עו"ד אבי חימי: "מאמין שרשימת המועמדים לבית המשפט העליון תיפתח מחדש"

הוועדה למינוי שופטים אמנם לא הגיעה להסכמה לגבי מינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון מתוך רשימה סגורה, אך הערב (ג') התברר כי ייתכן שבקרוב יצטרפו לרשימה שמות חדשים. עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי הוא מאמין שהרשימה תיפתח מחדש.

"אני עדיין לא שר המשפטים, אבל אני מאמין שיהיו מועמדים חדשים", הוא אמר בתגובה לשאלת כתב המשפט של גלובס, אבישי גרינצייג, בפאנל שעסק באמון במערכת המשפט. "חשוב שהציבור יאמר את דברו ואנחנו מקדמים מהלך לשינוי פני המשפט, כך שיהיו עורכי דין לא רק מהמגזר הציבורי אלא גם עורך דין פרטי. יהודים, ערבים, מהמרכז ומהפריפריה, יהיו חלק ממערכת המשפט".

הוועדה לבחירת שופטים בכלל לא התכנסה. איך יכול להיות שמכיוון שלא הגיעו לדיל מלכתחילה, הוועדה לא מתכנסת?
חימי: "זה לא פסול לעשות שקלא וטריא לפני שהוועדה מתכנסת. יש הרבה מועמדים ואפשר לשוחח ולראות לאן זה הולך. לשכת עורכי הדין החליטה בקדנציה הזו לקדם את אמון הציבור ואני חושב שלגבי בית המשפט העליון זה משימה עליונה. לשכת עורכי הדין עמדה על דעתה שיהיה עו"ד פרטי ואני מאמין שימונה סנגור פרטי. לא בגלל גחמה של הגילדה אלא ששופטי ישראל יהיו מכל שכבות העם ומכל הצבעים והמינים".

"הציבור כבר פחות מטומטם ולכן פחות מוכן לשלם"

ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית הארצית, אמרה ברב השיח כי עולם המשפט ממשיך להתנהל כפי שהתנהל לפני 30 ו-40 שנה: "הציבור היום יכול בקלות רבה להביע ביקורת. אפשר בציוץ להביע מורת רוח מהתנהלות המערכת ולכן אי אפשר לצפות שהביקורת תהיה מעודנת או ממסדית, זה משהו לא ריאלי. הציבור כבר פחות מטומטם ולכן פחות מוכן לשלם".

"זה משליך על תפיסות חברתיות. דברים כמו אלימות משטרתית ותנאי כליאה לא אנושיים, שרירותיות בהעמדה לדין. כל הדברים האלו פחות נסבלים, ומזה נגזרים שני דברים - הנושא של הגנה על זכויות הוא משהו שאסור להרפות ממנו. באשר לסנגוריה הציבורית, יש לה תפקיד חיוני דווקא בעידן של פיחות באמון הציבורי במערכת המשפט. דווקא בעת הזו דרושה סנגוריה שהיא מאתגרת את המערכת, שהיא לוחמנית ברמת כל תיק ותיק, מצביעה על הכשלים וחושפת אותם. חושבים שאם נהלל את המערכת יגבר האמון הציבורי? ההיפך הוא הנכון".

ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי, המערכת המשפטית חשובה לך. השאלה אם האהבה שלך למערכת והרצון לשמור עליה לא מובילה לפעמים לסלחנות?
חימי: "אני לא שותף להערכה שיש פגיעה של ממש באמון כלפי מערכת המשפט במדינת ישראל. רואים שמשנה לשנה טופחים אחוזי האזרחים שבאים בשערי בית המשפט. כל שנה עשרות אלפי תיקים נפתחים יותר מבשנה הקודמת. כל אזרח עם בעיה ממונית פונה לבית משפט. כשיש קורבנות עבירה פונים למשטרה ולבית המשפט. יש תהליכים משפטיים אלטרנטיביים ובינתיים זה תופס חלק קטן מהשוק, ויכול להיות שזה חלק מהפתרון.

"בצה"ל לא פוגעים כי מבינים שלא יהיה מי שילחם בגבול. אבל אני לא מבין את האנומליה של פגיעה במערכת המשפט. הציבור הישראלי צריך להבין שהרשות השופטת היא בסיס שאסור פגוע בו. הפוליטיקאים הם קצרי טווח שרואים עד לאף שלהם בלבד. לא לאחר מכן. יש 800 שופטים שנוטלים על גבם נטל בלתי אפשרי. מדברים על תוספת של 200 שופטים כדי שלא יהיה 'צדק נדחה', כי 'צדק נדחה' זה גרוע. יש לנו מערכת משפט טובה אבל הם צריכים גם ביקורת פנימית. יש הליכי חקירה פסולים? אז די לדיבורים, תזכו".

אמי פלומור לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, היית חומת המגן של משרד המשפטים ושל המערכת. האם המערכת הזו שהנחת מאחוריך ב-2019 עדיין ראויה לאותה הגנה כיום?
פלמור: "מדברים בצורה בוטה על מערכת המשפט. הרוב המכריע של הדוברים כאן הם מהעולם הפלילי ומערכת המשפט זה לא רק העולם הפלילי. שוכחים של-9 מיליון אזרחים יש עוד דברים שמעניינים אותם ומערכת המשפט הופכת ללא רלוונטית. הדור הצעיר לא מעניין אותו ללכת למשטרה להעיד על הטרדה מינית. הוא הולך לכיכר העיר - הפייסבוק כי מבחינתו שיימינג הוא עונש מספיק".

"איש אכיפת חוק שהוציא חומר חקירה הוא עבריין"

עו"ד דן אלדד, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, האם הטיפול של הפרקליטות בתיקים התקשורתיים, הגביר את אמון הציבור או ההיפך?
אלדד: "פעם זו הייתה הסיבה שהיינו מתרצים בה את הפגיעה באמון הציבור. היינו אומרים שאולי צריך לדבר אחרת או שאנחנו מדברים רק בבית המשפט. אחר כך אמרה פרקליטת המדינה שהפרקליטות לא מחלקת זרי פרחים ושוקולדים אלא כתבי אישום. אחר כך העניין הזה שתומכיהם של אישי ציבור מכל גווני הקשת שהועמדו לדין תקפו את מערכת אכיפת החוק וזה פגע באמון הציבור. אז עכשיו רואים שאולי הרצפה עקומה אבל גם אנחנו צריכים לרקוד יותר טוב ולהיות ראויים לאמון. אני חושב שנושא אמון הציבור צריך להיות חלק מקבלת ההחלטות. צריך לעשות עבודה של שקיפות בתוך המערכת ואני מקווה שהדברים האלו משתנים לטובה.

"לא הייתי צריך את עד המדינה שיאמר שנושא ההדלפות פוגע באמון הציבור בגורמי אכיפת החוק. צריך לעשות עבודה הרבה יותר רצינית בעניין הזה כי זה פוגע גם ביכולת המערכת לתפקד. אני מדבר לדוגמה על דיונים בפרקליטות שהסנגורים לא משתתפים בהם. איש אכיפת חוק שהוציא חומר חקירה הוא לא איש אכיפת חוק, הוא עבריין. הגיע הזמן לטפל בתופעה הזו. הן בפתיחת חקירות והן בבדיקות תקופתיות. עברתי בעצמי בדיקות תקופתיות וזה לא כיף להושיט את הידיים למכונה ולהישאל שאלות על החיים הפרטיים".

אז למה אין חקירות פליליות?
חימי: "אלדד, תזכיר פעם אחת שאמרת שעשו תרגיל חקירה נורא ולא תגיש כתב אישום".

אלדד: "צריך לשמור על חופש הביטוי והתקשורת ואסור לאבד את התינוק עם המים. אסור להשתמש בשיטות כמו דרישת פלט השיחות של עיתונאי. צריך לחקור תוך שמירה על חוק החיסיון העיתונאי".

עמית חדד, שותף מייסד העומד בראש משרדי עורכי הדין חדד, רוט, שנהר הלפר ושות', האם הצעד הדרקוני של שלילת החירות יכפר על חוסר המקצועיות?
חדד: "המערכת חייבת למקסם את אמון הציבור. אם אין אמון ציבור במערכת אנשים לא ישתפו פעולה עם המשטרה, וגם לא יבואו ויקחו אותי אם הכל מכור מהתחלה ועד הסוף. מערכת שרוצה שיהיה בה אמון חייבת לוותר על הסטנדרט הכפול. היא מתייחסת לעצמה אחרת מאשר לעולם החיצוני. בתוך המערכת כמעט הכל מותר אבל כשמסתכלים החוצה מחפשים עברות בכל הכוח.

"לצערי עניין ההדלפות הוא נוראי. התחננו לפרקליטות בתיק 1000 שיתנו לנו רמז כי השאירו אותנו בעלטה ובסוף קיבלנו את המידע מציוצים של כתבים. איך אפשר לדבר על אמון כשפרקליט רציני אומר אני לא יכול להגיד ומיד אחר כך ברוך קרא או כתב אחר בא עם החומר. אנחנו רואים מערכת אדישה לאמון הציבור ומה שפעם היה בחדרי חדרים הופך להיות מיינסטרים. במקום להתמודד עם הרע מתעלמים ממנו.

"יש רעה חולה במערכת הזו ואני בטוח שכל הנוכחים יסכימו איתי וזה העניין של המעצרים. המערכת משתמשת בפיקציה כדי לעצור אנשים בסיטונאות. מבצעים חיפושים בצורה סיטונאית. כל שצריך כמעט זה רק ללכת לשופט והוא חותם על הצו, וככה מחפשים לך בבית וככה עוצרים אותך. המקרים הם אין סופיים".

עו"ד מיכל רוזנבוים, מומחית ברגולציה ורפורמות בשירות הציבורי, שאלה מדוע אין מודל של פתרון ביניים. "ברשות ני"ע הבינו שכלי האכיפה הפלילי הוא לא אפקטיבי והחילו אכיפה מנהלית, במקום ללכת על הכל או כלום. המשמעות היא שיש סנקציות כספיות משמעותיות על אנשים שמפרים חוקים הקשורים לשוק ההון וכך יש הגברה של האמון בשוק ההון. ברשויות המקומיות יש סנקציה כספית משמעתית כלפי אותם נבחרי ציבור. על מנת להגביר את האמון יש ליישם זאת גם על נבחרי הציבור. זה יקדם את האינטרס הציבורי.

"נקודה נוספת היא כמובן השקיפות הנדרשת. רואים את זה בוועדה למינוי שופטים. כדי לקדם אמון במערכת המשפט, גופים ציבוריים צריכים להתנהל בצורה שקופה. הצטערתי לשמוע שבמכרזים בפרקליטות יודעים את התוצאות מראש".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות