החלטת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) להמליץ לממשלה על הקמת תחנות כוח חדשות שמונעות בגז טבעי, כבר סופגת ביקורות נוקבות. הביקורת מגיעה מצד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג שטענה: "אין צורך לקדם הספק נוסף בתחנות פוסיליות". אך גם מצד גורמים שמתגוררים בסמוך לתחנות העתידיות.
מדובר בתחנות של קסם אנרגיה (בשליטת מאיר שמיר), במחלף קסם שליד ראש העין, ובתחנת OPC2 (בשליטת עידן עופר) בחדרה. שתי אלו מצטרפות להמלצה אחרת, לקדם את תחנת הכוח ריינדיר (בשליטת סימנס) בסמוך לכפר סבא. סביר להניח שלקראת הדיון שתקיים הממשלה בנושא, הביקורת עוד תגבר, בדגש על שאלת הנחיצות בתחנות כוח מזהמות, בזמן שבעולם ובישראל מבינים שיש לקדם בכל הכוח אנרגיות מתחדשות. אז מדוע המדינה כן מקדמת תחנות כוח חדשות שמונעות בגז טבעי ומדוע בוות"ל המליצו דווקא על אלה?
הצפי: גידול משמעותי בצריכת החשמל
בשנים הקרובות הביקוש לחשמל בישראל צפוי לגדול באופן משמעותי. לפי נתונים של רשות החשמל, בשנת 2020 עשינו שימוש ב-72.8 טרהוואט, ואילו עד 2030 צפוי גידול של כ-33%. בין הסיבות - ריבוי טבעי באוכלוסייה שמשפיע הן על הצריכה הפרטית והן על גידול בביקוש למתקנים תומכים (מתקני התפלה, מט"שים ועוד).
על כך יש להוסיף את מהפכת הרכבים החשמליים שצפויה להגדיל דרמטית את הביקוש. אם כיום הרכבים החשמליים כמעט ולא משפיעים על הביקוש, לפי עבודה שנעשתה בחברת החשמל, באמצע העשור הבא הם כבר יהיו "אחראים" לכ-7.5% מהביקוש הכולל במשק. כיום קיימת יתירות במקורות ייצור האנרגיה, אך על הממשלה לוודא שזו תישמר.
עד 2030: 30% מאנרגיות מתחדשות
בשנה שעברה כבר הוחלט להגדיל את יעד השימוש באנרגיות מתחדשות, כך שב-2030 הן יהיו 30% מסך הייצור. יש מי שיטען שניתן לכוון ליעד גבוה יותר, אך רבים מגורמי המקצוע מסכימים שמדובר ביעד שאפתני למדי למדינה שבה אנרגיה מתחדשת מתבססת כמעט רק על השמש. כדי להגיע ליעד, יש צורך בהוספת מתקנים בהיקף של 1,500 מגהוואט בכל שנה עד 2030. למעשה מדובר בהכפלה של אפשרויות הייצור הקיימות כיום.
היות שבמשרד האנרגיה מבינים את האתגר הכפול - הן של הגדלת מקורות הייצור, והן בנוגע לקושי בהקמת מתקנים פוטו-וולטאיים בקצב שכזה - נקבע שיש להגדיל את "מלאי" כושר הייצור על ידי תחנות כוח שמופעלות על ידי גז טבעי, בהיקף של עד 4,000 מגהוואט. אין זה אומר שמחר בבוקר מתחילים להקים תחנת כוח, הליך שאורך בין 5-7 שנים, אלא הקביעה מאפשרת לממשלה גמישות לתכנן נכון יותר את משק החשמל ולהתכונן נכון יותר לשנים הבאות, כדי שלא נגיע למצב שבו אספקת החשמל הרציפה במדינה, בדגש על מקרי קיצון - תשתבש.
חשמל מהמרכז, או מדרום הארץ?
מעבר לעובדה שכנראה ייבנו כאן בשנים הקרובות לפחות עוד שתי תחנות כוח שמונעות בגז טבעי, יש גם חשיבות למיקומן. כיום רוב החשמל שמיוצר בישראל מגיע ממחוז הדרום, בעוד שצרכן החשמל הגדול ביותר (46%) הוא אזור המרכז שמייצר מעט מאוד חשמל (11%).
עבור מי שמדליקים את האור בחדר בת"א, זה לא משנה אם מקור החשמל שבו ישתמש מהנגב או ממרכז הארץ - האיכות זהה. מנגד, כדי להביא חשמל מהדרום למרכז תל אביב יש צורך בתשתיות הולכה ענקיות ויקרות - הן בכסף והן מבחינת השטח שהן תופסות.
על כן המליצו גורמי המקצוע, ובהן חברת נגה, שאחראית על ניהול תכנון ופיתוח, שהתחנות הבאות יוקמו במרכז הארץ. טענה נוספת שנשמעה בעד המיקום הזה היא שתחנות כוח חדשות שייבנו בדרום יתפסו את קווי ההולכה לאנרגיות מתחדשות, מה שעשוי לפגוע בהגעה ליעדי המתחדשות. בנגה אף העריכו לאחרונה שהקמת קווי הולכה חדשים שישרתו גם את המתחדשות וגם תחנות כוח בדרום היא "איננה ישימה" עד לשנת 2030.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
