בית המשפט הרשיע את ח"כ חיים כץ בעבירה קלה במסגרת הסדר טיעון

בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע היום (ב') את ח"כ חיים כץ, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים. על-פי ההסדר שצפוי להיות מאושר על-ידי בית המשפט, ייגזרו על ח"כ כץ עונש מאסר על-תנאי של חצי שנה וקנס בסך 75 אלף שקל.

אתמול (א') דחה בג"ץ על הסף עתירה שהוגשה נגד הסדר הטיעון שנחתם עם ח"כ חיים כץ. ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית ביקש לבטל את הסדר הטיעון בטענה לאי-סבירות קיצונית ופגיעה באינטרס הציבורי, בנימוק כי ההסדר חורג לקולא באופן קיצוני מהענישה המתבקשת, ובשל העובדה שבשל העבירה שבה יורשע ח"כ כץ, צפוי שייקבע כי אין עימה קלון.

השופטים נעם סולברג, ענת ברון ודוד מינץ דחו את העתירה על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בשיקול-הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה. "ניכר כי ההחלטה להגיע להסדר הטיעון היא תוצר של הליך עבודה סדור ומנומק, המבוסס על שיקולים רלוונטיים, וככזו היא נטועה היטב במרחב שיקול-הדעת הנתון בידי המשיבים".

בנוגע לשאלת הקלון קבעו השופטים כי "שאלת הקלון היא נגזרת בין היתר של טיב העבירה שבה יורשע ח"כ כץ בסופו של יום, ואין מקום להפוך את היוצרות ולקבוע את העבירה בהתאם לשאלה אם יש בה קלון אם לאו. מכל מקום, קביעת הקלון אינה נבחנת בשלב הגשת כתב האישום, וממילא מסורה לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית".

"איננו מביעים עמדה לגבי הסדר הטיעון לגופו"

לבסוף הוסיפו השופטים כי "איננו מביעים עמדה לגבי הסדר הטיעון לגופו, וחזקה על בית משפט השלום כי בבואו להחליט אם לאשרו או לדחותו, יבחן את הסדר הטיעון כחוכמתו וכנדרש על-פי דין".

לפני כשנתיים החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש נגד כץ כתב אישום בשל אותן הנסיבות, בעבירה חמורה יותר של מרמה והפרת אמונים, שהעונש בגינה עומד על שלוש שנות מאסר מקסימליות, לעומת שנתיים לעבירה הנוכחית. הכנסת קבעה בזמנו כי עומדת לחבר הכנסת חסינות בפני העמדה לדין פלילי.

בהמשך לכך קיים היועץ שיח עם באי-כוחו של כץ, עוה"ד נוית נגב, יאנה פוגל-סלוצניק ותובל בוך ממשרד שינמן נגב ניב. במסגרת השיח הוא שמע את טיעוניהם ביחס לתשתית העובדתית והמשפטית, והובאו נתונים נוספים. מנדלבליט שינה את עמדתו לאחר שמיעת הטיעונים, כך שסעיף העבירה שונה כאמור במסגרת הסדר טיעון.

תיק חקירה אחר, בו נחקר ח"כ כץ בעבירות מס, נגנז עקב חוסר ראיות מספיקות.

כאמור, כתב האישום מייחס לכץ עבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים. לפי כתב האישום, כץ, שעמד אותה עת בראש ועדת הרווחה של כנסת ישראל, זימן לוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים, אך לא גילה לחברי הוועדה מידע אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.

לפי כתב האישום, בן-ארי הוא "איש שוק הון מנוסה, הבקיא במסחר בו ובעל הבנה, מיומנות ויכולת ניתוח גבוהות בשימוש בשוק ההון כאמצעי להפקת רווחים". החל משנת 1999 שימש בן-ארי יועץ כלכלי של אקויטל, חברת החזקות ציבורית שהנפיקה אג"ח בהיקפים ניכרים והחזיקה באג"ח בהיקפים גדולים ובכלל זה באג"ח של חברות הנתונות בקשיים.

חברות עם היבט כלכלי

כתב האישום מתאר מערכת יחסים חברית וקרובה בין כץ לבן-ארי, במסגרתה נפגשו השניים תכופות. עוד מתואר כי מערכת היחסים ביניהם טמנה בחובה גם היבט כלכלי: "הנאשם נהג לבוא למשרדו של בן-ארי ולצפות בפעילותו במסחר ומדי פעם לפעול בדרך דומה בחשבונות שלו". עוד תואר כי במהלך פגישות אלה נהג בן-ארי להשיב לשאלותיו של כץ בנוגע למסחר בניירות ערך ולהסביר לו את מהלכיו במסחר.

עוד מתואר כי כץ התייעץ עם בן-ארי בסוף 2010, כאשר פעל לקידום מהלכי חקיקה שנועדו להתמודד עם כל "התספורות" בחברות הציבוריות באמצעות חיזוק מעמד בעלי האג"ח מול בעלי השליטה. בן-ארי העלה רעיון לשינוי סדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, או כאלה שאינן יכולות לשלם את חובן.

כץ החל לפעול לקידום תיקון חקיקה, לפיו יידחה פירעון ההתחייבויות כלפי בעלי שליטה בחברה המחזיקים בתעודות התחייבות. זאת עד לאחר שייפרעו במלואן ההתחייבויות כלפי מחזיקים אחרים, דבר שהעניק לציבור המשקיעים הרחב יתרון כלכלי משמעותי.

כתב האישום מתאר כי כץ ראה בתיקון לחוק תיקון חברתי חשוב, ו"פעל לקידומו בכנסת במטרה להיטיב עם הציבור הרחב". הוא גם היה מודע לכך שלהצעה יש השפעה על אינטרסים כלכליים של בן-ארי, על רקע תפקידו באקויטל והחזקותיו באג"ח.

כץ המשיך לקדם את הצעת החוק עד קבלתו בכנסת בינואר 2011. הוא הזמין את בן-ארי כמומחה לדיונים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. בן-ארי נטל חלק בישיבות, תוך שהוא מסביר לחברי הוועדה את הצורך בשינוי ההסדר החוקי. 

כץ: "מחיר אישי וציבורי יקר" 

ח"כ חיים כץ, המיוצג על-ידי עוה"ד נוית נגב, יאנה פוגל-סלוצניק ותובל בוך ממשרד שינמן נגב ניב, מסר בתגובה: "בכל 22 שנות כהונתי בכנסת פעלתי אך ורק לטובת אזרחי ישראל. בין היתר חוקקתי למעלה מ-180 חוקים חברתיים ומאות תקנות.

"לפני כעשור, כחלק מהתמודדות עם תופעת 'התספורות' במשק, קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך. לאחר שהבאנו את הדברים במלואם בפני היועץ המשפטי לממשלה, הוא הכיר בכך שהתיקון נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב, שלא היה כל דופי בעצם קידומו בכנסת ובכך שלא צמח לי רווח אישי.

"האישום נגדי הוא לגבי המידע שהיה עלי להביא בנסיבות העניין בפני חברי הוועדה בכנסת. אני לוקח על כך אחריות מלאה. בחמש השנים האחרונות שילמתי מחיר אישי וציבורי יקר, כי התהליך הוא העונש, ומצאתי לנכון להגיע להסדר ולשים את הפרשה מאחוריי".