בנק ישראל: כל ישראלי שלישי משתמש באפליקציות תשלומים

בשנים האחרונות חלה בישראל עליה חדה בהיקפי השימוש באמצעי התשלום הדיגיטליים. כל ישראלי שלישי מעביר כספים באפליקציות תשלומים כמו ביט או פייבוקס, וכן השימוש בהרשאות קבע לחיוב מהחשבון הכפיל את עצמו ויותר בתוך עשור. נתונים אלה מובאים בסקירה שמפרסם בנק ישראל אודות ההתפתחויות העיקריות במערך התשלומים והסליקה בשנים האחרונות.

לפי הסקירה, בעשור האחרון חל גידול של 86% בסכומים שהועברו בחיוב ישיר בכרטיס אשראי, 94% בהעברות כספים מחשבון לחשבון, 122% בהרשאות לחיוב חשבון - וירידה של 13% בצ'קים. עם זאת, המזומן לא נעלם לשום מקום, ובעשר השנים האלה חלה עלייה של 22% במשיכות מזומן מכספומטים וסניפי בנק.

הפעם האחרונה שנרשמה כזאת בהלה למזומן בפרק זמן כה קצר הייתה בשנת 2009, על רקע המשבר הכלכלי העולמי ותהליך הורדת הריבית של בנק ישראל באותה עת. מגמת גידול זו אינה ייחודית לישראל ובמדינות נוספות בעולם עלה הביקוש למזומן במהלך משבר הקורונה עלייה חדה. בבנק ישראל מסבירים את המגמה "משום שהחזקת מזומן מקנה תחושת ביטחון, ומשום שהמזומן מסייע לשליטה בהוצאות".

לפי נתוני בנק ישראל, ב-2020 הגיע השימוש באפליקציות תשלומים לכשליש מהציבור. 31% העבירו כסף לאדם פרטי ו-34% נעזרו באפליקציות לשלם על שירותים שהבולטים בהם היו בייביסיטר, עוזרת, גנן, חשמלאי ואינסטלטור. מדובר בגידול משמעותי לעומת 2018, אז רק 12% העבירו כסף באפליקציות לאדם פרטי ורק 8% לתשלום על שירותים.

בשנת 2020, 51% מערך התשלומים בוצעו בהעברות בנקאיות שכוללות זיכויים (42%) וחיובים (9%). כמו כן, 31% מערך התשלומים בוצעו במערכת זה"ב. בנוסף, בעשור האחרון חל גידול משמעותי בשימוש בכרטיסי חיוב, עליה של 86% בסכומי התשלומים, אשר הגיעו לכמעט מיליארד שקל ביום בשנת 2020.

"במדינות כמו ישראל, בהן מערכות התשלומים ושירותי התשלום מהדור הקודם פועלות היטב ומספקות את שירותיהן ברמת זמינות ויציבות גבוהה, ואף לרוב גם בעלויות ובזמני עסקה סבירים, נשאלת השאלה איזו בעיה אנו שואפים לפתור", מודה בהקדמתו לסקירה עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל. על כך משיב סלומי, "הצעות ערך חדשות וחדשניות בתחום יכולות לשפר את חוויית התשלום עוד יותר, לקדם את המסחר במשק, ולא פחות חשוב - לשמש מקפצה לקידום שירותים פיננסיים נוספים, כגון אשראי חכם, וגם שירותים ומוצרים מתחומים לא-פיננסיים.

עוד התייחס סלומי לצורך בשילוב חברות הטכנולוגיה הפיננסית בבנקאות הדיגיטלית: "בישראל יש בתחום היבט ייחודי נוסף: מרכזי פיתוח של מיזמים גלובליים ומשמעותיים בזירת ה-PayTech (טכנולוגיות התשלומים) ממוקמים כאן, אולם רבים מחידושיהם אינם מוצעים לצרכן ולעסקים המקומיים".