מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול": "להשקיע בדלקים מאובנים זו לא השקעה, זה פשע"

"יום אחד הבנתי, שבעוד אני תורם לארגוני סביבה, אני משקיע בארגונים מזהמים", מספר ד"ר גדעון שטיין, דירקטור בפשדור השקעות אימפקט בע"מ בפאנל "מדיניות אקלים עכשיו: המשבר כבר כאן, האם המגזר העסקי הוא המפתח לשינוי?" בוועידת ישראל לעסקים. מאותו הרגע, החליט לפעול להשקיע רק בחברות נקיות וסביבתיות. "כמשקיע הבנתי שהחברות האלה הן שלי. החברות שלי מזהמות, והחברות שלי הן שיכולות להביא את הפתרון.

"כשאני מגיע ליועץ השקעות, הוא עלול להיות מקובע. הרי שום מנהל השקעות לא פוטר כי השקיע ב- S&P500 . יותר קל להם לנהל את הסיכונים, הסיכונים למשרה שלהם, כשהם לא משקיעים בדברים מיוחדים. אם אני מסביר להם שזה הכסף שלי, אז הם דווקא מבינים. הם הולכים ובודקים את המוצרים, אני דורש שהם יביאו מוצרים שהם באמת מבינים, כי לא כל המוצרים המשווקים כירוקים הם באמת כאלה.

"אם לוקחים את מדד S&P500 ESG , שאמור להיות מדד נקי, דווקא שברון, אקסון וטקסקו נכללות בו. לשמחתי הזמינו אותי להצטרף לועדה שבונה את מדד ת"א 125 פוסיל פרי, ושם אני מבטיח שאין כאלה דברים. אנחנו כן נשקיע בחקלאות, מים מזון, ומה שיושפע ממשבר האקלים".

הדברים נאמרו בפאנל אותו הנחתה כתבת משבר האקלים של גלובס, שני אשכנזי. בפאנל השתתפו גם עו"ד אורלי אהרוני, מומחית למדיניות אקלים ורגולציה, מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול", צבי לנדו, מנכ"ל חברת סולראדג', יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב ואלונה שפר, דח"צ באנרג'יקס אנרגיות מתחדשות, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.

"אפשר לבנות פעילות כלכלית אמיתית מאנרגיה מתחדשת"

אנחנו נפגשים כאן חודש אחרי ועידת גלזגו שכולם חיכו לבשורות ממנה. לפני הועידה האו"ם יצא בקמפיין "להפסיק לסבסד דלקים שיכחידו את הקיום שלנו", אבל בכל דקה תעשיית הדלקים המסובסדים ממומנת ב-11 מיליארד דולר. והתעשייה הזו גם מזהמת וגם מקדמת את משבר האקלים
שפר: "הישועה אכן לא תצמח רק מהממשלה אלא מעולם ההשקעות. הממונה על רשות ההון הוא הרגולטור המשמעותי בתחום. זה מה שיעניין את המגזר העסקי ולא לובי או חרמות.

"במאי 2021 ראינו שחלו שינויים בדירקטוריונים של אקסון ו-BP, בעקבות לחץ מהמשקיעים. קבוצות אקטיביסטיות מצליחות להכניס דירקטוריונים ולשנות את המדיניות של החברות האלה. גם בישראל, מנהלי השקעות של חברות הביטוח, המשקיעים המוסדיים, מתחילים להתייחס ברצינות לנושא. אנחנו חושבים שכדאי שחברות יכניסו מומחי סביבה לדירקטוריונים. אחרת המשקיעים יברחו מהן".

השנה שמחנו לראות השקה של שני ממדי בורסה חדשים: מדד נטול דלקים מזהמים ומדד הקלינטק. האם זה השתלם?
פגוט עונה כי: "2020 הייתה שנה טובה בביצועים של הקלינטק ודווקא ב-2021 השוק לקח אחורה בתמחור של מניות קלינטק אבל בראיה רב שנתית, זה יהיה מדד מרכזי בבורסה. כאשר אנחנו מאפשרים לחברות הירוקות לגייס הון באג"חים וגם במניות, החברות האלה עושות את אותו תהליך שעשו חברות הנדל"ן. בעקבות המימון בשוק ההון החברות קונות גם טכנולוגיות בחו"ל, מה שקודם לא יכלו לחלום לעשות.

"גם מדד נטול דלקים מאובנים הוא מדד מצויין. הוא עלה השנה 24% בדומה למדד ת"א 125, בתקופה שבה מחירי האנרגיה המזהמת עלו. בראיה רב שנתית רואים שב- S&P סקטור האנרגיה ירד מ-12% ל-2%-3%, כלומר המגזר הזה לא ייצר ערך למשקיעים. ועל גבי זה התנודתיות שלו מאוד גדולה. ולכן המוצר פוסיל פרי מאוד רלוונטי. לצערי יש עדיין פער גדול אצל המשקיעים הגדולים בהצהרה שהם רוצים להשקיע במדדים כאלה לבין הביצוע".

והנה חברת סולראדג' נכנסה רק לאחרונה למדד S&P500 . צבי לנדו, אתם אלה שדחקתם את החברות המזהמות החוצה. זה די מדהים
לנדו: "אנחנו לא מסתכלים על המניה אלא על העולם האמיתי ורואים שאפשר לבנות פעילות כלכלית אמיתית מאנרגיה מתחדשת. התעשיה הזו היא תעשיה צעירה בת 15 שנה. זה התחיל בגרמניה על ידי מערכת עידוד השקעות ירוקות מהממשלה, ומזה התפתחה תעשיית ענק, והיום אפשר באמת להרוויח כסף בתחום הזה.

"שיטת התמריצים של גרמניה הייתה מנגנון עידוד שהיה מוגדר מראש וצפוי, שבו התמריץ בתחילת הדרך היה גבוה, והיה ברור שהוא ירד עם הזמן, במקביל לכף שהטכנולוגיה בהדרגה תוזל, עד שלא יהיה צריך עידוד. ועלות הפקת החשמל ממערכות סולאריות אכן ירדה פי 7-8 תוך קצת יותר מעשור".

"אם יהיה זיהום של הים, נהפוך לפליטי אקלים"

מה מצפה לנו בשנה הקרובה?
לנדו: "אנחנו צומחים די בעקביות מאז שהתחלנו למכור ב-2010 וכל הסימנים מראים שגם שנת 2022 תהיה שנה של צמיחה בשוק, לא בגלל גלזגו אלא כי זה כלכלי. בארה"ב ב-2021, יותר מחצי ממקורות האנרגיה החדשים היו תאים סולאריים".

אורלי אהרוני, מה את ממליצה לממשלה כדי לקדם את התחום?
אהרוני: "הרגולציה היא קריטית, אבל מה שחסר קודם כל זו מנהיגות. יש כסף, המון כסף בעולם וגם בארץ. הוא צריך לעבור לאן שצריך בכלכלה החדשה. אנחנו שמענו עכשיו מגדעון שטיין מה זו מנהיגות. וגם רגולציה צריכה להנהיג. היא צריכה להיות ברורה, ודאית ולנטרל כשלי שוק. אם חברות גז או נפט עדיין מרוויחות, צריך לסדר את זה ברגולציה. אם יש לנו יעד, איך מגיעים לשם? האיחוד האירופי עשה את הגרין ניו דיל, רגולציה מדהימה, אבל הם לא מחכים שהמשקיע יעבוד לבד. הם מגדירים מה זה אומר השקעה ירוקה. לא רוצים שזה יהיה משהו 'חום' בתחפושת. אגרות חוב ירוקות הנפיקו וגייסו 250 מיליארד אירו והפכו למנפיק הממשלתי הגדול ביותר. אנחנו לא שם".

לא ראינו מנהיגות בגלזגו
"450 מוסדות פיננסיים גדולים שהתחברו בגלזגו לצורך קידום מהלכים סביבתיים, אבל מגזר עסקי חייב את המדינה. בימים האחרונים אפשר לראות רשתות מזון באירופה שהחליטו לא לקנות יותר בשר מברזיל. זה יותר אפקטיבי מהפגנה או עצומה. קרן פנסיונית בבריטניה יצאה מהשקעה באקסון ועוד חמש חברות אנרגיה אחרות".

מאיה, את יודעת מי המדינה שזכתה לייצוג הגדול בגלזגו? 500 לוביסטים של חברות הדלקים המזהמים. שום מדינה לא הצליחה להביא כוח כזה
מאיה: "קודם כל אנחנו חייבים לקחת קרדיט. מדד ללא דלקים מאובנים לא היה קורה ללא פורום 'כסף נקי'. העבודה שלנו הובילה בינתיים להתחייבויות להסטת משקיעים משמעותיים. בינתיים זו התחייבות אבל זו רק ההתחלה. חברות הנפט והגז לא יכולות לפעול בלי הון.

"אבל אנחנו נמצאים בתוך גל גרין ווש שלא היה כדוגמתו. למשל כששברון שקנתה את נובל אנרג'י רצו להיכנס לארץ, אנחנו בארגון 'צלול' הבאנו דוגמאות למקרים של אלימות, של זיהום. שברון משווקת את עצמה כחברת אנרגיה האנושית, אבל אנחנו נגיד לכל העמותות מי זו שברון! כי חברת דלקים מאובנים היא לא השקעה, היא פשע. גז זכה לתיוג 'טבעי', אבל זה לא טבעי. לחברת החשמל היו פרסומות עם אנרגיה מתחדשת, כאשר זו חברה שמחבלת במעבר לאנרגיה סולרית. אנחנו לא מבינים שנהפוך למדינה חולנית ועצובה. אם יהיה זיהום של הים ולא נוכל להסתמך על התפלה שבה כולנו תלויים, נהפוך גם לפליטי אקלים".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות