בענף התעופה מצפים לקבל פיצוי, ולא עוד הצעה להלוואה

היכן תקוע נושא הפיצוי לחברות התעופה? בשיח המתקיים בין חברות התעופה למשרד האוצר ממשיך להתנגן הניגון שנשמע בחודשים האחרונים - האוצר ניאות להפריש הלוואות לחברות בתמורה להזרמת כסף מהבעלים תחת סיוע בדמות פיצוי כספי.

אל על וישראייר נרכשו במהלך תקופת הקורונה - אל על על ידי קני רוזנברג וישראייר על ידי רמי לוי. מבחינת האוצר, על הבעלים של החברות להכניס יד עמוק לכיס ולהזרים כסף שיציל אותן. לכאורה לא מדובר בדרישה מופרכת שעל פיה על בעלי השליטה להציל את העסקים שלהן, אלא שמצד אחד, החברות לא יכולות לאפשר לעצמן ליטול עוד הלוואות ומצד שני עוצר הפעילות נגרם כתוצאה מהחלטות שלא קשורות לחברות. קל לנחש שבשעה שרמי לוי וקני רוזנברג השקיעו בחברות - הם לא דמיינו שהתעופה הישראלית תלך לאחור במקום להתאושש בדומה למתרחש בזירה העולמית.

מבחינת בעלי השליטה, מנגנון של פיצוי בתנאי להזרמת הון מהבעלים היה קל יותר ליישום. כך או כך, כל מתווה שיגובש, צריך לכלול גם פתרון לעובדים, שכן בסוף הם יהיו אלה שישלמו את המחיר של המשבר אליו נקלעו החברות בחסות ההגבלות המחמירות. דרישה לפתרונות דחופים לאלפי העובדים בענף התעופה, העביר גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לליברמן.

הסיוע שמוצע מכיוון האוצר כולל כאמור בעיקר הלוואות. כך היה גם בסשן האחרון במסגרתו ביקשו החברות לקבל סיוע. מבין שלוש החברות הישראליות, אל על היא היחידה שמימשה את ההצעה האחרונה של האוצר והעמיסה על עצמה הלוואה נוספת בהיקף של 30 מיליון דולר בתמורה להזרמת הון מהבעלים, חלקה במסגרת הלוואת בעלים. במקביל, בחודש הקרוב צפויה אל על לממש חלק ממועדון הנוסע המתמיד שלה. במסגרת זו מנהלת החברה מגעים מול מספר גופים בהם שופרסל בנק הפועלים, בזק והפניקס. הציפייה של החברה היא לגייס כ-100-150 מיליון דולר ולהשאיר את השליטה במועדון בידיה.

"חזרנו למרץ 2020"

ישראייר וארקיע בחרו שלא ליטול הלוואה נוספת גם אם תנאיה מועדפים. באוצר פחות אוהבים את המינוח "פיצוי" ומעדיפים להתגבש סביב סיוע שמתורגם להלוואה. אלא שגם שרת התחבורה מיכאלי הביעה בימים האחרונים לא אחת את הצורך בפיצוי לנוכח ההגבלות שהחליטה מדינת ישראל להשית על הענף, בשונה ממדינות העולם. ככל שעוד ועוד מדינות נצבעות באדום לוח הטיסות הולך ומתרוקן.

ומה עכשיו? "חזרנו למרץ 2020", אומר אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר "אלא שהפעם יש כמה הבדלים מהותיים. אז זה היה משבר גלובלי והתעופה העולמית דממה גם. היום זה אירוע לוקאלי. הבדל אחר נעוץ בפתרונות לעובדי הענף, אז מי שהוצע לחל"ת יכול היה להשתכר והיום אין פתרונות לעובדים. במרץ 2020 היינו לפני מהלכי התייעלות והיום אנחנו אחרי. ובעיקר, אז משרד האוצר היה קשוב - והיום מציעים לנו לעשות הסבה מקצועית".

לישראייר לבדה תוכננו חמש טיסות ביום לדובאי בשבוע הבא. למותר לציין כי עשרות אלפי הנוסעים שהיו אמורים להיות עליהן ביטלו ברובם ואת הנזק הם יספגו. זהו הדין גם לטיסות ליעדים אחרים שנצבעו או שייצבעו באדום בימים אלה. מדוע? לנוכח המצב חברות התעופה יעדיפו להפעיל את הטיסות גם לטובת נוסעים בודדים ובכך הן לא יידרשו על פי חוק התעופה להשיב כסף לנוסעים. החוק קובע כי אם הטיסה בוטלה ביוזמת חברת התעופה עליה להשיב את כספי הנוסעים, בשעה שאם הטיסה נערכת והנוסע הוא שמבטל - ההחזר הכספי נתון לתנאי הכרטיס שרכש. גם אם הביטול נגרם מכורח הפיכת המדינה לאדומה. היקף הביטולים הולך ומחריף ככל שבהמשך השבוע גם מדינות נוספות כמו ארצות הברית, קנדה, איטליה, טורקיה וגרמניה - יוגדרו כאדומות. תנועת הנוסעים צונחת יחד עם פעילות החברות.