"אין היום מחלוקת אידיאולוגית אמיתית בישראל, וזה זמן מצויין לממשלה לגעת בסכסוך הישראלי פלסטיני"

ד"ר מיכה גודמן, הוגה פוליטי, חבר ואיש שיח של פוליטיקאים ואנשי ביטחון, חושב שאנחנו עלולים לפספס רגע נדיר בהיסטוריה הישראלית: "ישראל נמצאת ברגע מיוחד מאוד מבחינה פוליטית. מצד אחד, יש לנו קיטוב יותר חזק מאי פעם, מן הבחינה שימין ושמאל שונאים אחד את השני. מצד שני, אידיאולוגית אין באמת פער משמעותי. 70-80 אחוזים מן הציבור מסכימים פחות או יותר על 70-80 אחוזים מן הנושאים. מה דוחף את הקיטוב? מדוע אנחנו מסכימים יותר מאי פעם אבל שונאים ממש כמו פעם? הקיטוב הוא שבטי, זהותי".

את הדברים הללו אמר אמש בועידת ישראל לעסקים של גלובס, ד"ר מיכה גודמן, דוקטור למחשבת ישראל, עמית מחקר במכון הרטמן, שנחשב להוגה הפוליטי החביב על הצמרת הפוליטית והביטחונית בישראל, ואיש שיחם הקרוב של פוליטיקאים רבים. גודמן אמר את הדברים בשיחה עם זאב חספר, סגן עורכת עיתון גלובס.

גודמן פירסם בשנים האחרונות שני ספרים שזכו לתהודה רבה. "מהפכת הקשב", שעוסק בשבר שיצרה המהפכה הדיגיטלית - קיטוב פוליטי מעמיק בצד הגברת תחושות של בדידות, קנאה וניכור, ו"מלכוד 67'", ספר העוסק באופן המומלץ על ידו להתמודדות עם הסכסוך הישרלאי פלסטיני, סוגיה אליה התייחס גם הערב.

"מדינת ישראל הולכת נגד כיוון ההיסטוריה", פתח גודמן. "האקלים הפוליטי בכל העולם הוא מאוד מקוטב, וישראל דווקא הקימה ממשלה מגוונת. הקיטוב, שנאה על בסיס פוליטי, קיים בישראל, ובתנאים האלה ישראל מקימה ממשלה מגוונת.

"איך ישראל הצליחה להקים את הממשלה הכי מגוונת בהיסטוריה שלה, אולי הכי מגוונת בעולם? זה קשור לאותו עניין שהקיטוב אצלנו לא באמת בא על רקע התרחקות אידיאולוגית, לעומת ארה"ב למשל, שבה ימין ושמאל רחוקים זה מזה מבחינה אידיאולוגית יותר מאי פעם. בישראל עד מלחמת ששת הימים, היה ויכוח עז על כלכלה, סוציאליזם מול קפיטליזם. אחר כך הייתה מחלוקת על שטחים תמורת שלום, והמחלוקת הזו למעשה דעכה, ולא באמת הוחלפה על ידי מחלוקת יסוד אחרת. בתנאים האלה לא נוצרה הסכמה, אלא שנאה, בגלל פוליטיקת הזהויות.

"זו ההחמצה הגדולה של הרגע הזה, כי בעולם של הסכמה אידיאולוגית או לפחות היעדר קיטוב אידיאולוגי, כזה ניתן לייצר הסכמות שאפשר לפעול על פיהן. אפשר לייצר ממשלה מגוונת שהיא לא משותקת. כשהיה קרע אידיאולוגי, זה היה בלתי אפשרי. אבל בעולם של פערים זהותיים ולא אידיאולוגיים, אפשר לייצר הסכמות ופעולות".

"אפשר להגיע למצב שבו ראש ממשלה ישמח להגיד: הורדתי את הסכסוך ב-15%"

חספר: "איך הציבור שלא מיוצג בממשלה הזו רואה את הדברים?"

גודמן: "הוא ביקורתי מאוד כלפי הממשלה הזו, אבל הטון של הביקורת הוא גם לא על המדיניות אלא על הזהות. זה יותר 'איך אתם יושבים על כאלה ועם כאלה'. המדיניות דווקא בקונצנזוס. אז איך באמת ממשלה כזו יכולה לפעול? הנוסחה העצלנית היא: בואו לא ניגע בנושאים שנויים במחלוקת. דת מדינה, סכסוך. הבעיה היא שכשאנחנו מתעלמים מהסכסוך, הוא לא מתעלם מאיתנו ויש סיבות לחשוב שעוד מעט נצטרך להסתכל לו בעיניים. והאתגר הוא לגעת בסכסוך באופן שמשמר קונצנזוס. האם אפשר לעשות בכלל דבר כזה?"

גודמן מאמין שכן, באמצעות אותו רעיון שהציג בספרו ובמאמרים שכתב בנושא. "הפתרון, שמייצג את הקונצנזוס הבלתי מדובר, הוא צמצום הסכסוך. אנחנו צריכים לחשוב עליו לא כבעיה מיוחדת, אלא רגילה. כמו שאנחנו כבר לא מאמינים שנמגר את הקורונה אלא רק נצמצם אותה, כמו שלא נמגר תאונות דרכים או פשע, גם לגבי הסכסוך אולי אפשר לשחרר את המחשבות האוטופיות על סיום הסכסוך. אפשר להגיע למצב שבו ראש ממשלה ישמח להגיד: הורדתי את הסכסוך ב-15%".

איך "מורידים" את הסכסוך? גודמן מאמין שאם ישראל תיתן לפלסטינים יותר משילות, באופן שלא מגביר את הסיכון לביטחון ישראל, אפשר יהיה להפחית את הלהט בסכסוך. "לדעתי זו הנוסחה שתאפשר לממשלה היברידית לגעת בנושא כל כך טעון", הוא אומר.

חספר מספר כי לאחר ששמע גודמן את דבריו של מנסור עבאס היום בוועידה, לפיהם ישראל הייתה ותישאר מדינה יהודית, הוא התקשר אליו בהתרגשות.

גודמן: "עבאס מייצר פוליטיקה מקורית שכדאי ללמוד ממנה. היינו חושבים שפרגמטיות תבוא מכיוון מחולן. אז איך הטיפוס הכי פרגמטי הוא דתי? אני חושב שזה דווקא בגלל שהוא דתי. זה יוצר פרספקטיבה. אולי נלמד ממנו שמפגש שמסתכל בעיניים הוא לא ויתור על הזהות שלך אלא אולי להיפך".

חספר: "ועל מה אתה כותב את הספר הבא שלך?"

גודמן: "אני מנסה לכתוב ספר שמייצר פילוסופיה של מרכז פוליטי, שהוא לא באמצע, אלא גם וגם, כמו יין ויאנג".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות