ארץ השמש העולה אומנם שקעה בשנים האחרונות בצמיחה כלכלית איטית, וגם למהלומות הקורונה ומבצע החיסונים המקרטע במדינה יש בכך חלק, אך נראה כי דברים מתחילים להשתנות בכלכלה השלישית בגודלה בעולם.
יפן מאיצה את קצב החיסונים ומדביקה את הפער, הנתונים האחרונים בגזרת היצוא והייצור התעשייתי מפגינים חוסן, חולשת הין (המטבע המקומי) מסייעת לנסיקת רווחי החברות, ובזמן שבעולם מוטרדים מעליית ריבית, המניות היפניות נוטות לגמישות גם מול שינויים מאקרו-כלכליים.
קשה עד בלתי אפשרי שלא להזכיר את סין כשמדברים על יפן, בייחוד כאשר השתיים החליפו מקומות בדירוג צמרת הכלכלות המובילות בעולם לפני כעשור, צעד שגם סיפק את האות להסטת הזרקור לעבר המובילה החדשה.
עד אז הייתה יפן, מדינה לא גדולה במיוחד, עם כ-125 מיליון תושבים, מבוססת היטב ככלכלה השנייה בגודלה בעולם במונחי תמ"ג, מתקרבת בצעדים מדודים לכיוונה של ארה"ב. עוצמתה של יפן הגיעה בעיקר מיכולותיה התעשייתיות והאלקטרוניות, שתפקדו כמנוע הצמיחה העיקרי של המדינה, שבשיאה עמדה על כ-80% מכלכלת ארה"ב.
התחרות הזו, והאיום הגובר על מעמדה הכלכלי-גלובלי של ארה"ב, גררו מאבקי סחר אגרסיביים בין ארה"ב ויפן, הרבה קודם למלחמת הסחר העדכנית של ימינו, בין ארה"ב וסין. ההגבלות שהנחיתה ארה"ב על יפן, לצד בועת הנדל"ן שהתנפחה, הובילו למיתון עמוק ולצניחה בבורסת טוקיו, שרק באחרונה הצליחה לחזור לרמתה טרם המשבר הפיננסי החריף.
כך, מדד ניקיי 225 חצה בחודש ספטמבר האחרון את רף 30 אלף הנקודות. בפעם הקודמת שעשה זאת (לפני 2021), זה קרה ב-1990, מעל ל-30 שנה אחורה. בתקופה שחלפה מאז 1990 צנח משקלן של החברות היפניות במדד MSCI העולמי, מכ-30% באותה שנה לשיעור חד-ספרתי כעת.
סימפטומטית למגפת הקורונה
למעשה, יפן עלתה על מסלול איטי של התאוששות בשנים האחרונות, אלא שהתפרצות מגפת הקורונה ומצב החירום שנקלעה אליו המדינה הסיטו אותה מהנתיב. שיעורי החיסונים ביפן היו נמוכים משמעותית מאלה שבמדינות מפותחות, מקרי ההדבקה זינקו באופן יחסי, ובהתאם - ההגבלות התפשטו לחלקים נרחבים במדינה.
על אף כל אלו, כלכלת יפן התכווצה ב-3.9% ברבעון הראשון של השנה, נמוך מהערכות לירידה חדה יותר של 4.8%. ברבעון השני המגמה התהפכה, וטוקיו הציגה צמיחה בקצב שנתי של 1.9%. עם זאת, יש לקחת בחשבון שמדובר בקצב מתון יחסית בהתחשב בירידה החדה בפעילות הכלכלית שנרשמה ב-2020, נוכח השתוללות המגפה.
ועדיין, אף על פי שהמאבק של יפן בקורונה עדיין נמשך, יש סימנים לאופטימיות. כך למשל, ההתאוששות הכלכלית המהירה בארה"ב ובסין מחזקת את קצב היצוא (יפן נשענת בעיקר על פעילות יצוא), שהציג ביולי השנה עלייה של כ-37% ביחס לאותו חודש אשתקד. כמו כן, הייצור במפעלים טיפס באפריל לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2019, ונרשם שיפור מסוים בצריכה הפרטית.
מכיוון אחר ולא פחות חשוב, הזירה הפוליטית חזרה ליציבות. אחרי התפטרותו של ראש הממשלה הקודם, ברקע חוסר השביעות באשר לאופן ניהולו את משבר הקורונה, נכנס לאחרונה פומיו קישידה לתפקיד שהצהיר על כוונתו להתמקד בהתנעת הצמיחה המחודשת של הכלכלה במדינה.
אף שנחוץ לבחון את מהלכיו הכלכליים של האחרון, וכיצד יבחר להוביל את כלכלת יפן בשנים הבאות, על סמך הצהרותיו האחרונות נראה כי אינו מתכוון לשנות דרמטית את המדיניות הכלכלית, ולהמשיך ליישם את תוכנית Abe, שהונהגה במדינה מאז 2012. מאז כניסתו לתפקיד הבורסה בטוקיו הגיבה עד כה בחיוב לכניסתו לתפקיד ולהצהרותיו.
העולם זקוק ליפן
יפן הייתה מאז ומתמיד מובילת שוק בענפי התעשייה והאלקטרוניקה, ובשל כך היא עשויה ליהנות בצורה חריגה מתהליך ההתאוששות העולמית ממהלומות הקורונה, לצד העלייה בצריכה. המדינה שולטת ביד רמה בחלק מהסגמנטים המרכזיים בייצור מוליכים למחצה, שחווים באחרונה מחסור נוכח הביקוש האדיר. תעשיית הרכב היפנית חווה אומנם גם היא קשיים, בדומה לתעשיות מקבילות אחרות על רקע השיבושים בצירי התנועה הימיים, אך ככל שאלו ישתחררו, הפעילות בקווי הייצור תשוב לנורמליות.
בתוך כך, עתידה של יפן נעוץ בעיקר בעידן הדיגיטלי המתקדם, כדוגמת רובוטיקה, רכבים אוטונומיים תשתיות סלולר (5G), רחפנים ועוד. למעשה, יפן משחקת תפקיד מרכזי בהאצה הטכנולוגית, ואחראית על לא מעט מהרכיבים האלקטרוניים המוטמעים כמעט בכל מכשיר. זו אחת הסיבות שבבנק UBS סבורים כי יפן תתחיל לצמצם בהדרגה את הפער שנפתח מול כלכלות מקבילות.
בסקירה שפרסמו כלכלני הבנק נכתב כי יפן נמנית עם שוקי המניות המועדפים נוכח מבצע החיסונים המואץ שהונהג במדינה, המאותת על יציבות מסוימת מול תחלואת הקורונה. כמו כן, ב-UBS רואים את כלכלת יפן כמחזורית, ומאפיין זה יאפשר לה ליהנות ככל שההתאוששות בצמיחה הכלכלית בעולם תתפוס תאוצה. חולשת הין עשויה לתרום גם היא את חלקה (יפן מבוססת יצוא, ולכן מטבע חלש בדרך כלל מביא לעלייה ברווחי חברות מוטות יצוא). בשורה התחתונה, בבנק מסווגים את השוק היפני כ"מועדף ביותר".
לכך יש להוסיף כי יפן מזהה בשנים האחרונות את האתגרים הניצבים בפני הכלכלה, ונוקטת צעדים הדרגתיים בניסיון להשיג פתרון לחלק מהבעיות. דוגמאות לכך הן הגדלת מכסות אישורי הכניסה לעובדים זרים, עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה והקצאת משאבים לפיתוח עזרים טכנולוגיים המסייעים לאוכלוסייה המבוגרת, לצד צמצום המחסור בידיים עובדות.
דמוגרפיה שלילית פועלת כחרב פיפיות
הדמוגרפיה השלילית ביפן והזדקנותה של אוכלוסייתה נובעות מירידה בשיעורי הפריון והילודה, ומייצרות במקביל מאזן שכמעט אינו מוכר במדינות מפותחות אחרות בעולם. בעוד שבני הגיל השלישי (מעל 65) מהווים פלח של כמעט 30% מהאוכלוסייה, בני 15 ומטה נושקים לאזור 10% בלבד. את המצב הזה אפשר לפרש כמשקולת המכבידה על צמיחת הכלכלה, אך הסתכלות מזווית אחרת עשויה דווקא לאותת שבפני יפן ניצבת הזדמנות לנצל את המצב למינוף הכלכלה במהלך השנים.
כך, כל עוד הדמוגרפיה השלילית נמשכת, יפן תקטן בעשורים הקרובים בנפח אוכלוסייתה, תהליך שמתרחש במקביל להתקדמות הטכנולוגיה. הדבר עשוי להקל על המדינה באיום שרובץ על מדינות אחרות - עלייה בשיעורי האבטלה בתעשיות מסורתיות ומיושנות כשאת עובדיהן יחליפו אמצעים טכנולוגיים. יפן, כמדינה תעשייתית דומיננטית, ממזערת את האיום הזה באופן מסוים.
אלוקציה של נכסי השקעה בשוק היפני
בראייה רחבה וקדימה, אף שכלכלת יפן נעה בין התכווצות לצמיחה איטית, דווקא הפיגור שרשמה ומחירי המניות הנוחים מייצרים זירת השקעה מסקרנת, שדורשת לשקול חשיפה מבוקרת לשוק זה בתיק ההשקעות. ההעדפה היא להימנע מבחירת מניות בפינצטה, וליצור חשיפה למדד רוחב בשוק. חלק המוסדיים בישראל מחזיקים במספר קרנות סל המאפשרות חשיפה לניקיי 225, שמספק מענה הולם עבור משקיעים המחפשים חשיפה רוחבית ומתונה יחסית לשוק היפני.
עבור משקיעים אחרים, הרפתקניים יותר, חשיפה למדד ה-Topix Small Cap - שכולל את כל מניות בורסת טוקיו, להוציא את 500 החברות הגדולות (מבחינת שווי שוק) - מאפשרת ליהנות מצמיחת החברות הקטנות-בינוניות. באופציית השקעה זו הסיכון בהתאם גבוה יותר.
לסיכומו של עניין, אף שהכלכלה השלישית בגודלה בעולם מקרטעת כבר שנים ארוכות, למעשה מאז האסון הכלכלי שפקד אותה, היא עשויה לשחרר קיטור בשנים הקרובות נוכח מצבור התהליכים שהוצגו לעיל. יפן תיהנה באופן עוצמתי מהתאוששות וצמיחה עולמית, שעשויה להיות חזקה יותר, כל עוד הין ימשיך להציג חולשה והסחורה היפנית תמשיך להיות אטרקטיבית. אלו מייצרים ניצנים של אופטימיות באשר לעתידה הכלכלי של יפן, והופכים אותה לזירה גיאוגרפית מעניינת להשקעה טקטית נכונה.
הכותב הוא מנהל שותף בקרני פמלי אופיס. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.