"יהיו גם מקרים של יוניקורנים שייסגרו וזה לא סוף העולם"

יהיה תיקון כלפי מטה בשווי של סטארט-אפים, אבל אנחנו לא נמצאים בבועה ובטווח הארוך הטכנולוגיה תמשיך לצמוח. התשואות החלומיות של קרנות הון סיכון בשנה האחרונה לא יוכלו להישאר ברמה כל כך גבוהה לאורך זמן. וגם הפער הכלכלי בין מי שעובד בהייטק לבין מי שלא הופך לבלתי אפשרי בישראל. אלו חלק מהתובנות שהשמיעו היום (ד') בכירי קרנות ההון סיכון הפועלות בישראל.

בכירי המשקיעים התכנסו בכנס "טרנדים ותחזיות" השנתי שערכו קרן Fusion של יאיר ורדי וגיא קצוביץ' לצד משרד עוה"ד פרל כהן. הכנס נערך בימים של גאות יוצאת דופן בשוק הסטארט-אפים, שבאה לידי ביטוי בשיא גיוסי מימון על ידי חברות טכנולוגיה פרטיות ובשווי החלומי שהחברות מקבלות. הגאות בשוק הסטארט-אפים בינתיים נמשכת במלוא המרץ אף שבבורסות בארה"ב התרחש תיקון משמעותי בחודשים האחרונים, במסגרתו צנחו מניות טכנולוגיה רבות וביניהן מניות של חברות ישראליות שאיבדו עשרות אחוזים.

"כסף נפוץ, אבל יש מחסור בטאלנט"

באופן כללי רוב המשתתפים בכנס הביעו אופטימיות כי הביקוש לטכנולוגיה מתקדמת ימשך לצמוח בטווח הארוך, אך חזו שיהיו תיקונים בשוק כלפי מטה בטווח הקצר.

"בניגוד ללפני עשור, פתאום התגלה שקרנות הון סיכון זה מקום טוב לשים בו כסף וזה הכניס המון מימון למערכת. יהיו עליות וירידות כמובן אבל בגדול זה משהו שימשיך", אמר קובי סמבורסקי, מייסד-שותף בקרן גלילות קפיטל. "יהיו גם חברות שיגייסו בשווי נמוך יותר (Down Round) ויהיו יוניקורנים שייסגרו, שזה משהו שלא ראינו בעבר. זה לא סוף העולם וזה חלק משוק שעובד".

לדברי עמית קרפ, שותף בקרן בסמר, הפער בין חברות הטכנולוגיה הציבוריות, שהמניות שלהן ירדו משמעותית, לבין סטארט-אפים פרטיים שממשיכים לצמוח בשווי חייב להצטמצם בקרוב לכאן או לכאן. "ראינו ירידה של 40%-30% במניות של חברות Saas (תוכנה כשירות) בבורסה ואם זה יישאר ככה לאורך תקופה, אז נראה ירידה גם בשווי בשוק הפרטי. התמחור היום לא הגיוני כי  וויקס  למשל שווה 9 מיליארד דולר וכל הסטארט-אפים מתומחרים כאילו הם יהיו שווים פי שניים מוויקס. אז או שוויקס לא מתומחרת נכון והשוק הציבורי יעלה או שהשוק הפרטי ירד. זה משהו שיוכרע בחצי השנה הקרובה".

טל מורגנשטרן, שותף בקרן לייטספיד, הסביר את העלייה בשווי של סטארט-אפים במונחי ביקוש והיצע. "המצב כיום הוא שהכסף נפוץ. פתחו לאנשים מדפסת ונתנו להם דולרים. אבל הטאלנט נמצא במחסור. כתוצאה מכך אנחנו רואים מצב שבו כסף רודף אחרי יזמים ולא יזמים רודפים אחרי כסף. המטרה העיקרית של קרנות היום היא לזכות בעסקה", אמר מורגנשטרן.

עם זאת, מורגנשטרן דחה את הטענה הרווחת כי אנחנו נמצאים בבועה מבחינת השקעות טכנולוגיה. "העולם זז מהר לחדשנות והטכנולוגיה תמשיך לעלות, גם אם יהיה לעיתים גרף סינוס. גם אחרי שיהיה תיקון, שוק הטכנולוגיה יהיה חזק ומפתחי תוכנה לא יהיו מובטלים בעשור הקרוב. עובדה שאנשים תופסים את מניית אמזון כנכנס יותר בטוח מאשר השקעה במניות נפט וגז או מקניית חיטה. זאת עדות לכך שאין בועה".

"יש היגיון בשיגעון"

גיגי לוי-וייס, שותף בקרן NFX, אמר כי "אנחנו רואים הצעות מטורפות בשוק מבחינת שווי ואני נפעם כל פעם מחדש מאיך המספרים משתנים. אבל יש גם היגיון בשיגעון. ההון הפך לכלי לצמיחה מהירה עבור החברות. אם פעם חשבתי שהגיוסים הם טרפת שנובעת מרצון לנצח, היום אני רואה שיש יזמים שלוקחים את הכסף ובונים חברות מהר".

לדברי לוי-וייס, "אם הריביות יעלו, אז פחות כסף יזרום להון סיכון והקרנות יהיו זהירות יותר בהשקעות. זה יוריד את השווים, ועדיין טכנולוגיה, ולא רק תוכנה, אוכלת את העולם ומשפיעה על כל תחום של החיים. זה לא ישתנה, גם אם יהיה עצירות בדרך".

היזם ליעד אגמון, שבקרוב יכנס לתפקיד שותף בקרן אינסייט פרטנרס, אמר כי הוא אופטימי לגבי עתיד ההייטק בארץ. "היום המצב הוא שקשה לגייס עובדים ולהגדיל את החברה, לכן גם אם יהיה זעזוע בשוק, זה לא יהיה רע בהכרח. כאשר מנכשים עשבים, הצמחייה יכולה לגדול יותר טוב".

הגאות בשוק הטכנולוגיה מתרגמת לתשואות חלומיות עבור קרנות ההון סיכון, קרנות שעד לפני כמה שנים נחשבו לנכס עם תשואות חלשות ולא פעם שליליות. "פעם להגיע להחזר של פי שלושה על הכסף נחשב לאחלה תוצאה, אבל היום פי חמישה זה פי שלושה החדש ורואים גם קרנות שהחזירו פי עשרה ומעלה על הכסף, שזה לא משהו שדמיינתי שאראה", אמר אסף חורש, שותף בקרן וינטאג’.

רוב הנוכחים העריכו כי מצב זה לא יכול להימשך לאורך זמן. "התשואות של הקרנות לא יישארו כמו היום. לא הגיוני לעשות פי עשרה על הכסף לאורך זמן", אמר סמבורסקי.

"המשקיעים צריכים למצוא לחברות לקוחות"

הגאות בשוק ההייטק המקומי מושפעת בעיקר מהשקעות מסיביות של קרנות ענק אמריקאיות ובראשן אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל. קרנות אלו ידועות ככאלו שמשקיעות הרבה כסף מהר מאוד, מה שמחייב את כל התעשייה לשינויים.

"העולם לא יחזור לתקופה שבה תהליך בדיקת נאותות (דיו-דיליג'נס) נמשך 3-5 חודשים", אמר קרפ. "היום אני לא נכנס לתהליך בדיקת נאותות אם זה לא תחום שאני מבין בו מראש, כי אני יודע שיהיו לי רק כמה ימים להחליט לפני שהיזמים יבחרו הצעות אחרות ואני לא רוצה להיות בלחץ כזה. אני מעדיף לעשות השקעות סיד מוקדמות או השקעות מאוחרות, אבל לא השקעות בסבב A, שאז נכנסות קרנות כמו אינסייט. בדרך כלל לחברה לא קורה כלום בין שלב סיד ל-A ועדיין השווי שלה קופץ פי שניים-שלושה".

קרן קומרה קפיטל, המשקיעה בסטארט-אפים בשלבי צמיחה מאוחרים, היא אחת מאלו שצריכה להתמודד ראש מול קרנות הענק אינסייט וטייגר. סיון שמרי דהן, שותפה בקומרה, התייחסה בדבריה לקרן טייגר. "קרנות כאלו נותנות מזכר הבנות (טרם-שיט) תוך מספר ימים של בדיקת המספרים וזה מוציא את האנושיות מהתהליך. אנחנו רוצים לבלות עם היזמים, להכיר את ההנהלה, לדבר עם לקוחות, להבין את השוק ולצלול למוצר במשך שבועיים-שלושה לפני שיש לנו תחושה חזקה האם זאת יכולה להיות חברה שתגיע ל-100 מיליון דולר הכנסות תוך שנתיים-שלוש".

מורגנשטרן חזה כי עולם ההון סיכון יתחלק עם הזמן לשתי נישות. "הגישה הראשונה תהיה של קרנות שמשקיעות בסיד המוקדם ואז האסטרטגיה שלהן היא לשכנע את המייסד שהוא רוצה אותן כסוג של שותף מייסד לצידו. הגישה השנייה תהיה של קרנות הון סיכון שמתנהגות כמו קרן גידור ומשקיעות מאוד מהר כמו אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל. קרנות כאלו ישקיעו 5 מיליארד דולר בשנה ויסתפקו ב-15% החזר שנתי (IRR). מי שצריך להיות מבוהל הן הקרנות שנמצאות באמצע".

איה פטרבורג, שותפה מייסדת בקרן Capital S, התייחסה לעובדה שהשוק הפך לשוק של יזמים, שיכולים לברור בין משקיעים. "היום היזמים עושים לנו, הקרנות, בדיקת נאותות והם רוצים לראות איך התנהגנו במקרים קודמים כשחברה שלנו הגיעה לימים קשים. שם אנחנו נמדדים", אמרה פטרבורג. "התפקיד שלנו היום הוא להיות אנשי פיתוח עסקי עבור החברות ולמצוא להן לקוחות", הוסיפה יפעת אורון, מנהלת הפעילות של קרן בלקסטון בישראל.

"מי שלא מחובר לקטר הטכנולוגיה - נשאר מאחור"

נושא נוסף שעלה בכנס הוא הפער הגדל בין מי שעובדים בהייטק לבין מי שלא. "מי שמחובר לקטר הטכנולוגיה נזרק למעלה ומי שלא - נשאר מאחור", אמר לוי-וייס. "זאת בעיה שצריכה להטריד אותנו גם בישראל. אנחנו צריכים כתעשייה לחבר כמה שיותר אנשים לקהילה הדיגיטלית: חרדים, ערבים ישראלים ונשים. אנחנו צריכים להתעסק בפרויקטים שיהפכו את המדינה ליותר טובה. אנחנו בדקה ה-90 של משבר חברתי גדול".

אורון הסכימה ואמרה שלדעתה חברות הסטארט-אפ יכולות להפנות 10% מההון הגדול שגייסו השנה לטובת מטרות חברתיות, כמו הכשרת עובדים חדשים לתעשייה. "החברות גייסו בכל מקרה יותר ממה שהן צריכות", היא אמרה.

אגמון לעומת זאת אמר כי האחריות לסגירת הפערים מוטלת על הממשלה ולא על התעשייה. "אני פסימי. יש בעיה אבל לא בטוח שיש פתרון. המפתח לפערים הוא מחירי הנדל"ן, כמו שיודע כל משקיע הון סיכון שניסה לקנות לאחרונה פנטהאוז של 600 מ"ר בתל אביב. המדינה היא שצריכה לספק פתרונות חכמים", אמר.