הגל החמישי של התחלואה בפתח: איך הוא צפוי להיראות הפעם?

אחרי תקופה שבה הקורונה הפכה למלמול ברקע של חיינו, שחזרו למעין שגרה מתוחה, היא שוב חוזרת, ונראה שאנחנו בדרך לגל נוסף ועוצמתי. הכל קרה מאוד מהר. לפני חודש חגגנו יציבות במספרים והכיוון היה ביטול של מעט המגבלות שנותרו. אבל אז הגיע אומיקרון, והכל עומד להשתנות, שוב. אז מה צפוי לנו?

האם אנחנו הולכים בוודאות לקראת גל חמישי?

כמעט בוודאות כן. ישראל עיכבה את אומיקרון בגבול, ולכן מספר נשאי האומיקרון במדינה הוא עדיין כנראה כמה מאות בלבד. המהלך הזה קנה לנו זמן להבין מה קורה במדינות אחרות, והחדשות לא טובות. למשל בדנמרק, בסוף אוקטובר נרשמו כ-700 מאומתים ליום, בערך כמו אצלנו כעת. בסוף נובמבר נכנס האומיקרון וכעת הממוצע היומי הוא 11,000 , מעל שיא מאומתי המגפה שנרשם בישראל בספטמבר האחרון.

בריטניה היא מדינה נוספת שממנה אפשר ללמוד. המדינה התנדנדה בחודשים האחרונים בין 30-50 אלף מקרים יומיים, כמעט ללא מגבלות. מתחילת דצמבר, קפץ המספר ל-90 אלף, ומגבלות חדשות לא שינו את המגמה.

בימים האחרונות אנחנו עדים לפריצת ההגנות ולהופעת מקרים רבים יותר של אומיקרון בקהילה, גם בישראל. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן העריך בחשבון הטוויטר שלו כי מרגע שיהיו כ-50 מאומתים בקהילה, ייתכן שתוך שבועיים שלושה נעבור את השיא שראינו בדלתא. הוא מזכיר כי בדלתא, השיא הגיע רק 75 יום אחרי תחילת ההדבקה בקהילה. אבל אומיקרון מהיר יותר.

כרגע אין למעשה כלים לעצור את האומיקרון. הוריאנט מדבק מהר יותר מדלתא, הוא מדבק גם מחלימים וגם מחוסנים, גם מחוסנים במנה שלישית (אם כי לא ברור שבאותה מידה). לא נראה שיש נכונות באוכלוסיה לחזור למצב של סגירת בתי הספר או סגר, לפחות לא כל עוד הנזקים של הגל אינם ברורים. לכן נראה שהגל כרגע הוא בלתי נמנע, והשאלה תהיה בעיקר הקצב שלו והעוצמה שלו.

עוד לפני פריצת האומיקרון, על רקע גל דלתא עוצמתי ששטף את אירופה המחוסנת בשתי מנות, אמר שר הבריאות הגרמני, ינס שפאן, כי עד סוף החורף יהיו כל הגרמנים מחוסנים, מחלימים או מתים. כלומר, האופציה של לא להיחשף לחיסון או למחלה אינו קיים. המשפט הזה, שהוא עדיין קיצוני למדי, נראה קצת יותר קרוב למציאות עם הגעת אומיקרון.

"זמן הכפלת מספר המאומתים באומיקרון במדינות שבהן ישנה הדבקה בקהילה, הוא 2-3 ימים, לעומת 6-7 לדלתא", אומר פרופ' תומר הרץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל באוני' בן-גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. "בבריטניה מעריכים כי עד סוף דצמבר הם כבר יגיעו למיליון מקרים".

מה שווה החיסון שלי כרגע?

היום התפרסם נתון מעניין מישראל שהיה חסר בדיווחים עד כה: שיעור המאומתים לאומיקרון בגבול מקרב המחוסנים בשלוש מנות הוא 0.04%, ומקרב המחוסנים בשתי מנות ומטה, הוא 0.12%. עד כה פורסמו רק המספרים האבסולוטיים שהראו כי ישנם יותר מאומתים מקרב המחוסנים, אך כיוון שרק 10% מהחוזרים מחו"ל כרגע אינם נחשבים מוגנים, הרי ששיעור המאומתים בקרבם גדול יותר. הנתונים הללו מיתרגמים לכ-65% הגנה מפני הדבקה. מחקר מקביל שנערך על ידי חוקרים מאימפיריאל קולג' הבריטי, העריך את יעילות החיסון בשלוש מנות נגד אומיקרון ב"55%-80%", כלומר בערך באותו כיוון.

מחקרי מעבדה שנערכו הן על ידי חברות החיסונים והן באופן עצמאי, הראו כי שני חיסונים כמעט אינם נותנים הגנת נוגדנים מפני אומיקרון, וזה כנראה יהיה נכון גם למי שהחיסון שלו טרי (כולל ילדים ובני נוער). ייתכן והחיסונים הללו נותנים הגנה מפני מחלה קשה. בניסויים המעבדה, חיסון בשלוש מנות נתן הגנה פחותה לעומת ההגנה מפני דלתא, אך הגנה גבוהה משמעותית מאשר ללא חיסון כלל. קשה בינתיים לתרגם את נתוני המעבדה הללו לנתוני עולם אמיתי.

יש לציין כי הפחתה של 70% בסיכון לתחלואה קשה היא חדשות טובות, הרי שאם קצב ההדבקה הוא פי 3 באומיקרון לעומת דלתא, הרי שמבחינת העומס על בתי החולים אנחנו בדיוק באותו המקום בו כבר היינו שלוש פעמים: סיכון אמיתי לקריסת מערכת הבריאות, משמע לטיפול פחות מסביר עבור חולי קורונה ועבור חולים אחרים.

יש צפי לחיסון חדש?

יצרניות החיסונים הגדולות, פייזר ומודרנה, הודיעו כי בכוונתן לייצר חיסון ייעודי לאומיקרון ולהביא אותו לשוק עד מרץ. לחברות הללו יש דילמה - עד סיום פיתוח חיסון ייעודי לאומיקרון, ייתכן וכבר ישלוט בעולם וריאנט חדש. ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לממשלת ארה"ב בתחום הקורונה, אמר כי עם 75%-80% הגנה של חיסון בשלוש מנות נגד תחלואה קשה בוריאנט האומיקרון, אין בהכרח צורך בחיסון חדש אלא ביותר מתחסנים. אולם, יש להמתין ולראות גם אם הנתונים הללו אכן מתממשים בעולם האמיתי, ואם אמנם אפשר להגיע למתחסנים רבים יותר.

האם אומיקרון גורם למחלה קלה יותר?

מחקר שנערך על ידי מועצת המחקר הלאומית של דרום אפריקה יחד עם חברת הביטוח המקומית Discovery Health, הראה כי קצב האשפוז בבתי החולים ביחס לקצב התחלואה באומיקרון במדינה נמוך בורינאט אומיקרון לעומת וריאנט הדלתא, והוא הצטרף לעדויות מתוך בתי החולים המקומיים על חולים שמגיעים במצב קל יותר מבעבר, ופחות זקוקים להנשמה.

נתונים אלה הציתו משאלת לב אופטימית, שהוריאנט יהיה כה קל, שניתן יהיה להדביק את כלל האוכלוסיה בלב שקט, ובכך לסיים את המגפה. מעין חיסון חי-מוחלש מן הטבע.

אולם, חוקרים ממדינות נוספות מיהרו להצביע על הסתייגויות למסקנת המחקר. אחת מהן היא הזמן שחלף. בתחילת גל בדרך כלל המגפה מתפשטת בקרב צעירים ומי שאינם בסיכון, ורק אחר כך היא מגיעה באופן בלתי נמנע למי שבסיכון. הזמן שחלף מאז תחילת הגל אינו באמת מאפשר השוואה לשיא גל הדלתא. לוקח גם זמן עד שחולים מתדרדרים לכדי צורך באשפוז.

כמו כן, מאז הגל הקודם דרום אפריקה התחסנה. אמנם רק כ-25% מהאוכלוסיה היו מחוסנים כשהגיע אומיקרון, אך 40% מקבוצות הסיכון כבר היו מחוסנות. בנוסף, האזור הספציפי שבו היכה האומיקרון חזק, הוא אזור שכבר חטף גל קורונה חזק קודם, כך שייתכן שחלק מן האוכלוסיה הם מחלימים שאינם רשומים ככאלה. הם עדיין עלולים לחלות באומיקרון, אך כנראה באופן קל יותר בממוצע מאשר חולים שלא הייתה להם חשיפה למחלה בעבר.

בינתיים בבריטניה חוקרים מאוניברסיטת אימפיריאל קולג' לונדון לא ראו בנתונים שלהם עדות לכך שהמחלה קלה יותר. אמנם הקפיצה במספר מקרי האומיקרון בבריטניה לא התבטאה בקפיצה דומה במאושפזים, אולם הקפיצה היא כה טריה, שהחוקרים מאמינים שלא ניתן עדיין ללמוד מכך דבר. לעומת זאת, בהשוואה של מהלך המחלה בין חולים מאומירקון לבין חולים מאומתים עם דלתא, הם לא מצאו הבדל משמעותי בחומרת התחלואה או בקצב ההחלמה.

מחקר מאוניברסיטת הונג קונג תומך בכל זאת באפשרות שהוריאנט הזה פחות חמור. על פי הנתונים שהביאה קבוצת החוקרים בהובלת מייקל צ'אן, נראה כי האומיקרון מתרבה פי 70 יותר מהר מוריאנט דלתא ומוריאנט ווהאן הקלאסי בדרכי הנשימה העליונות, אבל קצב ההתרבות שלו בריאות הוא כ-10% מזה של וריאנטי ווהאן ודלתא. אם אמנם כך, אפשר לראות כיצד הוירוס יכול להיות גם הרבה יותר מדבק, וגם פחות קטלני, או לפחות כיצד הוא יכול להפוך לקטלני לאט יותר.

כדאי לחסן ילדים?

זו כנראה שאלת השאלות של התקופה. נתחיל בדיון בנתוני הבטיחות המגיעים מארה"ב, שם כבר חוסנו כבר מעל 5 מיליון ילדים לפחות במנה אחת. נתונים אלה מראים רמות נמוכות יותר של מיוקרדיטיס בקבוצת הילדים לעומת קבוצת הנוער: רק שמונה מקרים דווחו עד כה. לא נרשמו דיווחים גם של מחזור חודשי שהופיע בבת אחת אחרי החיסון אצל נערות רבות שהן קרובות לגיל קבלת המחזור, ולכן נראה כי ההשפעה של החיסון על המחזור החודשי אינה מאוד משמעותית, לפחות בקרב נערות.

שתי מנות של החיסון כנראה לא יגנו על הילדים באופן משמעותי מיידי נגד אומיקרון, אך מי שיתחסן עכשיו יוכל להקדים ולקחת את המנה השלישית, ואז יהיה מוגן ב-70% מפני הדבקה וכן מפני מחלה קשה. אמנם מחלה קשה היא ממילא נדירה בילדים, אך במצב של הדבקה נרחבת, גם זה קורה ובבריטניה חלה לאחרונה עליה במספר הילדים המאושפזים. מניעת הדבקה או הפחתת עוצמת ההדבקה, יכולות להגן מפני לונג קוביד.

עוד משתנה שיש לקחת בחשבון הוא שאם יגיע חיסון ייעודי לאומיקרון או לוריאנט אחר שיהיה רלוונטי בעוד חצי שנה, ייתכן ומי שכבר חוסן בשתי מנות יוכל לקחת מנה אחת וכבר להיות מוגן באופן משמעותי, בעוד מי שלא חוסן יצטרך להתחיל את התהליך מהתחלה.

בישראל הדגש של מערכת הבריאות בהחלטה על כדאיות חיסוני הילדים, היה ועודנו יחס העלות מול התועלת עבור הילד עצמו. בכל זאת אפשר לציין כי חיסון הילדים יכול להאט את התפשטות המגפה ולהגן גם על המבוגרים, כולל קבוצות הסיכון.

"הילדים הם האוכלוסיה הכי פוטנטית להפצת הנגיף", אומר הרץ. "וגם אם החיסון לא מונע לגמרי את התחלואה, העומס הנגיפי אצל מחוסן חולה הוא הרבה יותר נמוך. אם הילדים יתחסנו, הגל יהיה הרבה יותר איטי. אבל אם נחסן כשהגל יגיע לשיאו, זה יהיה מאוחר מידי".

אם אומיקרון מתפשט כל כך מהר, יש בכלל טעם להילחם בזה?

למרות שאמרנו שיש סיכוי סביר שכולנו נפגוש אומיקרון בחודשים הקרובים, האטת התפשטות המחלה ככל האפשר היא משמעותית. קודם כל, להקלה על העומס בבתי החולים. שנים, ייתכן וכן יוחלט בסופו של דבר על חיסון מותאם אומיקרון וניתן יהיה לצמצם תחלואה ומוות עד ההגעה אליו. כמו כן ייתכן כי תהיה פריצת דרך אצל אחת החברות הפועלת לפתח חיסון רחב היקף, רלוונטי לכמה וריאנטים קיימים ועתיידיים.

שלישית, ישנן כמה תרופות שנראות מאוד יעילות נגד קורונה, בשלב סופי של פיתוח, בין אלה תרופה אנטי ויראלית של חברת פייזר, ותרופה מבוססת נוגדנים של חברת אסטרהזנקה, שנועדה למנוע הדבקה בקורונה בקרב חולים עם כשל חיסוני שאינם יכולים להתחסן, והם בסיכון גבוה לתחלואה קשה. בקרב החולים הללו גם נוצרים וריאנטים חדשים.

שתי התרופות הללו עדיין אינן בארץ, אך ייתכן שתאושרנה בחודשים הקרובים ולכן יש סיבה לנסות ולדחות את הגל כמה שניתן.