גואטה: "נעניק רישיונות לפינטקים במרץ הקרוב, השליטה בציבור עוברת מידי הבנקים"

יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, שמה הבוקר (ד') בפעם הראשונה תאריך יעד להענקת רישיונות לחברות פינטק בתחום שירותי מידע פיננסי ושירותי תשלום. "כבר במרץ 2022 אנחנו מתכוונים להעניק רישיונות ראשונים לשחקנים החדשים שעומדים בפתח", אמרה גואטה בכנס תאגידים ה-11 של רשות ניירות ערך.

"כחלק מהשינויים שמתרחשים כיום במערכת הפיננסית, רשות ניירות ערך קיבלה על עצמה את האחריות להסדיר את פעילות הפינטקים. אנחנו מודים לשר האוצר על האמון שנתן בנו", היא הוסיפה, וציינה כי השפעת כניסת השחקנים החדשים קודם כל, על הציבור. "הציבור יוכל לקבל מגוון שירותים בצורה דיגיטאלית ופשוטה על ידי השחקנים החדשים. ציבור הצרכנים יוכל לבחור את השירות הפיננסי שהוא זקוק לו. בין אם זה הלוואות, פיקדונות, שירותי ייעוץ בהשקעות, משכנתאות וכל השירותים הבנקאיים הנלווים", אמרה יו"ר רשות ני"ע.

לדבריה, גם עסקים קטנים ובינוניים יושפעו מהמהלך. "המרחב החדש שייווצר יאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לקבל שירותים פיננסיים זולים יותר. המרחב החדש יציע מגוון חלופות לקבלת אשראי חוץ בנקאי מהיר וזול באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ושימוש במאגרי מידע. כידוע לכם, על כל 1.3 עסקים שנפתחים בשנה בממוצע, אחד נסגר. בפועל מדובר על ממוצע של כ-30 אלף עסקים מדי שנה, בין היתר מכיוון שהנגישות שלהם למקורות מימון יעילים מוגבלת או לא קיימת. שוק האשראי החוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים נתקע מאז שטרום ועד היום, ועומד על שיעור של כ-2.3% מסך כל האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. המשמעות היא שהבנקים עדיין בשליטה מלאה על גורלם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל והמטרה שלנו היא לייצר עבורם אלטרנטיבות איכותיות וזולות", הסבירה גואטה.

"השוק הפיננסי נמצא במלחמה. משחקי הכס זה כאן, מוקדי הכוח והתווך מתערערים ומשתנים. השליטה בציבור הצרכנים הפיננסיים, שהייתה עד כה בידי הבנקים, עוברת לשדה הקרב של תחרות למול שחקניות חדשות שמערערות את ההגמוניה המסורתית. מאזן הכוחות משתנה. השחקנים החדשים, הפינטקים - Big Techs באים עם תכניות חדשות. הם מערערים על מודלים עסקיים מסורתיים. הם באים עם כלי מלחמה משוכללים יותר - טכנולוגיים ומתקדמים. "זו לא רק מלחמה אצלנו, זו מלחמה בכל העולם", אמרה.

"אי אפשר להתעלם מטכנולוגיית הבלוקצ'יין"

בנאומה התייחסה גואטה גם לעולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. "כשמדברים על מלחמה בשוק הפיננסי, חייבים לדבר גם על השוק החדש, הסוער והבועט ששואף לערער את כללי המשחק. אני מדברת על שוק הקריפטו והנכסים הדיגיטליים שמייצר גם סיכון וגם הזדמנות. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציבה בפנינו עובדות שלא ניתן להתעלם מהן. הטכנולוגיה מאתגרת את חוק ניירות ערך, את הגדרת המטבע ואת הגדרת הנכסים הפיננסיים ולמעשה דוחקת אותנו, הרגולטורים לפינה", היא אמרה.

"הרגולציה חייבת להדביק את הקצב כדי שהציבור יקבל את ההגנה המתאימה וכדי לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הגלום בפיתוח הפעילות בארץ. הציבור אינו יכול לממש רווחים ולשלם מסים בצורה מסודרת וגם נותר חשוף להונאות ולתרמיות, ללא הגנה. חשוב לציין כי תוצאה נוספת של המצב הזה, היא אובדן קניין רוחני והכנסות מטכנולוגיה שמפותחת על ידי יזמים ישראליים למדינות מתחרות. מדובר על הזדמנות שאינה ממומשת, בשלב זה. נדרשת אסדרה הוליסטית לתחום הקריפטו. אסדרה שתיתן מענה כולל לכל ההיבטים הכרוכים בפעילות הזו", ציינה יו"ר הרשות.

"המצב שבו עולם הנכסים הדיגיטאליים מוסדר ופועל באופן שמייצר סדקים רחבים, יוצר עבריינות, מעודד פשיעה כלכלית וחוסם פיתוח פעילות פיננסית ושימוש לגיטימי בכלים שהוא מקנה. אני שמחה ששר האוצר הציב את הנושא הזה כאסטרטגי והקים צוות לבחינת המדיניות ארוכת הטווח. רשות ניירות ערך ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי על התחום", היא הסבירה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, התייחס אתמול בוועידת העסקים של גלובס לנושא הקריפטו. "קריפטו זה הסכנה הכי גדולה למערכת המוניטרית", הוא אמר בריאיון לעורכת גלובס, נעמה סיקולר. "בסין הוציאו אותו מחוץ לחוק. בסלבדור הכניסו אותו למערכת וזה לא מצליח. יש המון מטבעות דיגיטליים שלא יודעים מי עומד מאחוריהם. אנו מנסים להתלבש על הלבנת כסף טרור וסמים. יש 14 אלף מטבעות קריפטו בעולם, ואין רגולציה עולמית. הגענו לנקודה שחייבים להחליט מה עושים".

תהיה רגולציה ישראלית לתחום הקריפטו?
ליברמן: "קודם צריך להבין מי הרגולטור. רשות שוק ההון? רשות ניירות ערך? בנק ישראל? קריפטו זה נכס פיננסי או נייר ערך? אין הגדרות משפטיות, זה מאוד מורכב. עד סוף 2022 אני מאמין שנאגד את זה בחקיקה".

"החברים של בעלי השליטה הם גברים ולכם הם מקדמים אותם"

את הנאום סיימה גואטה בקריאה לקידום נשים ולגיוון מגדרי, תוך שהיא מתייחסת לדמותה של חאליסי בסדרה משחקי הכס. "חאליסי היא מנהיגה, חזקה, חכמה, שפעלה בחברה גברית, שהצליחה להגיע מאחורי הקלעים לקדמת הבמה ולשנות את מהלך ההיסטוריה ואת הדרך שבה משחקים את המשחק. יש המון חאליסי בשוק הישראלי. גם כאן, באולם הזה. הגיע הזמן לשחרר את הדרקון", היא אמרה.

"בשנת 2021, במדינה מתקדמת ונאורה, בה נשים ישראליות בולטות בהישגיהן בארץ ובעולם, רק ב-16% מהחברות יש למעלה מ-35% נשים בדירקטוריון. בעיני זהו מצב בלתי נסבל. זה לא העולם שאני רוצה להשאיר לנכדות שלי. גיוון, משמעו ריבוי דעות. גיוון מגדרי הוא הבסיס לכל. הגיוון מייצר צמיחה וחדשנות ואלו הם ערכים חיוניים להבטחת קיימות של גופים בטווח הארוך", אמרה גואטה.

"אז איך זה שבישראל אנחנו עדיין מאחור? שוק ההון הישראלי מאופיין בכך שמרבית החברות הציבוריות, נשלטות על ידי בעלי שליטה. לכל אחד מהם יש את המעגלים שקרובים אליו. לרוב הם גברים. לא בגלל שהם לא מעריכים נשים. לרובם יש ככל הנראה בת זוג ובנות מוצלחות, בהן הם גאים. לכן, הקמתי את פורום 35 פלוס - אני מאמינה שהגיעה העת לפעול כדי לשנות את המצב. הפורום יקדם גיוון מגדרי, תוך שהוא מחבר בין כל מחזיקי העניין הרלוונטיים לנושא. אנחנו נתמוך בחברות שמעוניינות לעשות שינוי ולעיתים אינן יודעות מהיכן להתחיל. מאז שהכרזנו על הקמת הפורום, קיבלנו פניות מגופים רבים שמעוניינים לסייע לקידום המהלך. יחד עם זאת, כדי להשפיע, בנוסף לכוחו של בעל השליטה, נדרשת תמיכתם של בעלי מניות מהמיעוט בהצבעה עבור גיוון מגדרי. אני מברכת את בית ההשקעות הראשון שהצהיר בשנה שעברה כי מדיניות ההצבעות שלו תתבסס על גיוון מגדרי. אני מזמינה ומעודדת גופים נוספים להצטרף", הסבירה גואטה.