נגיד בנק ישראל על האינפלציה: "על הבדלי המדידה אפשר להתווכח אך אנחנו נמצאים במקום אחר מהעולם"

"המפתח לטיפול בנושא הדיור בישראל הוא צד ההיצע, ואנחנו חייבים להגיע למצב בו מגדילים את ההיצע", כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, בוועידת ישראל לעסקים, במסגרת שיחה עם כתב המאקרו גיא בן סימון.

לדברי ירון, "אין בעיה של יציבות בתחום הדיור בישראל ועולם המשכנתאות בארץ הוא יחסית קונסרבטיבי. העניין פה הוא חברתי, וקשור לכמה משכורות זוג צעיר צריך כדי לקנות לעצמו בית. בשנתיים האחרונות ירדנו משיא ההיצע שהיה בתקופת מחיר למשתכן, בהיקף של כ-55 אלף דירות, וירדנו מתחת ל-50 אלף, וצריך להגדיל את זה הרבה יותר מכך. זה לא מספיק רק להפשיר קרקעות, חייבים לטייב תמריצים לרשויות מקומיות חזקות, לתכלל את תחום ההתחדשות העירונית ועוד. שוק הנדל"ן, כמו הרבה אחרים, הוא שוק שאלמנט הציפיות בו הוא מאוד חשוב. הציבור בישראל חכם, וברגע שהוא יראה שהתחלות הבניה עולות, הציפיות ישתנו והמחירים יגיבו בהתאם".

ירון גם התייחס בדבריו למצב האינפלציה בישראל, ואמר כי "האינפלציה אצלנו עומדת על 2.4%, מה שמציב את המשק הישראלי במקום אחר בהשוואה לאירופה, שם החציון עומד על 4.75% ובהשוואה לארה"ב שם האינפלציה הגיעה ל-6.8%. אנחנו אכן בסביבת אינפלציה גבוהה יותר משהיינו בשנה שעברה, אבל מצבנו מספק לנו לוקסוס מסוים להיות סבלניים ולראות לאן הדברים מתפתחים ובאיזה קצב, ולפעול בהתאם. אין לנו צורך ומחויבות להפעיל את כלי הריבית כמו המצב הקיים במדינות אחרות, בהן האינפלציה כבר ברמות גבוהות יותר".

ירון הסביר כי "אפשר לראות בישראל לאורך תקופה עם אינפלציה נמוכה יותר משאר המדינות. אנחנו באמצע טווח היעד, וציפיות האינפלציה, שהן מאוד חשובות, נמצאות בסביבת אמצע היעד".

ומה לגבי שיטת המדידה, שיש טענות לבעייתיות בה?
"סל האינפלציה הוא רחב ומייצג. הלמ"ס אחראי עליו והם עושים עבודה טובה. בתקופת הקורונה התחילו להיות בעיות, כי אנשים לא טסים לחו"ל, לא יוצאים להופעות ועוד, ובשנת 2021 ניסו לבצע בו תיקונים".

"אבל", הדגיש ירון, "בסך הכול, גם בהבדלי המדידה שאפשר להתווכח לגביהם, אנחנו נמצאים בסביבת אינפלציה אחרת מהעולם. יש לכך גם סיבות אובייקטיביות, כמו שינויים מבניים בשוק וחסמים שיורדים. יש הסכמי שכר לשנת 2022 שאמורים למתן עליות בשכר - מגמה שאפשר לראות לדוגמה בארה"ב, יש חוזי גז ארוכי טווח - תחום שאחראי לחלק מהעלייה הגבוהה באינפלציה באירופה, ועוד".

"השנה, בעולם עם אי ודאות מקסימלית ושיעורי אבטלה גבוהים, סיפקנו וודאות"

עוד נשאל ירון לגבי שוק המט"ח, עם ההתחזקות הנמשכת של השקל בחודשים האחרונים.

האם יכול להיות שנראה בשנה הבאה את השקל מתחת לרמה של 3 דולרים?
ירון: "אני לא נותן תחזיות. באופן כללי אנחנו בעד ששווקים יתנהלו בעצמם, אבל יש פה סדרת אירועים בעלי השפעה גדולה, כמו הקורונה והשינויים במשק הגז, ובסך הכול לאורך השנים ישראל עוברת מכלכלה ישנה לכלכלת הייטק.

"בפרספקטיבה ארוכת טווח, בנק ישראל בהתערבות שלו בשוק המט"ח בודק את עצמו לאורך כל הדרך. אנחנו לא מנסים לשנות מגמה, אבל מיתון התיסוף בשקל מאפשר למשק לעשות את המעבר מכלכלה ישנה לכלכלה מודרנית, תוך הישענות על עקום תעסוקה גבוה מאוד, וזו ההצלחה הגדולה של התערבות בנק ישראל במט"ח".

לדבריו, "השנה, בעולם עם אי ודאות מקסימלית ושיעורי אבטלה גבוהים, סיפקנו וודאות. עד לגל הקורונה האחרון, ראינו משק דינאמי וחזק שיוצא מהאירועים האלה יפה מאוד, וחלק מהתחזקות השקל מבטאת את עוצמת כלכלת ישראל. ה-30 מיליארד דולר תקציב שיועד לרכישת דולרים הוא לא גג עליון, ומצד שני אנחנו ממשיכים לתכלל את הגורמים הקיימים במשק ולקבל החלטות בהתאם".

עוד ציין ירון כי "לאורך כל הדרך ובנושאים שאנו עוסקים בהם, אם ברכישת אג"ח ממשלתי, אם בייעוץ כלכלי לממשלה, ובוודאי בנושאים שאנחנו עוסקים בהם, אנחנו כל הזמן מנתחים את המצב הן בצד הפיננסי וגם בהשפעות הריאליות של הצעדים בהם אנו נוקטים. כשאנחנו מסתכלים על ההשפעות הריאליות, אנחנו מסתכלים גם על היצואנים, על מצב התעסוקה ועל שאר הגורמים הרלוונטיים".

ירון גם התייחס בדבריו לעולם התשלומים באשראי המתקדם לכיוון הדיגיטלי ולמטבעות הדיגיטליים, ואמר כי "יש לנו כבר הישגים מאוד גדולים בתחום. כל אחד היום יכול לשלם כבר עם אפל פיי וגוגל פיי, ונעשו עוד הרבה צעדים בכיוון הזה, עם הכניסה המתוכננת של הבנק הדיגיטלי שיתאים עצמו לאוכלוסיות שונות ויאתגר את המערכת. אנחנו מקדמים מעבר בקליל לכל לקוח מבנק לבנק, ויש מערכות שמאפשרות מתן אינפורמציה בידי הלקוחות, כך שהם יוכלו לבצע השוואת עלויות בפעולות שהם מבצעים".

לדברי ירון, "כוח האינפורמציה, שהוא הנכס המרכזי כיום בעולמות האלה, יהיה בידי הלקוח. כל זה מתקשר לעולם התשלומים שיהיה בעתיד יותר דיגיטלי, עם יותר קישוריות ועם פרוטוקולים בינלאומיים. יש יוזמות לחבר בנקים מרכזיים, ויהיו חוזים חכמים, כך שבעולם העתידי מישהו יוכל להזמין מוצר מחו"ל, והתשלום עבורו יהיה מותנה בכל מיני שלבים שאותו מוצר עובר בדרך".

לגבי עולם המטבעות אמר ירון כי "צריך לעשות אבחנה בין מטבעות לא מגובים, שהם נכס פיננסי שכל אחד צריך להחליט אם הוא מבין בזה ואת הסיכונים הגלומים בכך, ויש מטבעות מגובים שהולכים יותר לעולמות הקרובים למדיניות מוניטרית. בשקל יש כבר היום אלמנטים דיגיטליים, עם שקלים שיושבים במערכת הבנקאית, ויש לנו תובנות ששקל דיגיטלי יכול לעזור בחדשנות ובתחום, אבל יש בזה גם סיכון במה זה יעשה לתיווך הפיננסי".

ירון הדגיש כי "אנחנו בודקים את כל הנושאים האלה ומוודאים שבצד הטכנולוגי והמחקרי אנחנו נמצאים בחזית, אם נחליט שהתועלת עולה על הסיכונים, נחליט לפעול בהתאם".

האם בממשלה מקשיבים לעצות שאתה נותן להם, והאם אתה מתכנן לבקש הארכת קדנציה?
"אני כרגע כולי עסוק בעבודה ולא עוסק בכהונות. לגבי הממשלה, אני חושב שהתקציב שאושר מדבר בעד עצמו. הרבה מאוד מהרפורמות שנעשו וצריך סבלנות שיחלחלו, חוזרות לדוח הפיריון של בנק ישראל מ-2019, ולדוח שהגשנו מיד לאחר השבעת הממשלה. בסך הכול אני מאוד שמח לראות הרבה מאוד מהרפורמות שנעשו בתיאום איתנו ובהובלת משרד האוצר".

בפתח דבריו סיפר ירון על השקת מטבע חדש של 5 שקלים, "כהוקרה למערכת הבריאות ולפעולות הנהדרות שעשו במהלך תקופת הקורונה. אני מקווה שכך כולנו נזכור את התרומה האדירה של מערך הבריאות במהלך אירוע הקורונה, שעדיין נמשך".

ירון הוסיף כי "הסמכות לפיקוח צריכה להיות בבנקים מרכזיים ובבנק ישראל. מטבעות יציבים (סטייבל קוין) קשורים לעולמות הדפסת הכסף ומדיניות מוניטרית, ולכן, בעולם, וקל וחומר בארץ, הבנקים המרכזיים הם אלו שחייבם להיות אחראיים ומפקחים על הנושא הזה".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות