דיון סוער התקיים השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת סביב צמצום המסגרות בכרטיסי האשראי של הבנקים לאומי ופועלים , שני הבנקים הגדולים במשק שנאלצו לפני שנתיים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שהחזיקו - לאומי קארד (שהפך למקס) וישראכרט , בהתאמה. הרעיון מאחורי הרפורמה היה שאם המסגרת בכרטיסים שמנפיקים שני הבנקים תצומצם, לקוחות שירצו מסגרת אשראי חוץ בנקאית, יפנו לחברות כרטיסי האשראי ויבקשו כרטיס אשראי חוץ בנקאי, וכך תגדל התחרות בתחום.
אולם המהלך הוביל לחשש לפגיעה בעשרות אלפי אם לא מאות אלפי לקוחות הבנקים המשתייכים לאוכלוסייה החלשה יותר. הסיבה לכך היא שהחל מינואר הקרוב מסגרות האשראי היו צפויות להצטמצם ב-50%, ולקוחות שלא היו מודעים לשינוי היו עשויים לשלם ריבית גבוהה יותר על חריגה ממסגרת האשראי המקוצצת. במהלך הישיבה כינה יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, את התיקון "סעיף דבילי שפגע בחלשים", ציין כי מותר להודות בטעות ולתקן אותה והורה לעצור את המהלך למשך שנתיים.
כמעט בצמוד לסערה שהתחוללה בכנסת, יעלה בנק מזרחי טפחות ביום ראשון הקרוב את דמי הכרטיס שישלמו לקוחותיו בגין שימוש בכרטיסי האשראי שמנפיקות שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל.
נציין כי מדובר בעדכון תעריפים שנעשה ללא קשר לקיצוץ מסגרות האשראי וחברות כרטיסי האשראי כבר מעדכנות בגינו את לקוחותיהן במהלך החודשיים האחרונים בדפי החיוב. בנוסף, מזרחי טפחות, כמו יתר הבנקים שאינם לאומי והפועלים, רוצים להתחרות בשני הבנקים הגדולים, ולכן סביר להניח שהקיצוץ שכוון כלפי המסגרות דווקא של שני הבנקים הללו לא היה למורת רוחם.
עם זאת, מדובר בייקור של עד 20% בדמי הכרטיס שמבצע מזרחי טפחות, ללא סיבה ברורה, אלא כעדכון תעריפים תקופתי כשהעדכון הקודם נעשה לפני כשנתיים. כך למשל, כרטיסי ויזה בינלאומיים שמנפיקות מקס וכאל עבור לקוחות מזרחי טפחות יתייקרו בשבוע הבא מ-15 שקל לחודש ל-18 שקל.
מבנק מזרחי טפחות נמסר בתגובה: "מדובר במהלך של עדכון דמי כרטיס רק ב-9 מתוך 45 כרטיסי אשראי מסוגים שונים, שהבנק מנפיק. יצוין, שהעדכון האחרון בכמה מן הכרטיסים הללו נעשה בשנת 2008, לפני כ-14 שנה".
נכון, אמנם ברוב הבנקים ניתן פטור מתשלום דמי הכרטיס בשנה, שנתיים או שלוש הראשונות מהנפקתו (תלוי בבנק ובסוג הכרטיס), אך זהו ייקור משמעותי עבור רבים. בוויזה עסקי זהב של מקס מדובר על ייקור של שני שקלים לחודש ואילו בישראכרט דיירקט, על ייקור של שקל מדי חודש בתשלום בגין דמי כרטיס.
אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, אומר כי בדרך כלל הבנקים מייקרים עמלות היכן שהם יכולים. "במקומות שהם מרגישים שהייקור נכון הם עושים זאת, ובנקודת הזמן הזו אין סיבה מיוחדת שגרמה לייקור דמי הכרטיס. הבנקים מרוויחים ממרווחי ריבית ומעמלות ונמשיך לראות אותם מייצרים עמלות ומנסים להגדיל את מרווחי הריבית. עם זאת, לפי שעה לדעתי אנחנו לא בדרך לגידול משמעותי בעמלות".
גם הפועלים ולאומי העלו מחירים
ההתייקרות בתעריפים הללו מצטרפת לשני תהליכי ייקור שעשו הפועלים ולאומי בחודשים האחרונים. בחודש יולי העלה לאומי את העמלה שהוא גובה במסלול עמלות העו"ש המורחב מ-20 שקל בחודש ל-25 שקל. מדובר במסלול המיועד בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים שמבצעים עשרות פעולות בחודש. המסלול הנקרא ' לאומי דיגיטל פלוס' כולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר.
בבנק הפועלים עדכנו בחודש ספטמבר את לקוחותיהם כי הם מייקרים את עמלות השורה באמצעות הערוץ הישיר מ-1.35 שקל ל-1.75 שקל לפעולה. למרות הייקור עדיין מדובר בעמלה הזולה מלבד זו של לאומי העומדת על 1.65 שקל לפעולה. נציין כי במקביל הוזילו בפועלים את עמלת השורה בפעילות דרך בנקאי בסניף מ-6.5 שקל ל-5.3 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.