הבוקר (ג') הותר לפרסום כי שופטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים תמר בזק-רפפורט המכהנת גם כראש בית הדין לתחרות, דחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ב-2014 נגד תנובה בנוגע לגביית מחיר מופרז על מוצרי חלב, ופסקה כי תנובה לא גבתה מחיר מופרז ובלתי הוגן עבור מוצרי שמנת 38%, שמנת 32% וגבינה לבנה 5% בשנים 2007-2014. התביעה הוגשה על ידי פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר.
בזק-רפפורט דחתה את התביעה בחלוף 7 שנים מהגשתה. בזמן ששופטי בית המשפט העליון אמורים להכריע בתיק נגד קוקה קולה בעילה של מחיר מופרז, היא מצמצמת את פרשנות העילה הקבועה החוק, ומבקרת את הפרקטיקה של הגשת תביעות ייצוגיות בטענה לגביית מחיר מופרז נגד תאגידי הענק.
"ככלל, מקומה של הסדרת פיקוח על מחירים ברמת פערים זו היא בדיני הפיקוח על המחירים ובטיפולה של ועדת המחירים. ככל שתמצא לנכון. לא בחוק התחרות הכלכלית ולא במסגרת הליך משפטי אזרחי", כתבה בזק-רפפורט. "יש מקום לשקול שמא דין בקשות האישור להידחות גם מן הטעם שתובענה ייצוגית איננה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת מסוג זה. מדובר במסלול לבירור פרטני של מחיריהם של מוצרים שעשויים להיות לא מעטים, בענפי משק שונים ומגוונים בהליך משפטי אזרחי. מסופקת אני אם הליך אזרחי ככלל ותובענה ייצוגית בפרט הם המסגרת המתאימה לכך".
באשר לפרשנות המונח "מחיר בלתי הוגן" קבעה בזק-רפפורט כי יש להדגים כי הפער בין מחיר המוצר שנגבה למחיר השוק המשוער הינו משמעותי ו"דוקר את העין". "אכן ככל שהפער משמעותי יותר, יידרשו טעמים כבדי משקל על מנת להצדיקו", נכתב בפסק הדין.
לפי בזק-רפפורט, רק במקרים מועטים ומובהקים יכול ביהמ"ש לקבוע, בדיעבד, שמונופול קבע מחיר גבוה שמביא אותו ל"רמה בלתי הוגנת". ביהמ"ש קבע שגישתו תואמת את גישת הדין האירופאי, את גילוי דעת שפרסמה רשות התחרות ואת עמדת היועמ"ש כפי שהובאה בערעור בעניין קוקה קולה.
"הרווחיות התפעולית של תנובה לא מצדיקה בחינה של הוגנות המחירים"
ביהמ"ש קבע כי הרווחיות המוצעת הכוללת של תנובה באותן השנים הייתה נמוכה מהרווחיות הממוצעת של חברות המייצרות מוצרי חלב בארץ ובעולם. "אין פגם בכך שרווחיות מוצר כזה או אחר עולה על הרווחיות הממוצעת. זה טיבו של ממוצע", נכתב בהחלטה.
נקבע כי הרווחיות התפעולית של תנובה באותה תקופה - 24% על גבינה לבנה; 27% על שמנת מתוקה 38% ו- 32% על שמנת מתוקה 32% - איננה רווחיות כזאת המצדיקה בכלל בחינה של הוגנות המחירים. וכי נתוני הרווחיות התפעולית של תנובה "אין בהם לבדם כדי להוכיח כי תנובה גבתה עבור המוצרים שבמחלוקת מחיר שגובהו מצוי ברמה בלתי הוגנת".
באשר לגבינה הלבנה, בית המשפט קבע שמלכתחילה לא הוכח שתנובה היא מונופול במוצר זה ובכל מקרה מצא שהמחירים של גבינה לבנה לא היו מופרזים.
השופטת קובעת כי לא כל מחיר העולה על מחיר השוק הוא בלתי הוגן. היא מפרשת בצמצום את פרשנות הסעיף האוסר גביית מחיר לא הוגן בצמצום. "אין להסתפק במבחן חד שלבי בגובהו של המחיר. כאמור, הוראות החוק אינן אוסרות על גביית מחיר העולה על מחיר השוק אלא על גביית מחיר "בלתי הוגן" המהווה ניצול לרעה". השופטת קובעת כי החוק מכיר בכך שגביית מחירים גבוהים מאלה שהיו נגבים בתנאי תחרות לא מצדיקה את התערבות בית המשפט.
"מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי מחיר גבוה כשלעצמו אינו מקים עילה מכח חוק התחרות, וכי רק מחיר גבוה במיוחד מצדיק שקילת הוגנותו", כתבה בזק-רפפורט.
עוד נקבע בפסק הדין, כי חוק התחרות לא אוסר על פעילות מונופולים ולא על צבירת כח שוק, אלא על ניצול לרעה של כח שוק. לפי פסק הדין, השאיפה של מתחרה להגדיל את חלקו ולהעלות את הכנסותיו היא מנגנון השוק החופשי, שעליו דיני התחרות רוצים להגן. שאיפה זו היא הכח המניע גופים כלכליים, והדין הישראלי לא אוסר על זאת. כמו כן, הגנה משימוש לרעה בכח מונופוליסטי צריכה להיעשות באופן זהיר ומוקפד, ללא התערבות מיותרת ומזיקה , שעלולה ליצור כשל שוק רגולטורי.
התביעה הוגשה על ידי פרופ' ירון זליכה בשנת 2014 על סכום של כחצי מיליארד שקל. בתביעה נטען כי תנובה פגעה בצרכנים כמונופולין בתחום מוצרי החלב, על ידי גביית מחיר מופרז שאינו הוגן לגבי גבינה לבנה ושמנת מתוקה. "מחירי מוצרי החלב המופקעים במדינת ישראל, אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי", טען פרופ' זליכה. בתביעה הייצוגית נטען כי תנובה גבתה מחיר המגלם רווח העולה במאות אחוזים מעל הרווח הנורמלי הבלתי מופרז וההוגן.
עוה"ד שייצגו את התובע הייצוגי פרופ' זליכה - רנן גרשט, אופיר נאור ושירן גורפיין מסרו כי "אנחנו כמובן מכבדים את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ונלמד אותה בקפידה. אולם, מעיון ראשוני אנו למדים כי עמדתו העקרונית של בית המשפט המחוזי בירושלים באה לידי ביטוי בסעיף האחרון לו, לפיה אין מקום לבצע אכיפה אזרחית פרטית בתחום, ואולי בדיני התחרות בכלל. מדובר בבשורה עגומה לצרכנים שיש בה כדי להחריף את יוקר המחיה, ומתן לגיטימצייה למונופולים, בפרט בענף המזון, להמשיך ולעשות שימוש לרעה בכוחם בתמחור מופרז.
"בכל הכבוד, דעתנו היא שעמדה זאת לא עומדת בקנה אחד עם הוראות החוק, והחלטות מקבילות של בתי המשפט המחוזיים במחוז מרכז ותל אביב, ואף לא עם ההחלטות הרלוונטיות של בית המשפט העליון, שכולנו מחכים להכרעתו החשובה בפרשת קוקה קולה אותה אנחנו מנהלים, ואשר אושרה במחוזי על ידי כבוד השופט גרוסקופף".
פרופ' זליכה יוצג על ידי עוה"ד רנן גרשט, אופיר נאור ושירן גורפיין. תנובה יוצגה על ידי עוה"ד טל אייל-בוגר, קובי מאיר ונבו בן-שטרית מפישר ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
