בביקור נשיא צרפת, מקרון, באיחוד האמירויות החודש נודע כי האחרונה הזמינה 80 מטוסי "רפאל" בעסקה המתקרבת ל-20 מיליארד דולר, הגדולה מסוגה אי-פעם בעבור הצרפתים. האמירותים הזדרזו להודיע כי המטוסים החדשים נועדו להחליף את מטוסי ה"מיראז' 2000" המתיישנים שלהם וכי אינם תחליף לרכישת 50 מטוסי F-35 מארצות הברית, שעמדו בבסיס הסכמתם להצטרף ל"הסכמי אברהם".
אולם, העסקה עם הצרפתים יותר משנועדה לצורך גיוון מקורות הרכש הביטחוני האמירותי, תכליתה ללחוץ, להעביר מסר לאמריקאים שיש ביד האמירותים חלופות וכי סבלנותם פוקעת נוכח "גרירת הרגליים האמריקאית". ולראיה, לא עבר שבוע והאמירותים הודיעו שהם משעים את השיחות סביב רכישת ה-F-35.
ברקע הדברים ישנה דאגה בוושינגטון מהקשרים המתהדקים בין אבו-דאבי לבייג'ינג. מדובר בין היתר בחשש מפני מעורבות חברת Huawei בבניית תשתית 5G באמירויות ואף מהתבססות ביטחונית סינית במפרץ שנותר "אגם אמריקאי". דווח שסין החלה בבניית מתקן ביטחוני-מודיעיני במדינה וכי רק בלחץ אמריקאי על האמירותים הופסקה בנייתו.
דרישות האבטחה של האמריקאים מהאמירותים לפני, במהלך ולאחר מסירת המטוס נתפסים באמירויות כ"התערבות בריבונותם". האמריקאים מצדם חוששים שסין תקבל גישה לטכנולוגיה של המטוס. דאגות נוספות, אם כי כנראה שמשניות בעבור ארה"ב, הן שהנשק ישמש בזירות לחימה כמו לוב ותימן וכי יפגע היתרון הצבאי היחסי הישראלי.
האמירותים מבקשים להימנע מלבחור צד במאבק האמריקאי-סיני בהבינם שהחלטה לצד זה או אחר תגבה מהם מחיר ביטחוני, מדיני וכלכלי כבד. בזמן שוושינגטון דורשת מבנות בריתה במזרח התיכון לבחור צד, ספקות באשר למחויבותה לביטחונן גוברים. שלא יוותר ספק, שני הצדדים צפויים לפתור את המחלוקת: עבור האמריקאים מדובר בתרומה משמעותית לכלכלה (היקף העסקה בכללותה 23$ מיליארד) ולאמירתים אין באמת תחליף לעליונות הטכנולוגית של ה-F-35.
עבור האמירותים עסקת ה-F-35 נועדה גם לשמר את הקשר האמריקאי אליהם ולתרום למחויבות האמריקאית לביטחונם, בעיקר נוכח חששם מאיראן. אולם, לאור המעורבות הגוברת של סין במפרץ, החיכוכים בין מדינות המפרץ לאמריקאים בנושא יגברו בוודאי אם ארה"ב תראה בפעולותיה אלו ואחרות של סין כפוגעות בביטחון הלאומי האמריקאי.
במקביל, הביקוש לנפט בסין צפוי לגדול ומכאן חשיבות מדינות המפרץ, הספקיות המרכזיות של נפט זה, במכלול השיקולים של סין במזרח התיכון והאחרונה מאותת כי יש לה עניין להדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם מדינות המפרץ, במיוחד עם ערב הסעודית, עמה היא משתפת פעולה בנושא טילים וגרעין.
ישראל צריכה לעקוב אחר הגברת העניין הסיני במפרץ, גם על רקע זליגה אפשרית של טכנולוגיות ישראליות המיוצאות למדינות המפרץ לידי סין ומשם, יתכן לאיראן. הסיכוי לביטול עסקת ה-F-35 בין וושינגטון לאבו-דאבי נמוך. אולם נשאלת השאלה מה עלולות להיות השלכות ביטול העסקה על עתיד הסכמי אברהם? יתכן כי עומק המחויבות של האמירותים לכלל מרכיבי ההסכם תפגע.
אישור מכירת המטוסים היה ועדיין קשור למוטיבציה האמירותית לחתום ולממש את ההסכם עמנו. לאיחוד האמירויות יש אינטרס לשמור על מסגרת היחסים עם ישראל גם אם מכירת המטוס תיעצר. שיתוף הפעולה הביטחוני-מודיעיני בין ירושלים לאבו-דאבי, שקדם להסכמי אברהם, לא יפגע כל עוד נותרו על כנם איומים משותפים. אולם, ספק אם המוטיבציה להעמקת היחסים תיוותר כשהיתה, בוודאי בהיבט הפומבי.
לישראל יש עניין בשמירה על היחסים עם האמירויות, מדינת מפתח באזור ובהתמודדות עם איראן, ובאותה עת אינטרס לראות בהידוק הפיקוח על טכנולוגיות רגישות המצויות בידה פן תיפולנה בידי אויביה. היא גם עשויה להרוויח מהמשבר הזמני בין וושינגטון לאבו-דאבי ולסייע לאמירותים במציאת פתרונות טכנולוגיים כדי לאבטח טוב יותר את הטכנולוגיה האמריקאית הרגישה.
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
