"בחלל אין מקום לקיצורי דרך ישראליים. הכל מסודר ומנסים להימנע מיוזמה חופשית"

איתן סטיבה, איש העסקים וטייס הקרב לשעבר, צפוי להיות הישראלי השני בחלל כשימריא עוד חודשיים למשימת "רקיע" בתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה יהיה הישראלי הראשון שטס לחלל בטיסה פרטית.

סטיבה שוחח עם כתבת המדע של גלובס גלי וינרב באמצעות שיחת וידיאו מגרמניה, שם הוא מתאמן בסוכנות החלל האירופאית (ESA) לקראת הטיסה. "האתגר הגדול בהתמודדות עם היעדר כבידה בחלל הוא בעיקר בשינויים פיזיולוגיים. הגוף מתנהג שונה, הנוזלים בגוף מתנהגים שונה. האיזון באוזניים, יש תחושות שונות בראש. לוקח זמן להתרגל לסיטואציה הזו. יש לחץ שונה בגלגל העין למשל ולכן איכות הראייה או תדרדר או תשתפר", סיפר סטיבה.

לדברי סטיבה, "אין אימונים בחוסר כבידה, יש למעשה טיסה אחת שנקראת טיסת G אפס, כשמטוס בואינג מדמה חוסר כבידה למשך 20 שניות בערך. זו חוויה מיוחדת של ריחוף, אבל זו התנסות קצרה יחסית. קשה ליצור תנאי חוסר כבידה על פני כדור הארץ. אבל הכינו אותנו לכל האפקטים הפיזיולוגיים שאפשר לטפל בהם כמו בחילה, סחרחורת, קושי במתן שתן, באכילה, כל מיני צרכים שעל כדור הארץ הכבידה יוצרת ובחלל לא מתעוררים".

הכנה פסיכולוגית לקראת תחושת הבידוד

אימונים נוספים שעובר הצוות הם מנטליים. "הדבר הראשון זו עבודת צוות. היה לנו גיבוש ואנחנו עוברים הרבה אימונים ביחד על פתרון בעיות ועזרה הדדית. יש גם הכנה פסיכולוגית לתקופה של בידוד יחסי בתנאים בהם אתה חי באזור מסוכן ומבודד. כשאין חלונות, אין נקודת ייחוס, אתה לא יודע אם אתה הפוך או ישר".

יש משהו שלמדת באימונים האלה שתיקח הלאה, להמשך החיים שלך על כדור הארץ?
"מה שמאוד מעניין זאת שיטת העבודה של האמריקאים, שיטה מאוד מסודרת שבה הכל מכינים מראש. כל ניסוי מתוכנן חודשים מראש: מאיפה לוקחים את הפריטים, איך מרכיבים את המצלמות, מה עושים שלב אחרי שלב, הכל רשום ומחושב מראש גם מבחינת זמנים. זה ייקח דקה, זה ייקח שלוש דקות ומה עושים עם החומרים אחרי הניסוי, להכניס אותם לפריזר, שזה פרויקט בפני עצמו ,ולהחזיר את זה למקומות מסומנים, כדי שהאסטרונאוט הבא שיחפש אותם ידע איפה למצוא. אין קיצורי דרך ישראליים. הכל מסודר ומחושב מראש, מנסים להימנע מיוזמה חופשית שיכולה ליצור בעיות לא רק לך אלא גם לאחרים".

קוראים למה שאתה עושה תיירות חלל, אבל את רוב הזמן שלך במסע אתה צפוי לבלות בעבודה מאוד קשה, בביצוע סדרה של ניסויים. אתה יכול לספר לנו על ניסוי אחד או שניים שתעשה שם?
"בקרוב רקיע יפרסמו את הניסויים שאנחנו, בעיקר אני, נעשה שם. יש ניסויים בתחום חקר כדור הארץ ובתחום הרפואי ומכשור רפואי, באופטיקה ותקשורת. נושאים מאוד מעניינים וכל ניסוי הוא ייחודי . אפשר לבצע אותו רק בתחנת החלל. מנסים להסיק מסקנות איך אפשר להיטיב את החיים של האסטרונאוטים במסעות חלל ארוכים יותר, מבחינת תזונה או מבחינה פסיכולוגית".

לדברי סטיבה, "מהרגע שהכרזנו אני וקרן רמון שאנחנו יוצאים למסע הזה, יש הצטרפות של עשרות ואפילו מאוד גופים שרוצים להצטרף למסע. יצרנו מסלול ישיר לתעשיות רבות שעומדות בתור לשלוח ניסויים לחלל, דברים שלא ניתן לבצע על כדור הארץ כמו פרישת אנטנות של לוויינים, תקשורת לוויינית, אנחנו נמצאים בקשר עם תעשיות שונות, ממשלתיות פרטיות, והם שולחים איתי דברים שאני בטוח שיקדמו אותם בשנים. לשלוח לחלל עולה מיליונים ולוקח שנים של המתנה, אז אנחנו גם חוסכים כסף למדענים וגם מאפשרים להם להתקדם עם עם כל המוצרים שלהם".

אתה מפחד?
"קצת, כן. התאמנו ממש עכשיו על חילוץ מתוך החללית שנחתה בים והיה לנו אימונים למקרה שיש תקלה בטיל ואיך לרדת באומגה מראש המגדל לתוך בונקר. כל הנושא של הבטיחות מראה עד כמה הנושא הוא מסוכן, ומצד שני - זה מרתק. זה מזכיר קצת אימונים בצבא אבל גם שונה כי כאן אנחנו צוות של חברים שהולכים ביחד למשימה משותפת, בלי אויב. אנחנו עוזרים אחד לשני, כולם בעדנו ויש עזרה מכל כיוון. החלל הוא עדיין מעורר השראה וכמה שיותר אנשים ישתתפו ויראו, אני מאמין שזה יעזור להם להגשים כל אחד את החלום שלו".