מידע כוזב פוגע בבריאות - בעיקר של נשים צעירות ונערות

בשנה האחרונה הופצו בארץ ובעולם שמועות רבות - למשל שחיסוני קורונה עשויים לפגוע בפוריות, או להשפיע על המחזור החודשי ולגרום לדימומים מוקדמים וכבדים. בנושא פוריות, השמועה הופרכה זמן קצר לאחר תחילת מבצעי החיסון על ידי חוקרים בארץ ובעולם, אך הנזק כבר נעשה והשמועות ברשתות החברתיות לא פחתו. נושא מחזור הווסת קשה יותר לחקירה מדעית, כיון שגם בזמנים רגילים הוא אינו מדויק כמו שעון שוויצרי. ממצאי המחקרים שנעשו עד כה בתחום נעים בין "אין השפעה בכלל" לבין "יש השפעה זמנית על כ-10-15% מהנשים".

מידע בריאותי כוזב (המכונה גם "אינפודמיה") בנושאי בריאות ורפואה היה איתנו מאז ומתמיד, אבל בשנים האחרונות הוא התגבר בכמות ובהשפעה שלו על בריאותנו. האוכלוסייה שנפגעת ממידע בריאות כוזב ברשתות החברתיות יותר מהאחרים היא זו של נשים צעירות ונערות, כיוון שחלק גדול מהמידע הקשור לבריאותן נתון לטאבו חברתיים, השתקה ובושה, ובחברות מסורתיות ישנם חסמים של ממש להגיע למידע בריאותי המיועד לנשים.

בשנים האחרונות נשים ונערות מוצאות סיבות רבות לדאגה ברשתות החברתיות - כאשר הן קוראות מידע כוזב על אמצעי מניעה, למשל שקונדומים לא יעילים, או שכדאי לעשות הפסקה מגלולות מדי פעם כדי "לנקות את הגוף" (הפסקות כאלה נקשרו להריונות לא מתכוננים ולבעיות אחרות). לא חסרים גם מי שיטענו שהפלות גורמות לעקרות או סרטן שד (שני אלה אינם נכונים), או שימליצו לנשים לאמץ מנהגי היגיינה חסרי תועלת כמו ניקוי באדים של הנרתיק.

סקר בינלאומי בקרב 26,000 נערות ונשים צעירות שערך הארגון "פלאן אינטרנשיונל" באמצע 2021 הראה ש-87% מהנשים נחשפו למידע כוזב ברשתות, ורק מעטות מהן למדו כיצד להבדיל בין מקורות מידע אמינים לבין מידע כוזב שעשוי לפגוע בהן.

פיתוחם והפצתם של חיסונים נגד נגיף הפפילומה לוו גם הם במידע כוזב רב. במקומות שונים מקנדה ועד ברזיל, ואזורים נרחבים של אפריקה, התקיימו קמפיינים פעילים שקראו לא להתחסן נגד הנגיף - שוב, בגלל חשש כוזב מפגיעה בפוריות, או מכך שהחיסון יוביל למתירנות מינית של בנות נוער. בקנדה התקיים בעבר קמפיין פעיל של הכנסייה הקתולית נגד החיסון בשל החשש ממתירנות, בעוד שבעולם השלישי היו מנהיגים דתיים ואזרחיים שטענו כי קמפיין החיסונים הוא מזימה לעיקור ודילול האוכלוסייה. ב-2013 החליט משרד הבריאות והרווחה היפני להסיר את המלצתו לחיסוני פפילומה (אף שהם לא נאסרו משימוש), והירידה בהתחסנות גרמה לעלייה חדה במקרי סרטן צוואר הרחם, עם עלייה של 6-9% בתמותה מהמחלה. לפני כחודש שינתה יפן את המדיניות והחיסון שוב מומלץ עבור כל בני הנוער.

החוקרים הוכיחו שוב ושוב כי לא הייתה פגיעה בפוריות

גם בישראל, מתנגדי החיסונים הפיצו על חיסוני פפילומה שמועות כוזבות כגון תסמונת כשל שחלתי או מחלת זאבת כתוצאה מהחיסון, ואף ניצלו למטרותיהם את הטרגדיה האישית של נערה אשר נפגעה קשה מסיבה רפואית לא קשורה לאחר שקיבלה חיסון. אך ב-15 שנות קיומם, הצילו החיסונים נשים רבות (וכן גברים) מפני סוגי הסרטן אשר הנגיף מחולל, ובזמן הרב שחלף הוכיחו החוקרים שוב ושוב כי לא הייתה פגיעה בפוריות, עלייה בשכיחותן של מחלות אוטואימוניות, או אפילו שינוי בהתנהגות המינית של הנערים והנערות שחוסנו.

האחריות על הנושא צריכה ליפול על כתפי ממשלות, ארגונים רפואיים, רשתות חברתיות, והתקשורת המסורתית. אך בהיעדר מעורבות מספקת של אלה בנושא הנגשת מידע ומניעת מידע כוזב, לקחו על עצמם בארץ ובעולם קומץ של פעילות, בלוגריות, משתמשות ברשתות חברתיות ויזמיות טכנולוגיות לפעול למען בריאותן של נשים. כך במגזר השלישי בישראל פעילות בנושא "קרן בריאה", "לבריאותה", וכן מדעת ומכון דוידסון הוותיקות. פורום פמטק ישראל (המכיל יזמיות טכנולוגיות העוסקות בבריאות האישה) פעיל גם הוא בהנגשת מידע לנשים, ובחודש ינואר הקרוב אף יקיים סדרת מפגשים לקידום הנושא ובריאות האישה בישראל.

הכותב הוא מומחה בגינקולוגיה ומנהל רפואי, קופת חולים כללית