הביטוח הלאומי: כמעט שני מיליון ישראלים עניים, בלי הקצבאות המצב היה חמור בהרבה

ב-2020 חיו בישראל 1.92 מיליון נפשות עניות, מהן 864.6 אלף ילדים ו-158.7 אלף נפשות בגיל הפרישה, כך לפי דוח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם היום (ד').

קו העוני, המחושב לפי מחצית מחציון ההכנסה נטו לנפש, הגיע ב-2020 ל-2,811 שקל לחודש. הוספת רכיבי ההכנסה החסרים בנתונים - הכנסה מהון והכנסה מתמיכות שאין מקורן בביטוח הלאומי - העלתה את קו העוני בכ-230 שקל.

השנה היא השנה השנייה שבה מפרסם הביטוח הלאומי דוח על המצב החברתי-כלכלי המבוסס כולו על נתונים מינהליים המצויים בביטוח הלאומי, ולא על סמך נתונים הנגזרים מתשובות של מרואיינים בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. וזאת, מאחר שמסירת הנתונים של סקר הוצאות משק הבית שעל פיו חושבו הדוחות לאורך השנים מתעכבת.

מגפת הקורונה וההתמודדות עמה הובילו ב-2020 למשבר כלכלי חמור. התוצר הצטמצם ב-2.5% ומספר המועסקים ירד חדות ב-9.4%. ירידה נרשמה בהכנסה הכלכלית הן הממוצעת והן החציונית. הפגיעה בהכנסה הכלכלית הקיפה את מרבית האוכלוסיות העובדות, אך האוכלוסיות שנפגעו במיוחד היו האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה ששכרן היה נמוך גם טרום המשבר.

שיעורי העוני עלו בין 2019 ל-2020

קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2020 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה על פי החישוב ל-3,514 שקל בחודש כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או אם עצמאית עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,450 שקל לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של כ-9,000 שקל כדי להימצא מעל לקו העוני ב-2020.

שיעורי העוני הנמדדים לפי ההכנסה הכלכלית עלו במידה ניכרת בין 2019 ל-2020 . בין שתי השנים, עלתה תחולת העוני של משפחות מ-36.7% ל-40.8%, תחולת העוני של נפשות מ-32.2% ל-36.3% ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%.

מדד עומק העוני (יחס פער העוני) והמדד לחומרת העוני עלו בשיעורים מתונים יותר, ומדד ג'יני לאי השוויון בחלוקת הכנסה הכלכלית עלה בשיעור חד של 4.2%. לעומת זאת, שיעורי העוני הנמדדים לפי ההכנסה נטו לא רק שלא עלו, אלא אף ירדו: תחולת העוני של משפחות ירדה ב-0.8 נקודות האחוז, לשיעור של 20.4%.

תחולת העוני של נפשות ירדה מ-21.6% ל-21.0% ותחולת העוני של ילדים ירדה בשיעור נמוך יחסית, כחצי נקודת האחוז. הירידה החדה ביותר בתחולת העוני נרשמה לגבי נפשות קשישות - מ-15.8% ב-2019 ל-13.5% ב-2020. השיפור בשנת 2020 בתחולת העוני של נפשות, ילדים ונפשות קשישות ממשיך את המגמה מאז אמצע העשור הקודם, כך לפי הביטוח הלאומי.

רמת החיים במונחי ההכנסה החציונית לנפש וקו העוני הנגזר ממנה עלו ריאלית ב-2.4% בשנת 2020 - כך לפי דוח העוני של הביטוח הלאומי. עליות אלו נמוכות בכשליש מהעליות הריאליות בשנים האחרונות.

ללא התערבות הממשלה ההכנסה החציונית לנפש ירדה ב-10.2%

ללא התערבות הממשלה, דהיינו במונחים של ההכנסה הכלכלית, ירדה ההכנסה החציונית לנפש תקנית בשיעור ריאלי של 10.2% ב-2020. בהיבט של הוצאות הרווחה ישראל נמצאת בדרך כלל בין המדינות שההוצאה החברתית שלהן ביחס לתמ"ג היא מהנמוכות שבין המדינות המפותחות. ב-2020 הייתה תוספת הסיוע שניתנה בעקבות משבר הקורונה קרובה לזו של ממוצע מדינות ה-OECD

בין 2019 ל-2020 ירדה תחולת העוני של משפחות בכנקודת האחוז מ-21.2% ל-20.4%. תחולת העוני של נפשות ירדה מ-21.6% ל-21.0%, ותחולת העוני של ילדים ירדה בשיעור נמוך יחסית מ-29.2% ל-28.7%.

אילולא התערבות הממשלה, דהיינו לפי ההכנסה הכלכלית, תחולת העוני של משפחות עלתה מ-36.7% ל-40.8%, תחולת העוני של נפשות עלתה מ-32.2% ל-36.3% ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%.

בביטוח הלאומי כותבים כי גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני המבטאים את המרחק של ההכנסות של המשפחות העניות מקו העוני, ירדו ב-2020 בהשוואה לשנה שקדמה לה. הירידות בתחולת העוני אפיינו כמעט את כל קבוצות האוכלוסייה, ובייחוד את האוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה. לעומת זאת תחולת העוני של משפחות שבראשן עצמאי עלתה מ-12.6% ל13.7%.

מדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה נטו ירד ב-1.5% בעוד שהמדד הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 4.2% בין 2019 ל-2020. הירידה באי השוויון בהכנסה נטו משתקפת גם בניתוח לפי עשירוני הכנסה: ב-2020 העשירונים הנמוכים, ובייחוד העשירון התחתון יצאו נשכרים יחסית: ההכנסה נטו לנפש תקנית עלתה ב-12% בעשירון התחתון וב-5.6% בעשירון השני - לצד עליות נמוכות יחסית בעשירונים 3-10.

לעומת זאת תמונת המצב הפוכה לפי ההכנסה שלפני התערבות הממשלה: בעשירונים 2 עד 9 הפגיעה הייתה גבוהה יותר ככל שהעשירון נמוך יותר. בעשירון התחתון לא היה שינוי והעשירון העליון היה היחיד שהכנסתו הכלכלית עלתה במקצת.

מרבית ההשפעה של אמצעי המדיניות להפחתת העוני מיוחסת לדמי האבטלה שניתנו לשכירים ששהו בחל"ת וההקלות הנוספות שניתנו במערכת דמי אבטלה ב-2020 ושתרמו להפחתת העוני בכ-3 נקודות האחוז. עם זאת גם למענקים (למשפחות, לעצמאים ולקשישים) שניתנו במהלך השנה הייתה השפעה לא מבוטלת, שנאמדת בכנקודת האחוז להפחתת העוני של משפחות עובדות ושל שאר המשפחות.

משבר הקורונה: הסיוע הממשלתי צמצם את העוני ואי השוויון

עוד כתוב בדוח כי הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה תרם לעליית רמת ההכנסות, לצמצום העוני והאי-שוויון. אינדיקציה נוספת לכך שהיקף הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה (כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות) ב-2020 היה משמעותי עולה גם בהשוואה בינלאומית - ישראל ניצבה באמצע התפלגות המדינות המפותחות מבחינת גודל הסיוע הממשלתי הנוסף שניתן להתמודדות עם המשבר (בהשוואה למקומות הנמוכים שבהם ניצבת ישראל בהיבט של כלל ההוצאה לרווחה).

השיפור במצב העוני בישראל ב-2020 כפי שמשתקף לפי המדדים של הכנסה, משתקף ונתמך גם שיפור במצב הביטחון התזונתי ב-2021 בהשוואה ל-2016 שבה נערך סקר דומה, ושיפור בממדים שונים של עוני מבחינת שיעור המוותרים בשל סיבות כלכליות על הוצאות חיוניות ב-2020 (בהשוואה לשנתיים שקדמו לה). עם זאת הייתה עלייה בשיעור המשיבים שחשו שהם עניים.

אומדנים שנעשו בהסתמך על נתונים חלקיים והשלמתם באמצעות סימולציה, במטרה לחזות את מגמות העוני ב-2021, שנה שבה נרשמה צמיחה כלכלית ובוטלו ההקלות למובטלים (במחצית השנייה של השנה), מצביעים על יציבות יחסית בממדי העוני לפי ההכנסה הכלכלית, אך עלייה בממדי העוני השונים הנמדדים לפי ההכנסה נטו.

תחולת העוני של נפשות וילדים עלתה מ-21.6% ו-29.2% ב-2019 ל-21.0% ו-28.7% בהתאמה ב-2020 ולפי האומדן ל-22.7% ו-31.2% בהתאמה ב-2021 - דהיינו ממדי העוני ב-2021 עלו על אלה שהיו ב-2019, טרם פרוץ המשבר.

בשנת 2021 הצמיחה הכלכלית לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, והאי שוויון על פי הכנסה כלכלית עלה. מדיניות הממשלה אמנם צמצמה את האי שוויון לפי הכנסה נטו (ב-2.4%), אך הצמצום במהלך 2021 של הסיוע שהוענק במסגרת הביטחון הסוציאלי בתקופת הקורונה, הוביל לכך שהאי שוויון ב-2021 לפי הכנסה נטו גבוה מזה שבשנה שעברה (ב-3.3%).