מנכ"ל השותפות ביו מיט פודטק: "גם האייפון הראשון נחשב למוצר יקר"

שנת 2021 התאפיינה בגל יוצא דופן של הנפקות הון ראשוניות (IPO) בבורסה המקומית, עם 97 חברות ושותפויות חדשות שהצטרפו למועדון החברות הציבוריות - שיא שלא נרשם בבורסה מאז שנת 1993. רבות מההנפקות אכזבו עם ירידה ניכרת בשווי החברות מאז ההנפקה, ואחרות רשמו עליות נאות. בולטת מעל כולן, ובפער ניכר, היא שותפות ביו מיט פודטק, שרשמה תשואה של כ-750% מאז הצטרפה לבורסה במרץ 2021.

שותפות ביו מיט פודטק  גייסה כ-25 מיליון שקל, כשמתוכם 5 מיליון שקל הגיעו מהשותף הכללי והשאר מהציבור, והשקיעה בתחילת הדרך ב-3 חברות: רילבייט, More Foods ו- OVO. כיום שוויה של השותפות בבורסה הגיע לכ-210 מיליון שקל. האם העלייה הייתה חדה מדי או שהשותפות רק בתחילת הדרך ויש לה עוד לאן לעלות?

"החברים בשותף הכללי הם שילוב של אנשי שוק ההון עם שוק המזון שהתאגדו קצת פחות משנה לפני ההנפקה בזכות הפוטנציאל שהם זיהו בתחום הפודטק שמאוד מתפתח בארץ ובעולם. הם רצו להביא את הידע שלהם בתחום לידי ביטוי בשוק ההון. ביניהם יש את בעלי מפעל סולבר באשדוד שמייצר חלבונים מפולי סויה לתעשיית המזון המקומית לבני אדם, בעלי חיים ולייצור שמן סויה. בנוסף לידע הרב שיש להם בשוק המזון המקומי החברה מביאה גם מחשבה חדשנית. הם חברו לאנשי שוק ההון ליאת בידס ואורי אקרמן", אומר מנכ"ל השותפות ג'יל גמון, בשיחה עם גלובס.

לדבריו, "השותפות גייסה עוד מספר אנשים מתעשיית המזון כולל אותי. אני כבר 25 שנים בתעשייה הזו בישראל, מהן 11 שנים כמנכ"ל ויו"ר חברת סוגת. הדי.אנ.איי שלנו הוא לשלב הייטק עם תחליפי בשר. אנחנו חוקרים היטב כל חברת מטרה שאנחנו רוצים לצרף ואני בטוח ששילוב האנשים הזה נכון לשוק".

שוק תחליפי הבשר מאוד צפוף ותחרותי. מה מעניין בחברות שהשקעתם בהן עד היום?

"לקראת ההנפקה היו לנו 3 חברות מטרה, הראשונה היא רילבייט שאני חושב שתעשה הרבה רעש בשנה הבאה. חברה שפיתחה תחליף בשר על בסיס צימחי שהוא לגמרי Clean label - ז"א שכל 5-6 המרכיבים היחידים של הקציצה טבעיים ומוכרים לציבור, הם נמצאים לקראת סיום בניית המפעל באשדוד והתחלת שיווק דרך אחת מחברות המזון המובילות בארץ ודרך רשת מעדני גורמה שיש לה פריסה ארצית של כ-100 חנויות. אני מאמין שבמהלך 2022 המוצרים שיגיעו לשוק יביאו מהפכה. זה מוצר טעים וגם בריא מאוד לעומת התחליפים שיש היום בשוק. המוצר של רילבייט מורכב ממוצרים טריים כך שאפשר לעשות מחומר הגלם שלהם הרבה אפליקציות אחרות כמו המבורגר, כדורי בשר, קבב וכו'."

כמה אתם מחזיקים שם?

"השותפות השקיעה סך של כ-1.2 מיליון דולר ברילבייט בהסכם SAFE לפי שווי חברה של 19 מיליון דולר כך שאחוז ההחזקה ייקבע לפי הגיוס המהותי הבא. כל השקעה שלנו תהיה עד 15% מההון העצמי שלנו - סוג ההשקעה הזה תקף גם להשקעות בשתי החברות הנוספות - מור פודס ו-אובו בהן הושקעו 555 אלף דולר דולר כל אחת".

והשנה רילבייט מתחילה בייצור סדרתי?

"לחלוטין כן, זה עניין של חודשים ספורים".

השאלה היא האם הם יוכלו להוציא את המוצר שלהם במחיר תחרותי?

"ברור שלשם הם מכוונים, אבל יש דברים שעדיין אי אפשר לענות עליהם, מכיוון שהמחיר תלוי גם במפיצי המוצר בשוק, שהם אלה שקובעים בסופו של דבר את המחיר הסופי לצרכן".

הכוונה שלהם למכור קודם בישראל?

"ישראל תהיה הקייס סטדי שלהם, לראות שהצרכנים מתחברים לטעם ולטקסטורה, זה נכון שהשוק צפוף, אבל היתרון הגדול הוא מוצר Clean label , כי בתוך יער המוצרים האלה יש מעט מאוד מוצרים כאלה וזה הגיים צ'יינג'ר שמאוד חשוב לאוכלוסייה שזו הזירה שלה, שטועמת ומנסה כל הזמן להכיר מוצרים חדשים, שרוצה לצרוך מוצרי בשר שאינם מן החי כולל מפחיתני בשר שרוצים מוצר בריא שיש לו את מנת החלבון שהם זקוקים לה. יש להם מודעות גבוהה למה שהם מכניסים לגוף. כשאתה מסתכל על רשימת המרכיבים שיש למוצרים היום בשוק יש עדיין לא מעט מרכיבים שהציבור לא יודע את המשמעות הבריאותית שלהם והציבור רוצה מוצרים עם רשימה פשוטה ולזה רילבייט נותנת מענה. אני חושב שיש פה מוצר מצוין שמביא סוג של מהפכה, כאחד שטעם המון בחיים שלו, אני חושב שהגענו למשהו איכותי, טעים בריא וקל לייצור. טביעת הרגל הסביבתית של המוצר הזה מאוד מצומצמת, הם משתמשים ברכיבים טריים שמגדלים פה בארץ, לכן זה יענה על הרבה מהקריטריונים שהצרכנים פה מחפשים".

"השוק הישראלי הולך להיות מאוד מעניין ב-2022"

מה לגבי מור פודס? 

"More Foods מביאה לשוק החלבון האלטרנטיבי מוצר חדשני וייחודי, החברה מתמקדת במוצרים בעלי טקסטורה "בשרית" עם bite ייחודי המספקים חוויה זהה למוצר עתיר סיבים - כגון בשר מפורק, נתח אשר פותח במיוחד לכריכים (Minute Steak) ועוד. החברה עושה שימוש חכם בתוצרי תעשיית שמני המאכל, כאשר המוצר מופק ממרכיבים ייחודים שאינם שכיחים בתחום החלבון האלטרנטיבי, בעל מספר מרכיבים מועט (clean label) ללא אלרגניים ובעל אחוז חלבון גבוה. החברה מתחילה בימים אלה בהשקה ממוקדת במסעדות נבחרות, אשר בקרוב מאוד תתרחב לכלל השוק המקצועי ולשוק הקמעונאי, אין ספק שמדובר במוצר מעניין מאוד"

זה לא מוצר מתחרה לזה של רילבייט?

"לא הייתי אומר את זה, כי מדובר בסוג שונה של תחליף בשר - המוצרים, הטעמים והטקסטורה שונה ובכלל השוק המקומי רוצה כמה שיותר מגוון. זה שוק מתפתח שרוצה לתת מענה לכלל הציבור שרוצה לצרוך תחליפים טובים - מפחיתני הבשר ואלא שהפסיקו לגמרי לצרוך בשר ושניהם רוצים את החלבון שהגוף זקוק לו במחיר הנכון - בסוף הצרכן יקבע אם זה טעים. השוק הישראלי הולך להיות מאוד מעניין ב-2022, יש הרבה הזדמנויות, אני משוכנע שהפיתוחים החדשים תוקפים את שתי הפונקציות של הטעם והמחיר ויתנו מענה נכון לשוק הזה".

ומה קורה עם OVO ?

לדבריו, "חברת המטרה השלישית שלנו שונה משתי הראשונות. השקענו ב- OVO שמבצעת כמעט היפוך מושלם, עם 75%-80% הצלחה, של מין ביצת האפרוח מנקבה לזכר עבור שוק פיטום העופות. התהליך מבוצע באמצעות הזרקה אוטומטית ייחודית של פורמולה על בסיס טבעי לביצים בתהליך ההדגרה ומייצרת רב זיכרי של אפרוחים, במטרה לייעל את השוק הזה ולהוריד את הצפיפות בלולים - תרנגול זכרי מתפתח מהר יותר ב-4-5 ימים והתוצרת שלו גדולה יותר".

"זה חוסך לא מעט עלויות בגידול העוף, נותן פתרונות לוגיסטיים ויכול להגדיל את הרווחיות התפעולית ב-30-40 אחוז לתעשייה הזו, לכן מדובר מבחינתם בגיים צ'יינג'ר. החברה מאוד מתקדמת בטכנולוגיה שלה, העוף הוא מוצר החלבון הזול והזמין ביותר בשוק הבשר. היום החברה מתמקדת בעיקר בגיבוש הפורמולה הסופית והגיוסים של החברה בשלב הזה הם בשביל להביא את המוצר לסקייל-אפ ברמה תעשייתית כי צריך יכולת ייצור של מיליארדי הזרקות, כשהחברה מעריכה שעד סוף 2022 תהיה לה פורמולציה בשלה לשיווק".

יש לכם עוד חברות על הכוונת?

"כן. השקנו השנה בחברת מיטאפורה שיצאה מהטכניון ועוסקת בפיתוח בשר מתורבת אותה מובילה פרופ' מרסל מחלוף ששמה הולך לפניה בתחומי הביוטכנולוגיה והנדסת המזון. היא מובילה מעבדה עם צוות מנוסה בפרויקט שנמצא בשלבים מתקדמים עם מוצר שנמצא בתחום של חברות מוכרות בתחום כמו אלף פארמס ופיוצ'ר מיט. אנחנו מדברים על לקחת תאים של בקר ולתרבת אותם, אנחנו לא מדברים רק על מוצר סופי, אלא על דרך שבמהלכה יש טכנולוגיה מורכבת שאפשר לרשום עליה פטנטים. בנוסף, מיטאפורה יכולה לייצר ולשווק בעצמה, אם כי בדרך מלקטים הרבה ידע ובונים טכנולוגיה שאפשר למכור גם אותה בפני עצמה. העולם הזה חם מאוד. יש באז על הנושא מאחר ורק לאחרונה קבוצה של סופרמרקטים ברחבי אירופה הודיעה שתפסיק לשווק בשר מברזיל בגלל הרס האמזונאס שם לצורך גידול בקר. פיתוחים כאלה נותנים מענה לבעיות של איכות סביבה וסבל של חיות".

"מאמינים שכל הפרויקטים שהשקענו בהם רחוקים מאוד מהשווי שאנחנו מאמינים שהם צפויים להגיע אליו"

ברור שאם יציעו לצרכנים תחליפים ובשר מתורבת באיכות ומחיר סביר, חלק ניכר מהציבור יעדיף את זה...

"לגבי המחיר", אומר גמון,  "זה מזכיר לי שגם האייפון הראשון נחשב למוצר יקר כשהוא יצא. היה גם יקר לייצר אותו. גם היום הוא מוצר יקר למרות שיותר זול לייצר אותו ולמרות שיש גם מוצרים זולים בתחום הזה, השוק עדיין רוצה לצרוך אייפונים ומאפשר לחברות האלה למכור בפרמיה גבוהה. מה שיעשה את ההבדל בסופו של דבר זו האפשרות להוזיל את תהליך הייצור, זה המשחק בשוק הזה - לשם אנחנו מכוונים. למכור את התהליך בנוסף לאפשרות ללכת לבנות מפעל ואח"כ לשווק את המוצר. מיטאפורה רוצה לייצר יתרונות טכנולוגיים שאפשר למכור אותם. אנחנו לא רואים בפרויקטים האחרים שציינתי מתחרים, כולנו הולכים באותה דרך. אנחנו רואים איזה גופים רציניים השקיעו בחברות האחרות, ביניהם כמה גופים גדולים בעולמות הבשר - זה מחזק אותנו שאנחנו בדרך הנכונה עם ההשקעות שעשינו".

לדבריו, "אנחנו מאמינים שכל הפרויקטים שהשקענו בהם רחוקים מאוד מהשווי שאנחנו מאמינים שהם יגיעו אליו - לכן אנחנו מאמינים שיש אופציה משמעותית לאפסייד עבור המשקיעים שלנו. בשוק יש ציפייה רבה לדברים שפרופ' מחלוף תחשוף בהמשך, כרגע היא מעדיפה להיות מתחת לראדאר, אבל ברגע שהיא תחליט שהיא רוצה ללכת לגיוס כדי לעשות קפיצת מדרגה נוספת, אני מאמין שיבואו לא מעט אנשים שיירצו להצטרף".

באוקטובר האחרון דיווחה ביו מיט על כניסה למיזם משותף עם מכון וולקני, שיעסוק בפיתוח, ייצור ושיווק בשר דג אמנון מתורבת שאינו על בסיס סרום שמקורו מן החי. לדברי גמון, "לדעתי זה הפרויקט הכי 'סקסי' שלנו, כי אנחנו בעלי השליטה שלו ומחזיקים בו 88%, חברת איפישיאנט שהקמנו ביחד עם מכון וולקני. החברה פועלת בתחום הדגים. מכיוון שבעולם הבשר המתורבת יש לא מעט פרויקטים בארץ ובחו"ל, יש הרבה מאוד חוקרים וחברות שעוסקים בזה, בניגוד לתחום הדגים שם יש מעט מאוד פרויקטים עם חוקרים בודדים. אנחנו שמחים מאוד שהקמנו את הפרויקט בראשות חוקר מכון וולקני, ד"ר קובי בירן, שיש לו הצלחות עבר בעולמות האלה".

לדבריו, "תחום הדג המתורבת מצומצם בהרבה מבחינת מספר המיזמים, יש בו כרגע 2-3 בולטים בכל העולם, כשהמוכר מביניהם הוא של BlueNalu שהוא אולי מתקדם יותר מאיתנו, אבל מראה לנו שאנחנו במקום נכון וברור שהצלחה של מיזם כזה עושה עבורנו את פריצת הדרך. אנחנו מאמינים שהולך להיות פה מהפך, זה עולם ששונה לגמרי מעולם הבשר עם בעיות משלו - בעיות בדיג, בייצור מאסיבי של חוות דגים שמזיקות לסביבה, יש אוכלוסייה מאוד גדולה בעולם שצורכת דגים ופירות ים. אנחנו הלכנו על סוג הדג שהוא מהנפוצים בעולם, דג האמנון, שפונה לשוק של 13-15 מיליארד דולר בשנה. אנחנו רואים התעניינות רבה של משקיעים סביב המחקר הזה".

"יכולנו לקחת עוד כסף מהשוק"

המודל העסקי שלכם הוא להשקיע ולמכור בהמשך את החלק שלכם בהחזקה אחרי כמה שנים בפרמיה או שהכוונה שלכם היא להיכנס להשקעות האלה לטווחים ארוכים יותר?

"אנחנו לא קרן שמחפשת לברוח אחרי שנתיים. אין לנו שום לחץ, אנחנו מעורבים בהשקעות שלנו אם הם צריכים ליווי של גיוסים והנפקות. אנחנו יושבים בבורד ומוודאים שפרויקטים מתקדמים".

יש חברה מבין חברות הפרוטפוליו שלכם שאתה מצפה שתצא לגיוס משמעותי או להנפקה ראשונית בבורסה בשנה הבאה?

"אני לא יודע אם אני יכול לומר לך משהו ספציפי בנושא הזה. רילבייט למשל היא חברה שנמצאת בשלב מתקדם של יציאה לשוק וכחלק מהאסטרטגיה הכל אפשרי".

אתה מאמין שבסופו של דבר מחירים של בשר מתורבת באמת יהיו דומים למחירים של בשר מן החי?

"זה תלוי בכמה גורמים - הראשון הוא נקודת הזמן שהמוצרים יצאו לשוק, סביר שקודם יצאו עם מוצרים היברידיים, כלומר שילוב של בשר מתורבת עם מרכיבים מהצומח, והחלק השני במשוואה הוא מה יהיה המחיר של בשר מן החי באותו הזמן, כי אם אתה שם לב מחירי הבשר רק הולכים ועולים, אני מאמין שכבר בעשור הבא בשר מן החי יעלה פי 2-3 ממה שהוא היום, בגלל עלויות הגידול והרגולציה על התחום. אם לפני עשור קנית אנטריקוט ב-90 שקל לקילו היום זה יכול להגיע ל-200 שקל. לכן כבר בעשור הבא ככל שהתעשייה הטכנולוגית סביב הבשר המתורבת תמשיך להתפתח בהחלט יכול להיות שגם המחיר יהיה תחרותי מול בשר מן החי".

אז אתה חושב שיש לכם עוד מקום לעלות גם ב-2022?

"אני שמח שהייתה לנו שנה באמת מוצלחת, אבל ב-31 בדצמבר הקבלות ירדו מהקיר וצריך לייצר חדשות. אני מקווה שבדיוק באותה תקופה בשנה הבאה נדבר שוב ותוכל לומר לי כל הכבוד. יכולנו לקחת עוד כסף מהשוק, אבל אנחנו מבינים שהציבור הוא השותף המרכזי שלנו, לכן המטרה היא לא ללקט עוד ועוד חברות להשקעה, אלא להיות בררנים, לעשות פיזור נכון של השקעות בתחום הזה ולשמור על כספי המשקיעים".