיו האולימפיאדה ה-32. במשחקים האולימפיים, שהתקיימו ללא קהל, השתתפו 206 נבחרות. 

24 ביולי: אבישג סמברג בת ה-19 עשתה היסטוריה עם מדליית ארד בטאקוונדו. סמברג היא המדליסטית האולימפית הישראלית הצעירה ביותר וגם הראשונה שזוכה ביום הראשון של המשחקים. בנוסף, היא גם סיפקה ניצחון ישראלי ראשון בענף הטאקוונדו. סמברג הייתה יריית הפתיחה באולימפיאדה המוצלחת ביותר של ישראל. 

27 ביולי: ענף התעמלות המכשירים לא נתקל ביום דרמטי כזה כבר זמן רב. האלופה האולימפית האמריקאית סימון ביילס החליטה לפרוש באמצע תחרות הקרב-רב הקבוצתית. הדבר הוביל לכך שנבחרת רוסיה קטפה את הזהב במקצה - לראשונה מאז 1992. ביילס, שסיפרה באומץ שפרשה כדי לדאוג לבריאות הנפשית שלה, התמודדה לבסוף רק במקצה הקורה, שבו זכתה במדליית הארד. 

28 ביולי: שריפות יער שפרצו ב-28 ביולי ונמשכו עד ה-12 באוגוסט פגעו במעל ל-1,700 ק"מ של יערות בדרום-מערב טורקיה. הנשיא ארדואן הכריז על מצב חירום ואחרי שהמדינה לא הצליחה להשתלט בעצמה על האש, היא ביקשה סיוע בינלאומי.

30 ביולי: מבצע חיסוני הבוסטר הישראלי יצא לדרך, והמתחסן הראשון היה הנשיא יצחק הרצוג. ישראל הייתה הראשונה בעולם שהעניקה חיסון שלישי נגד הקורונה בצורה נרחבת. מדינות נוספות הלכו בעקבותיה בתוך מספר שבועות.

31 ביולי: נבחרת ישראל בג'ודו זכתה במדליית הארד במקצה הקבוצתי מעורב של נשים וגברים, שהתקיים בפעם הראשונה באולימפיאדה. 

אוגוסט 

1 באוגוסט: ארטיום דולגופיאט זכה במדליית זהב בתרגיל הקרקע, והפך בכך לישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף ההתעמלות.

3 באוגוסט: שריפות יער קשות במיוחד פגעו ביוון לאחר שבמדינה נרשם גל חום עם טמפרטורות שיא של 47 מעלות. לפי האיחוד האירופי, יותר מאלף קילומטרים רבועים עלו באש, ואת רוב הפגיעה ספג האי אוויה.

7 באוגוסט: לינוי אשרם עשתה היסטוריה כשזכתה בזהב בהתעמלות אומנותית באולימפיאדת טוקיו. מדובר בענף שנשלט לרוב על ידי מתעמלות ממזרח אירופה, וזו הייתה הפעם הראשונה שמתעמלת לא רוסיה זכתה במדליית זהב מאז 1996 והפעם הראשונה שהזוכה לא הייתה מאחת ממדינות ברה"מ לשעבר. 

8 באוגוסט: אחרי יותר משנה, 14 הפילים האסייתיים שנדדו ברחבי סין התחילו להתקרב בחזרה לשמורה שממנה יצאו. הנדידה של הפילים ארכה יותר מ-500 קילומטרים, ובמהלכה נגרם נזק בשווי יותר ממיליון דולר.

14 באוגוסט: רעידת אדמה בעוצמה 7.2 פגעה בהאיטי, אחת מהמדינות העניות ביותר בעולם. 2,248 בני אדם נהרגו ומעל 12 אלף נפצעו. כ-60% מאוכלוסיית האיטי נמצאים מתחת לקו העוני והמדינה עוד לא התאוששה לחלוטין מרעידת אדמה קטלנית קודמת שהתרחשה ב-2010. 

15 באוגוסט: ארגון הטרור המוסלמי טליבאן השתלט על קאבול, בירת אפגניסטן, ולקח את השלטון לידיו לאחר שהנשיא המכהן ברח מהמדינה. אפגניסטן נשארה פגיעה לאחר שהאמריקאים הוציאו בהדרגה את כוחותיהם. החלפת השלטון הביאה לגל חדש ועצום של פליטים.

24 באוגוסט: המשחקים הפאראלימפיים בטוקיו יצאו לדרך. הנבחרת הישראלית כללה 33 ספורטאים וספורטאיות, שהצליחו להביא הישגים יוצאים מן הכלל. הספורטאים איאד שלבי, מארק מליאר, עמי דדאון ומורן סמואל זכו בתשע מדליות אולימפיות, מהן שש מזהב, והוסיפו על הדרך גם שבירה של ארבעה שיאי עולם בשחייה. בסך הכל עומדת היום ישראל על מאזן של 384 מדליות במשחקים הפאראלימפיים (מתוכן 129 זהב), שמדרג אותה במקום ה-15 בעולם. 

25 באוגוסט: השחיין איאד שלבי זכה במדליית זהב בגמר ה-100 מטר גב גברים במשחקים הפאראלימפיים. שלבי, שהתחרה במקצה הקשה ביותר בתחרות, חירש ואילם מלידה ומשותק בגפיים בעקבות תאונה שעבר כילד. בהמשך שלבי זכה גם בזהב במשחה ל-50 מטר גב. הוא הספורטאי הערבי-ישראלי הראשון שזוכה במדליה אישית במשחקים הפאראלימפיים.

29 באוגוסט:  16 שנה בדיוק אחרי הוריקן קתרינה ההרסני, לואיזיאנה נאלצה להתמודד עם סופה אימתנית נוספת. הוריקן איידה, שהביא איתו רוחות במהירות 240 קמ"ש, היה ההוריקן השני בחוזקו שפוגע במדינה. הנזק הכספי ללואיזיאנה הוערך ב-18 מיליארד דולר.

ספטמבר

1 בספטמבר: תחת חשש וחוסר ודאות בשל נגיף הקורונה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ב ו-2.4 מיליון מתלמידי ישראל חזרו לספסל הלימודים. כ-250 אלף תלמידים נאלצו להתחיל את השנה מהבית בשל הידבקות, בידודים או מגורים בערים אדומות.

2 בספטמבר: הוריקן איידה הגיע לצפון מזרח ארה"ב. בניו יורק, בניו ג'רזי, בפנסילבניה ובקונטיקט ירדו כמויות עצומות של גשמים, שהובילו לשיטפונות והישארו מיליונים ללא חשמל. בעיר ניו יורק פורסמה לראשונה בהיסטוריה אזהרה חמורה משיטפונות והרכבת התחתית הוצפה. 

21 בספטמבר: הר הגעש קומברה וייחה באי הקנרי לה פלמה התפרץ אחרי 50 שנה של שקט. ההתפרצות נמשכה שלושה חודשים ברציפות, עד שב-25 בדצמבר מדענים הודיעו שהגיעה לסיום. הלבה הרותחת הרסה כ-3,000 נכסים ואילצה 7,000 בני אדם להתפנות מהאי. 

26 בספטמבר: גרמניה יצאה לבחירות שקבעו את דרכה החדשה בתום עידן מרקל. אולף שולץ מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית נבחר כמחליף לקאנצלרית אנגלה מרקל אחרי 16 שנות כהונה. 

27 בספטמבר: אזרבייג'ן וארמניה ציינו את יום השנה למלחמה על חבל נגורנו קרבאך, שהתחילה בסוף ספטמבר 2020. במהלך הלחימה, שנמשכה 6 שבועות, נהרגו מעל 6,600 בני אדם והחבל חזר לשליטת אזרבייג'ן. 

אוקטובר

1 באוקטובר: כשל בצינור הובלת נפט גרם לשפך של כ-25 אלף גלונים של נפט גולמי מזהם לאוקיינוס השקט מול חופי מחוז אורנג' בקליפורניה. שטח בהיקף של כ-33 קמ"ר מהאוקיינוס נפגע.

2 באוקטובר: קטאר ערכה לראשונה בתולדותיה בחירות למועצת השורא, שאחראית על אישור המדיניות הכללית ועל התקציב. גברים ונשים, שהצביעו בנפרד, יכלו לבחור 30 מתוך 45 חברי המועצה.

8 באוקטובר: אחד מהירידים הגדולים באירופה, Hull Fair, התקיים בעיר הבריטית הול. היריד, שמתקיים כבר מעל ל-700 שנה ומושך קהל מרחבי העולם, בוטל בשנה שעברה בשל מגפת הקורונה.

20 באוקטובר: חברי קונפדרציית האיגודים המקצועיים בדרום קוריאה יצאו לרחובות סיאול כשהם לבושים כדמויות מ'משחק הדיונון', הסדרה המצליחה של נטפליקס. המפגינים דרשו שהמדינה תספק להם ביטחון תעסוקתי.

25 באוקטובר: צבא סודאן הוביל להפיכה צבאית במדינה כאשר הוא פיזר את הממשלה ועצר את ראש הממשלה המכהן עבדאללה חמדוכ. הצבא, בהובלת עבד אל-פתאח אל-בורהאן, לקח לעצמו את השליטה במרבית מנגנוני הממשלה. ב-21 בנובמבר נחתם הסכם בין אל-בורהאן וחמדוכ, לפיו האחרון יעמוד בראש ממשלה טכנוקרטית עד תום תקופת המעבר, שאמורה להסתיים בבחירות ביולי 2023. אך אלפי מפגינים פרו-דמוקרטיים ממשיכים לצאת לרחובות גם לאחר חתימת ההסכם, מחשש שהוא יביא לשלטון צבאי במדינה. 

31 באוקטובר: 20 המנהיגים של הכלכלות הגדולות בעולם נפגשו בוועידת G20 ברומא, המפגש הפיזי הראשון מאז פרוץ הקורונה. מחוץ לוועידה הפגינו פעילים נגד משבר האקלים וקראו למנהיגים להתעורר.

31 באוקטובר: מנהיגים מרחבי העולם התאספו בגלזגו שבסקוטלנד לכנס האקלים של האו"ם, שהתחיל אופטימי אך הסתיים באקורד צורם. ההסכם שנחתם בתום שבועיים לא צפוי להצליח למנוע עלייה של מעלה וחצי בטמפרטורה עד סוף המאה.

נובמבר

8 בנובמבר: אלפי שקנאים נודדים עצרו במשמר השרון בעמק חפר למנוחה קצרה בדרכם לאפריקה.

8 בנובמבר: מאז תחילת 2021 ניסו עשרות אלפי מבקשי מקלט לחצות את הגבול בין בלארוס לפולין. מאז יולי משתמשת בלארוס בפליטים כנשק מול האיחוד האירופי ומאשרת להם לעבור דרכה, בעוד שפולין מנסה למנוע את כניסתם. כתוצאה מכך, מבקשי מקלט רבים תוקעים בין שתי המדינות בתנאים קשים מאוד.

12 בנובמבר: ביהמ"ש בקליפורניה החליט להסיר את האפוטרופסות שנקבעה על הזמרת והיוצרת בריטני הספירס. האפוטרופסות אפשרה לאביה של ספירס שליטה מוחלטת על חייה ועל נכסיה מאז 2008.

14 בנובמבר: אלפים מיוצאי אתיופיה הפגינו מול משרדי הממשלה בירושלים וקראו להעלות ארצה את היהודים שנשארו באתיופיה, שבה מתחוללת מלחמת אזרחים. ב-28 בנובמבר אישרה הממשלה את העלאת הממתינים מאתיופיה שיש להם קרובים מדרגה ראשונה בישראל.

15 בנובמבר: נפתחה תערוכת "יאיוי קוסאמה: רטרוספקטיבה" במוזיאון ת"א, שמסתמנת להיות כאחת מהתערוכות המצליחות ביותר בישראל. 40 אלף הכרטיסים הראשונים לתערוכה נמכרו בתוך 48 שעות.

15 בנובמבר: אחרי 20 חודשים של הגבלות קורונה, בתי הספר היסודיים בקובה נפתחו מחדש ללמידה פרונטלית. בנוסף, קובה פתחה את גבולותיה לתיירים. נכון ל-21 בדצמבר, 90% מאזרחי קובה קיבלו לפחות חיסון אחד לקורונה ו-83% קיבלו שתי מנות.

16 בנובמבר: מצב חירום הוכרז בקולומביה הבריטית שבמערב קנדה בעקבות גשמים ושיטפונות בעוצמה חריגה של פעם ב-500 שנה. 18 אלף בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם, כבישים נהרסו, בתים הוצפו ועשרות אלפים נותרו ללא חשמל.

20 בנובמבר: אוסטריה הפכה לראשונה באירופה להטיל סגר חדש בשל הגל הרביעי של הקורונה. הסגר אמנם הסתיים ב-12 בדצמבר, אך בשל וריאנט האומיקרון ממשלת אוסטריה הטילה הגבלות קורונה אחרות. 

23 בנובמבר: קמפיין חיסון הילדים הישראלי יצא לדרך, עם זאת ההיענות נמוכה. לפי נתוני משרד הבריאות, בינתיים התחסנו רק 2.6% מבני ה-5 עד ה-11. 

דצמבר

4 בדצמבר: הר סמרו האינדונזי התפרץ וענן האפר הוולקני כיסה את כל האזור סביבו. מדובר בהר הגעש הגבוה והפעיל ביותר באי ג'אווה, שהוא המאוכלס ביותר באינדונזיה. יומיים לאחר מכן, הר הגעש התפרץ שוב. הנזק היה כבד: מניין ההרוגים עומד על 57, לצד מעל 100 פצועים וכפרים שלמים שכוסו באפר. 

7 בדצמבר: באוקראינה עוקבים בדאגה אחרי תנועת כוחות רוסים גדולה בגבול בין המדינות בשבועות האחרונים. החשש מפלישה הביא גם להתערבות אמריקאית, כאשר ביידן איים בהטלת סנקציות על הרוסים.

10 בדצמבר: לפחות 44 סופות היכו בתשע מדינות בארה"ב והביאו למותם של 93 בני אדם וחורבן גדול בערים רבות. קנטקי נפגעה בצורה הקשה ביותר ורוב ההרוגים היו תושביה.

16 בדצמבר: סופת טייפון קטלנית במיוחד פגעה בפיליפינים. "ראי", סופת הטייפון ה-15 שפוגעת במדינה בשנה האחרונה, השפיעה ישירות על חייהם של מעל ל-3 מיליון בני אדם. הרוחות הגיעו למהירות של עד 260 קמ"ש, לפחות 375 בני אדם נהרגו ומעל למיליון בני אדם נאלצו לעזוב את ביתם. בנוסף, הסופה גרמה להפסקות חשמל ממושכות, מחסור במים והשאירה אזורים שלמים מנותקים ממאמצי החילוץ.

20 בדצמבר: כלי התקשורת והחזאים ציפו שסערת "כרמל" תהיה אחת מהסערות הקשות שהגיעו לישראל. במבחן המציאות התגלה שמדובר אמנם במערכה חורפית סוערת, אך לא יוצאת דופן.

22 בדצמבר: האנדרטה "עמוד הבושה" לזכר הרוגי הטבח בכיכר טיינאנמן בבייג'ין ב-1989 ניצבה באוניברסיטת הונג קונג מעל לשני עשורים. בליל ה-22 בדצמבר הורידה האוניברסיטה את הפסל, בצעד שרבים רואים בו ניסיון של סין לשכתב את ההיסטוריה.

23 בדצמבר: התפשטות מגפת הקרונה הפכה את חגיגות חג המולד באירופה לעצובות במיוחד. לצד הגבלות וביטולי חגיגות ברחבי היבשת, מספר החולים המשיך לטפס ורבים מדי בילו את החג בבתי החולים. בתמונה רואים את אמיליה בביקור אצל בעלה לודו שאושפז במחלקת הקורונה בבית חולים במרסיי, יומיים לפני חג המולד. לודו, שכבר שלילי מקורונה, מתאושש מ-24 ימים שבהם היה מורדם ומחובר למכונת הנשמה.

30 בדצמבר: רגע לפני סיום 2021, נחת בבן גוריון משלוח ראשון של התרופה נגד קורונה פקסלוביד, שפיתחה חברת פייזר. התרופה, שנמצאה יעילה גם מול האומיקרון, עשויה להיות נקודת המפנה בהתמודדות עם המגפה.