האינטרס הלאומי של מדינת ישראל: חיזוק הערים המעורבות

אחת השאלות המסקרנות בעיניי היא תמונתה של החברה הישראלית בעשורים הקרובים. החברה הישראלית היא חברה שבטית. זו לא תפיסת עולם, זהו תיאור מצב של המציאות. השאלה היא האם נניח את שאלת השבטיות בנסיבות של עימות או שמא בנסיבות של חיבור, זו כבר שאלה של תפיסת עולם ופרשנות. הבחירה שלי ברורה.

לטעמי, השבטיות מעשירה ואולי אפילו מאשירה. אני בחרתי לפני למעלה מכמה עשורים לחיות בבית שמש רק בגלל שהיא עיר מעורבת. בחרתי לגדל בה את ילדי ובחרתי בה לצאת למסע של שליחות ציבורית.

נסיעה מקרית בתחבורה ציבורית בבית שמש תייצר מפגש מקרי עם אישה חרדית, נער דתי-לאומי שחזר מהישיבה התיכונית, עולה חדש שהגיע זה מכבר מצרפת ותושב העיר הוותיקה המתגורר בעיר 50 שנה. הסלט הישראלי הזה קיים, מרכיביו לא ילכו לשום מקום. בבית שמש אף מרכיב לא מבקש לשנות או להדיר מרכיב אחר.

רפרטואר מגוון

לפני כמה שבועות חנכנו את היכל התרבות העירוני. מבט על הרפרטואר של ההיכל מספר כמעט את כל הסיפור של עיר מעורבת. את ההיכל פתחה הצגה של בית לסין, הייתה בו הופעה של עידן עמדי, מופע של דוד דאור וגם פסטיבל לנשים חרדיות. אני לא מצפה מכל תושב לאהוב את כל הרפורטואר, אבל אני כן מצפה מכולנו שנוכל למצוא בו משהו שיתאים לתפיסת עולמנו. אנחנו כחברה לא נבנים על מה אני לא, אלא בעיקר על מה אני כן.

בשבוע שעבר שווקו 54 דונם לתעשייה באזור התעשייה החדש בעיר. על כל מגרש התמודדו כמה וכמה הצעות, ועלות כל מגרש הייתה כמעט 4 מיליון שקל לדונם. אני רואה במהלך הזה הבעת אמון אדירה בעיר. באותה העת בתי המדרש בעיר ממשיכים לפעול, הרבנים ממשיכים לשאת דרשות. מי אמר שכלכלה מתנגשת עם רבנות? העוצמה הכלכלית דרה בכפיפה אחת עם העוצמה התורנית. וכן, ניתן לקחת חלק גם ב"מדורה" של השבט הכלכלי וגם ב"מדורה" של השבט התורני.

האינטרס של מדינת ישראל בעת הזאת היא לחזק ערים מעורבות. המגוון בבית שמש הוא לא רק בין חילונים, דתיים-לאומיים וחרדיים. המגוון בעיר בית שמש הוא מגוון בין-מגזרי ומגוון תוך-מגזרי נרחב. העושר הקהילתי הזה מחזק ומחבר.

לפני כחודש ימים אירחנו סיור של כל מנכ"לי משרדי הממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס. לסיור היו שותפים מנכ"לי משרדי השיכון, תחבורה, בריאות, רווחה, ביטחון פנים, משרד ראש הממשלה החליפי , רשות מקרקעי ישראל, תרבות וספורט, פנים ושירותי דת. אירחנו בעיר את כל השותפים לקראת החלטת ממשלה שעתידה לקבל הממשלה בקרוב לטובת העיר. ברור היה לנו עד כמה חשוב ליצור מפגש איכותי כזה בעיר כדי שהצוותים המקצועיים במשרדים השונים יבינו את האתגר.

כל המנכ"לים עצרו לחצי יום את לוחות הזמנים שלהם ויצאו ללמד את בית שמש "מהרגליים". פתחנו בנקודת תצפית על העיר, המשכנו בבניין מסוכן שחויב פינוי, המשכנו לשכונות הנמצאות בתהליך אכלוס וחזרנו לדיון במליאה בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בו כל נציג משרד ממשלתי הציג את תפיסתו ואת חלקו בהחלטת הממשלה המתגבשת לעיר בית שמש.

יעד מרכזי בסדר היום

חיזוק ערים מעורבות צריך להיות יעד מרכזי בסדר יומה של ממשלת ישראל. חשוב לי להדגיש הצורך בהחלטת ממשלה לבית שמש (וגם לערים מעורבות נוספות) הוא לא בבחינת קביים. הוא יישום סדר עדיפויות ערכי שתכליתו הגשמת מטרות כלכליות, חברתיות, חינוכיות ועירוניות.

באחד מביקוריי בבתי הספר בעיר נשאלתי מהו המקצוע החשוב ביותר ללמד. תשובתי הייתה שזהו מקצוע של קיים ברשימה המקובלת ואין לו ספר לימוד, המקצוע הוא "חינוך לאחריות". חינוך לאחריות היא ההבנה שכולנו כאן שותפים ביצירה. אני רואה בתושבי העיר מכל השכונות ומכל המגזרים שותפים עם כל האחריות בעיצוב דמותה של העיר. אני רואה בממשלת ישראל שותפה בעיצוב העיר ובבנייתה דרך החלטות הממשלה.

הכותבת היא ראש עיריית בית שמש