החלטתה של שרת האנרגיה לעצור את חיפושי הגז אמיצה ומסמנת שינוי כיוון

החלטת שרת האנרגיה קארין אלהרר לעצור לפחות בשנה את חיפושי הגז היא מההחלטות האמיצות והראויות שהתקבלו בישראל בשנים האחרונות.

בעידן של משבר אקלים, בעוד שממשלת ביידן, דוחות האיחוד האירופי ומדינות העולם המפותחות קבעו זה מכבר שעל מנת למתן את ההתחממות הגלובלית יש להקטין את חיפושי הגז, ממשלת ישראל התנהלה עד להחלטתה האמיצה של אלהרר במתכונת עסקים כרגיל. כלומר המשך מתן שיק פתוח לחיפושי הגז כמקור אנרגיה מרכזי לישראל גם לאחר שנת 2030.

דוח מבקר המדינה קבע באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי השארת תמהיל של 70% אנרגיית גז טבעי לאחר שנת 2030, ללא קביעת יעדי אנרגיות מתחדשות לשנת 2050, עלולה לפגוע במעבר עתידי לכלכלה דלת-פחמן.

בעולם כולו הסיקו כבר מזמן שהמתאן המהווה את רוב תערובת הגז הטבעי הינו גז חממה היוצר אפקט חממה הגבוה בעשרות מונים על פני מזהמים אחרים.

בתוך כך, דוח מקצועי שפרסם "אדם טבע ודין" קובע כי פליטת המתאן מגדילה בכ-8% את סך הפליטות השנתיות של גזי החממה בישראל.

החלטתה האמיצה של אלהרר הינה סנונית חשובה בדרך לשינוי פרדיגמתי הכרחי במעבר לכלכלה דלת פחמן. להחלטה זו צריכות להצטרף שתי משימות משמעותיות. הראשונה עניינה בשינוי מערכתי ארוך טווח, באמצעות חקיקת "חוק אקלים". החוק הכרחי ואף קיומי עבור תושבי ישראל, הן מבחינת הפחתת גזי החממה והן מבחינת הצורך של ישראל כמדינת חוף מדברית להיערך נכון לנזקי המשבר ברמה התשתיתית והתקציבית.

על החוק לכלול יעדים שאפתניים לאיפוס פחמן עד שנת 2050, יעד ביניים להפחתת פחמן ב-45% עד שנת 2030 ויעד ביניים של לפחות 50% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030. בצד ההיערכות, על החוק לכלול מנגנונים למיפוי נכון של אזורים מועדי אסון, תקצוב ממשלתי לרשויות מקומיות וחיוב עריכת סקרי אקלים לכל תשתית ופיתוח עתידיים העלולים להחמיר את ממדי האסון.

במקביל ובהמשך להחלטה על הפסקת חיפושי הגז, על הממשלה לפעול לאלתר לביטול הסכמים שיש בהם כדי לסתור באופן אינהרנטי את ההתמודדות עם משבר האקלים, דוגמת "הסכם האמירויות-קצא"א". ההסכם שמטרתו להעביר נפט גולמי ומזהם מהאמירויות לאירופה דרך נמל אילת, עלול להיות לפי כל משרדי הממשלה המקצועיים, לרבות משרד האנרגיה, הרסני לסביבה, לתיירות ולכלכלת העיר אילת ואף לביטחון האסטרטגי ויחסי החוץ של ישראל, כך לפי דוח המכון למחקרי ביטחון לאומי.

ההסכם הוא בבחינת אות קין על מצחה של מדינה המבקשת לשנות דיסקט מחשבתי, בוודאי כשמדובר בחברת קצא"א, האחראית לאסונות האקולוגיים הגדולים ביותר שחוותה המדינה לאורך שנותיה, בראשם אסון נחל עברונה שבגינו הוגש נגדה לאחרונה כתב אישום.

נציגי הדורות הבאים, הם הצעירים של היום, עתידים לסבול מאסונות האקלים שהדור הנוכחי מותיר להם. הם אלו הבוחנים את פעולות הממשלה הנוכחית בזכוכית מגדלת ומצפים שממשלת ישראל תיישר קו עם מדינות העולם המפותח, הרואות במשבר האקלים משבר של ביטחון לאומי לעצם קיומן. הצעד של השרה אלהרר מאותת על שינוי כיוון חיובי ואמיץ. צו השעה החירומי מחייב אותנו שלא לעצור כעת בדרך לשינוי ארוך טווח.

הכותב הוא מנכ"ל אדם טבע ודין