קשרי ארה"ב-סין עוברים תקופה לא קלה לאחר שממשל ביידן כבר הכריז על חרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף שתיערך בבייג'ינג בפברואר בשנה הבאה. בצעד שמחמיר את המצב, הנשיא ביידן הכריז ביום חמישי על חוק "מניעת ההעסקה בכפייה של האויגורים", האוסר על חברות אמריקאיות לייבא סחורות ממחוז שינג'יאנג בסין, אלא אם הן יכולות להוכיח שלא נעשתה כל עבודה בכפייה בשרשרת הייצור של המוצרים. התגובה הסינית, גינוי זועם, לא איחרה לבוא.
סין נאבקת בהאשמות של הפרת זכויות אדם נגד המיעוט המוסלמי האויגורי מצד המערב כבר כמה שנים. בין היתר מואשמת המדינה שכלאה אלפי אויגורים במחנות מעצר גדולים, השתמשה בעובדי כפייה במפעלי הייצור בשינג'יאנג העשירה במשאבים, כפתה על נשים לעשות הפלות ועשתה אינדוקטרינציה מסיבית ופשעים דומים אחרים.
מחנות ריכוז ועבודה במחוז שינג'יאנג / צילום: Reuters
החוק למניעת ההעסקה בכפייה של האויגורים הוא חלק מהמאמץ האמריקאי נגד הטיפול של סין במיעוט המוסלמי, שוושינגטון הגדירה כ"רצח עם". הצעת החוק עברה בקונגרס החודש לאחר שמחוקקים הגיעו לפשרה בין הגרסאות של בית הנבחרים ושל הסנאט לחקיקה.
אחד ממרכיבי המפתח בחקיקה הוא "הנחה הניתנת להוכחה כשגויה" על פיה כל המוצרים משינג'יאנג, שם בנתה בייג'ינג מחנות מעצור לאויגורים וקבוצות מוסלמיות אחרות, מוגדרים ככאלה המיוצרים על ידי שימוש בעובדי כפייה. במסגרת החוק יבואם לארה"ב אסור אלא אם ניתן להוכיח אחרת.
חלק מהסחורות ובהן כותנה, עגבניות ופוליסיליקון המשמש בייצור פאנלים סולאריים, מוגדרות בחוק ב"עדיפות גבוהה" יותר לפעילות אכיפה.
מחנות ריכוז או "מרכזי הכשרה"
ארגוני זכויות אדם מאשימים בשנים האחרונות את המשטר הסיני בדיכוי של המיעוט האויגורי ומיעוטים מוסלמיים אחרים במחוז שינג'יאנג ומעצרם במחנות ל"חינוך מחדש". על פי עדויות, תחקירים עיתונאיים ודוחות של ארגונים וגופי מודיעין, הממשל הסיני משתמש בהם לעבודות כפייה. כך הופכת הפרקטיקה של העבודה בכפייה לחלק משרשראות האספקה העולמיות של הטכנולוגיה והמסחר, באופן ישיר ועקיף. לעתים תוך התעלמות בוטה של הספקים והמייבאים במערב ועל פי רוב, ללא מודעות של הצרכן בקצה.
סנקציות של מדינות המערב וביקורת מדינית ודיפלומטית גלויה במערב בשנים האחרונות גרמו לממשל הסיני להגיב. על פי הגדרתו לא מדובר במחנות ריכוז או כפייה אלא ב"מרכזי הכשרה תעסוקתית" שנועדו להילחם בעוני ובקיצוניות דתית.
סין מכחישה שהיא פועלת באופן לא ראוי. השגרירות הסינית בוושינגטון הודיעה שהחוק האמריקאי "מתעלם מהאמת ומוציא דיבה על מצב זכויות האדם בשינג'יאנג".
בייג'ינג אומרת שצעדי ענישה ביטחוניים שעשתה בשינג'יאנג נועדו להיאבק בתנועה האיסלאמית של מזרח טורקמניסטן (ETIM), ארגון בדלני הקשור לאל קאעדה ופועל בשינג'יאנג. "ההאשמות במה שמכנים 'עבודה בכפייה' ו'רצח עם' בשינג'יאנג הן לא יותר משקרים אכזריים שבישלו כוחות אנטי-סיניים", דובר משרד החוץ הסיני ז'או ליג'יאן אמר לתקשורת ביום שישי, כשהגיב לצעד החדש של האמריקאים בנוגע לשינג'יאנג.
"הצד האמריקאי ממשיך להשתמש בנושאים הקשורים לשינג'יאנג כדי לעורר שמועות ולגרום לבעיות. באופן אמיתי הוא עוסק במניפולציה פוליטית וכפייה כלכלית, ומבקש לחתור תחת השגשוג והיציבות של שינג'יאנג ולבלום את ההתפתחות של סין בתואנה של זכויות אדם", אמר הדובר. הוא הוסיף ש"סין תגיב באופן הולם בהמשך בהתאם להתפתחויות".
אינטל התנצלה בפני העם הסיני
ההאשמות בדבר עבודות בכפייה גרמו לחברות גדולות להסס להביא חומרי גלם ולהשתמש בכוח העבודה במחוז.
בשבוע שעבר, בטרם חקיקת החוק החדש, יצרנית השבבים האמריקאית, אינטל, התנצלה על מכתב שבו דחקה בספקים לא להשתמש במוצרים או בכוח עבודה ממחוז שינג'יאנג הסיני. במכתב נכתב שתאגיד אינטל "התבקש לוודא" ששרשרת האספקה שלו לא כללה עובדים או סחורות שמקורן בשינג'יאנג.
לאחר תגובה זועמת של בייג'ינג וקריאה להחרמה מוחלטת של אינטל על ידי הסינים, התנצלה ענקית הטכנולוגיה על המכתב. "על אף שמטרתנו העיקרית הייתה לוודא שהספקים שלנו מצייתים לחוקי ארה"ב, המכתב הזה גרם לשותפים היקרים שלנו בסין לשאול שאלות רבות ולחשוש, ועל זה אנו מאוד מצרים", כתבה החברה בהצהרה ב-Weibo, אתר סיני הדומה לטוויטר.
"אנו מתנצלים על הצרות שנגרמו ללקוחות הסינים המכובדים שלנו, לשותפים שלו ולציבור. אינטל מחויבת להיות שותפת טכנולוגיה אמינה ולהאיץ את הפיתוח המשותף עם סין", נכתב במכתב נוסף של החברה שצוטט על ידי ה-BBC.
בעיתונות האמריקאית דווח כי החברות אפל, נייקי וקוקה קולה היו בין החברות שלכאורה פעלו בקונגרס האמריקאי להחליש את חוק העבודה בכפייה בשינג'יאנג.
נורי טורקל, סגן יושב ראש ממוצא אויגורי אמריקאי של המועצה האמריקאית לחירות דתית בינלאומית, אמר לרויטרס החודש שהאפקטיביות של החוק תהיה תלויה במוכנות ממשל ביידן לוודא שהוא אפקטיבטי, בייחוד ביישום על ידי חברות שמבקשות וויתורים עליו.
מזכיר מחלקת המדינה האמריקאית אנטוני בלינקן אמר שהעובדה שביידן אישר את החוק הדגישה את "מחויבות ארה"ב להיאבק בעבודה בכפייה, כולל בהקשר של רצח העם המתמשך בשינג'יאנג".
בימיו האחרונים של ממשל טראמפ בינואר, הכריז הבית הלבן על איסור יבוא על כל הכותנה והעגבניות משינג'יאנג. סוכנות המכס וההגנה על הגבולות של ארה"ב העריכה שכ-9 מיליארד דולר ממוצרי הכותנה ו-10 מיליון דולר במוצרי עגבניות יובאו מסין בשנה האחרונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.