"אי אפשר להקים סטארט-אפים בישראל כי אי אפשר לגייס מהנדסים. זה נגמר"

נועם ברדין לא ייסד את ווייז אבל אין יותר מזוהה איתה ממנו. במהלך 11 השנים שבהן כיהן כמנכ"ל החברה ועד שפרש ממנה בינואר השנה, צמח בסיס המשתמשים של אפליקציית הניווט ל-150 מיליון. ברדין, שהוביל את המכירה של ווייז לגוגל בשנת 2013 ומונה לסגן נשיא התאגיד, פרש ממנה לפני כשנה. בפוסט שהפך לוויראלי הוא תקף את התרבות האירגונית של ענקית החיפוש ותיאר מצבים שהכעיסו אותו, למשל - כשניסה לקבוע פגישה אבל נתקל בעובדים שלא יכלו להשתתף בגלל "שיעור יוגה שאי אפשר להחמיץ", באמצע היום. "אני הייתי המוזר שרצה לדחוף דברים מהר וציפיתי לאיזושהי הקרבה אישית כשנדרשה", הוסיף ברדין.

ועידת ישראל לעסקים - מה מצפה לנו?

מאז פרישתו הוא יושב בבית, בניו-יורק. הוא מעורב במיזם למיקרו-תשלומים על תכנים ברשת, אבל עדיין מחפש את דרכו החדשה. רגע לפני ההשתתפות שלו בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הוא מתאר בראיון את החיים שלו מאז שעזב את החברה, מסביר מדוע הרכבים האוטונומיים לא יחלצו את ישראל מהפקק, ולמה לדעתו אין שום סיבה שלא נגיע ממקום למקום תוך 45 דקות.

"הייתי נאיבי כשחשבתי שאוכל לשנות"

בפרופיל הלינקדאין שלך כתוב "sitting at home" ועוד עם סמיילי, יש לזה משמעות כלשהי?
"זה נכון, אני יושב בבית וחושב מה הלאה, ומחייך".

עזבת את ווייז ואת גוגל לפני כשנה. כבר התנתקת רגשית?
"התכוונתי לעזוב בסוף 2020, וביום שהייתי אמור להודיע על העזיבה ישראל נכנסה לסגר. אז את כל שלבי ‘האבל’ עברתי בתקופה ההיא. כשיצאתי כבר הייתי מוכן רגשית. אני משתדל כמה שפחות לדבר עם אנשים שאני פוגש על ווייז, כדי להתקדם הלאה, ובעיקר חושב עכשיו מה השלב הבא".

במבט לאחור - יש בך הרהורי חרטה על משהו? על עצם המכירה לגוגל? על התרבות התאגידית שמצאת? כתבת ‘"שפחות הסתדרת איתה".
"אתה מכניס אותי לפינות שלא רציתי להיכנס אליהן. יש התנהלות מסוימת ברכישות, ובסופו של דבר אף אחד לא יכול לשנות את זה.

"הטעות שלי הייתה שחשבתי שאני יכול לשנות את זה, שאני יכול לייצר משהו אחר ובמקביל להמשיך בתוך מבנה של תאגיד. בתאגיד יש התנהלות מסוימת שהיא חזקה מכל פרט, וזו היה נאיביות מבחינתי לחשוב שאני יכול לשנות את זה. האם היינו צריכים למכור את ווייז או לא באותה תקופה? זה לא משנה, כי זה קרה. אני חושב שהטעות שלי הייתה שחשבתי להישאר ולגדול ולבנות בתוך גוגל. הייתי צריך לעשות סוויץ’ ולהתחיל את ההתנתקות שלי מרגע המכירה".

זה פגע במוצר?
"בכלל לא, המוצר צמח. כשהתחלנו לדבר עם גוגל היינו עם בערך עשרה מיליון משתמשים, וכשעזבתי היינו עם 150 מיליון. אז החברה צמחה בתוך גוגל בצורה מעולה, גוגל נתנו לנו את כל הגמישות שיכולנו לבקש. כך שזה בסוף שאלה אישית - של מה כל אחד אוהב. לי אישית זה לא היה נכון, בדיעבד. אבל עשינו דברים מדהימים. גוגל נתנו לנו את התקציבים, ואני מאוד גאה ממה שהצוות עשה בתקופה הזאת".

פקקים בישראל? "הכל זול יותר מלבנות כבישים"

כשאנחנו עוברים לדבר על עתיד התחבורה בישראל, לברדין יש הרבה הצעות והמלצות לתיקון המצב הקיים, והוא מאמין שהפקקים הם לא גזירת גורל.

בוא נדבר על עתיד התחבורה: כשמדינת ישראל תהיה בת 100, בעוד 27 שנים - נוכל בכלל לנוע כאן מנקודה לנקודה?
"כרגע אין בישראל מדיניות לגבי תחבורה, כמו שאין ברוב המדינות בעולם, כי להתעסק עם המדיניות האמיתית, עם העובדות, זה מאוד כואב לפוליטיקאים. אין פה החלטה פשוטה, ואין פה החלטה קלה, ואין פה החלטה ידידותית למצביע. ולכן, ברמה הלאומית אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים. אין סיבה שבישראל תוך חצי שעה לא תוכל להגיע לכל מקום במדינה, אם נשים את אילת ומטולה בצד. זה דורש שינוי בתפיסה המהותית שלנו לגבי תחבורה.

"יש פה כמה עקרונות: דבר ראשון התפיסה של רכב פרטי לבן-אדם - זה לא יכול לעבוד יותר, וזה לא משהו ייחודי לישראל. זה שאנחנו סוללים כבישים, גורם לנו לייצר עוד ביקוש לרכבים. מחקרים שנעשו בכל העולם הראו כי ייצור של כבישים לא פותר את הפקקים, אלא ההיפך.

"בישראל יותר חזקים במקלות ולא בגזרים, והייתי ממליץ להתחיל בגזרים. אבל זה אומר כמה דברים - דבר ראשון, תחבורה ציבורית. הקונספט שבן אדם נוהג ברכב ממקום למקום חייב להעלם. השלב השני - ברגע שהגענו למרכזי הערים, איך מגיעים לקצוות? ופה גם אנחנו צריכים לשאוף לכמה שיותר אנשים בתוך כל רכב. אז יש לנו המון פתרונות שאפשר להשקיע בהם, בין אם זה אופניים ונתיבי אופניים, שזה אחד הדברים הכי יעילים ולהעביר אנשים בתוך העיר, במיוחד בישראל שרוב המדינה היא שטוחה ומזג האוויר סביר. ויש את נושא הסקוטרים".

אנחנו מוצפים בהם כבר היום.
"אנחנו מוצפים בהם כבר היום, אבל הם חלק מפתרון. השאלה היא איך אנחנו מכניסים יותר אנשים לכל רכב. צריך נתיבים לתחבורה ציבורית, נתיבים לרכבים שמלאים, כל אלו כמובן עם אכיפה ותמחור נכון של כבישי אגרה, כך שבשעות העומס יהיה יותר יקר ושיהיה יקר לנהוג בצורה פרטית. בפריז קיבלו עכשיו החלטה שמעוניינים שניתן יהיה להגיע בתוך העיר ממקום למקום בתוך רבע שעה. אותו דבר בישראל - אנחנו צריכים להחליט שבכל מקום במדינת ישראל לכל מקום צריך לקחת לא יותר מ-45 דקות - אפשר לתכנן את זה, זה לא מסובך. וכל הדברים שנעשה כדי לקדם את זה יהיו הרבה יותר זולים מלבנות כבישים".

העתיד: "בעוד 50 שנה אנשים לא ינהגו"

לא מזמן כתבת שנהיגה עצמית, רכב אוטונומי, היא האתגר הגדול ביותר בדור הנוכחי בדומה לטיסה לירח אז. זה אומר שזה לא בר-קיימא?
"חד משמעית זה אפשרי. בעוד 50 שנה לא יהיה מצב שאנשים ינהגו. זה יהיה אגדה, יסתכלו על לנהוג כמו על סיגריות. ‘נתתם לבן-אדם לנהוג ברכב? זה נשמע לא הגיוני’. אבל זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן, וזה הולך לקחת הרבה מאוד זמן מסיבות טכנולוגיות. יש לנו עוד דרך ארוכה להגיע לפריצת דרך שרכב יוכל לנהוג כמו בן-אדם, בכל מצב בכל מזג אוויר, בכל עיר, בכל מקום. יש בעיית ייצור - צריך לייצר את הרכבים האלה. אנחנו מייצרים היום 70 מיליון רכבים בשנה, בעולם שבו יש מיליארדי רכבים. יש שאלה של רגולציה ושאלה של המודל העסקי.

"כל הדברים האלה לא קשורים לפקקים, כי אם כל הרכבים היום היו אוטונומיים היו יותר פקקים לא פחות - כי אנשים היו נוסעים עוד יותר רחוק. אם אנחנו מדברים על רכבים אוטונומיים, אז השאלה היא אם אני קונה רכב אוטונומי ואני נוסע איתו לעבודה וצריך להחנות אותו - אז לא השתנה כלום במצב הפקקים. אולי יהיו פחות תאונות, אבל זה לא ישנה את הפקקים אלא יירע. אבל לא צריך לחכות לרכבים האוטונומיים כדי לטפל בפקקים".

ההייטק בבעיה: "ישראל מזניחה את החינוך שנים"

בוא נחזור לרגע לתחילת השיחה - אז מה אתה עושה היום?
"העולם היום בטק הוא מאוד מאוד בעייתי. מצד אחד, חברות מגייסות סכומי עתק, מצד שני אין יותר טאלנטים. אי אפשר לגייס מהנדסים. בישראל למשל, אין יותר מהנדסים. אי אפשר להקים היום סטארטאפ בישראל באיזשהו קנה מידה, כי אין מהנדסים. זה גם עניין של מדיניות - מדינת ישראל מזניחה כבר עשרות שנים את החינוך, והזניחה חינוך של מגזרים אחרים, כמו ערבים וחרדים. ובגלל שאין לנו מספיק מהנדסים וטאלנטים אי אפשר לפתוח חברות, רוב החברות הישראלית היום פותחות מרכזי פיתוח במזרח אירופה.

"בארצות הברית יותר קל היום לגייס מהנדסים. אבל בסך הכל, בכל העולם יש בעיה שאין מספיק כישרון ואנשים מוכשרים. בתוך זה, אני מחפש משהו לעשות. הקריטריון שלי הוא לעשות משהו שאני חושב שהוא חשוב, לא מעניין אותי פינטק. אני מחפש משהו שהוא יותר בגדר של שליחות, שאני אוכל להסתכל במראה כל בוקר ולהגיד ‘וואלה, אני עושה משהו חשוב’. וכאלה קשה למצוא. אז אני יושב בבית ומחייך, עד שאמצא משהו".

תודה רבה, ואני מאחל לך שתמצא את זה.
"תודה רבה, ושלא תעמדו בפקקים יותר מדי". 

נועם ברדין

גיל: 50
מצב משפחתי: נשוי + 2
השכלה: תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ומוסמך במינהל ציבורי מהרווארד
ווייז: מונה למנכ"ל ב־2009, ועם רכישתה ב־2013 על ידי גוגל המשיך להוביל את החברה בחטיבה בגוגל
גוגל: מונה ב־2014 לסגן נשיא בגוגל, ופרש בינואר 2021
השקעות בולטות בחברות ישראליות: יומייק (2015), אירובוטיקס (2016)
אחרי: השיק את הסטארט־אפ פייגו מדיה - עיתונאות המבוססת על רכישת כתבות בודדות
הכרה ציבורית: דורג רביעי ברשימת האנשים המשמעותיים בעמק הסיליקון של ביזנס אינסייד
עוד משהו: התנדב לשירות ביחידת חיל האוויר שלדג