מה נשים רוצות, גרסת עולם העבודה

רוב הנשים בעולם סבורות כי לא קיים שוויון הזדמנויות בעבודה, וכי יש לטפל בדעות הקדומות לגבי מגדר בתהליכי גיוס עובדים, הערכת ביצועים וקידום בעבודה; רובן גם היו רוצות לראות יותר נשים בעמדות כוח וקבלת החלטות - כך עולה ממחקר בינלאומי שיזמה ענקית הממתקים מרס (Mars) בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד.

המחקר המתבסס על דבריהן של יותר מ-10,000 נשים מ-88 מדינות בעולם, ממגוון גילאים, סטטוסים, נטיות מיניות ודתות. המחקר, שנערך תחת הכותרת #HereToBeHeard, עסק בשאלה מה צריך לשנות על מנת שיותר נשים יוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהן במקום העבודה, בקהילה ובזוגיות, וכיצד המדינה יכולה לתרום לכך.

בין היתר, עלה מהמחקר כי 80% מהנשים בעולם סבורות שיש לשים סוף לאפליה מערכתית ולסטריאוטיפים מגדריים מזיקים, ושאחת הדרכים לכך היא שחברות מסחריות יתייחסו לנושא ברצינות, ושבמהלכי הפרסום שלהן יציגו אנשים א-סטריאוטיפים ורב ממדיים.

הנשים דיברו גם על הצורך בתמיכה הורית (כלומר טיפול בר השגה בילדים, יותר חופשות להורים ושימור האפשרות לעבודה מהבית), איזון עבודה/חיים טוב יותר, למידה שוויונית בין המינים, גישה טובה לשירותי בריאות לרווחה נפשית ופיזית, פתרון להטרדה ואלימות על בסיס מגדר. מעניין לציין כי 71% מהן הדגישו שגברים ממלאים תפקיד קריטי כשותפים בפתרונות הללו, או כמחסומים להתקדמותם.

המהלך נולד מתוך האג’נדה של מארס לקדם פעולה בנושא שוויון מגדרי - ומתוך מחשבה שהקורונה החזירה את הקידום לשוויון של נשים לאחור. "זו האחריות של כולנו לדאוג שכל אחת ואחד יקבלו את המקום וההזדמנות השווה להשמיע את קולם", אומרת רוית קלוד, מנכ"לית מרס ריגלי ישראל. "עלינו לדאוג שקולם של נשים וגברים כאחד יישמע באופן שוויוני והוגן".

אגב, בחברת מרס העולמית שמו לעצמם כיעד להגיע לאיזון מגדרי מלא, ובשנה האחרונה עלה שיעור הנשים בצוותי הניהול מ-43% ל-50%.

TripleW מרחיבה פעילות בבלגיה

חברת הביוטק הישראלית TripleW החלה בייצור חומצה לקטית מפסולת אורגנית בקנה מידה תעשייתי בבלגיה. מדובר בפעם הראשונה שחומצה לקטית תעשייתית מיוצרת מפסולת מזון, במקום מגידולי מזון כגון תירס וקנה סוכר, השיטה הנפוצה כיום. פסולת המזון תהפוך לחומר גלם לאלפי מוצרי צריכה בקטגוריות כמו ניקיון, מוצרי קוסמטיקה, משמרי מזון, חומרים רפואיים ועוד.

המהלך נעשה בשיתוף עם חברת ניהול פסולת מזון מהגדולות באירופה, Group op de Beeck, שממוקמת בנמל אנטוורפן. בעקבות זאת חתמה TripleW על הסכמי שת"פ עם תאגיד חומרי ניקיון בינלאומי גדול שהיא מסרבת לחשוף, ומפיצים בינלאומיים של חומצה לקטית לתחומים כמו קוסמטיקה ומזון.

 אמיר אורנים וטל שפירא מנכלים משותפים בטריפל W / צילום: יובל לוי

טריפל דאבל יו, שהיא מחברות הפורטפוליו של שותפות המו"פ מילניום פוד-טק, הוקמה בשנת 2015 על ידי טל שפירא ואמיר אורנים ועד כה גייסה כ-17 מיליון דולר. החברה סימנה לעצמה כמטרה למנוע פליטה של 170 אלף טון פחמן דו-חמצני ומתאן לשנה, בחמש השנים הקרובות. המתקן הבא שלה צפוי להיות מותקן בצמוד למפעלי מזון של תאגיד בינלאומי בתחום החלב.

"אנחנו ערוכים לאתגר הכניסה לשוק הביוכימיקלים העולמי, יש לנו שותפים מצוינים עם ניסיון רב בטיפול ובלוגיסטיקה של פסולת מזון", אומר שפירא. "הטרנדים העולמיים של השקעות בטכנולוגיות סביבה ואקלים מהווים רוח גבית חזקה, בנוסף, המעבר הגלובלי לחומרים ברי-קיימא הביאו לביקוש גבוה של המוצרים שלנו. השוק ממתין שנגדיל את הייצור".

מה מטריד את השופטת אגמון גונן

מהו תפקיד בית המשפט בכל הנוגע לסוגיות כלכליות הקשורות לאדם שנמצא במצב חלש ופגיע? הסוגייה הזו עלתה לדיון בכנס שערכו הקליניקות המשפטיות בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן.

השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן, שנכללת ברשימת המועמדים לשופטי בית המשפט העליון וכן ברשימת המועמדים ליועץ המשפטי לממשלה, סבורה כי "תפקיד בית המשפט הוא לשמש כלי עזר לחלשים להילחם בדעות קדומות והפליה חברתית, בכל הליך שמגיע אליו. ההבדל המרכזי בין הרשות השופטת לאחרות הוא שהיא אינה יוזמת ואינה מקדמת נושאים חברתיים".

 עו''ד אילן יונש, עו''ד זיו לידרור, השופטת ד''ר מיכל אגמון גונן, פרופ' רות זפרן ועו''ד שרון ציונוב / צילום: חגי פריד

עוד הוסיפה אדמון גונן כי "לאוכלוסיות מוחלשות אין לובי, והכסף לא שם. אבל אני מאמינה, ולהבנתי זו חובה לתקן את העולם, גם אם זה קצת ובמקרה אחד. זה חשוב, ולמשפט, לבתי המשפט ולנו יש חלק גדול בכך".

ואילו שופט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, הזכיר כי "בתוכנית לשיקום חדלי פרעון דרך בתי המשפט שמים דגש על 'שיקומו של החייב', ושולחים את אותו אדם להליך הכשרה כלכלית. ואני שואל, איך זה יכול להיות שאותם אנשים שלמדו כלכלה ומנהל עסקים וניהלו חברות ענק, קרסו כלכלית, ולא שולחים אותם לאותה הכשרה כלכלית ששולחים את אותו אדם שהוגדר כחדל פרעון או פושט רגל? מדוע הם לא זוכים לאותו יחס? לכל היותר, אולי צריך לתת כלים לצרכנות כלכלית נבונה, אך לא חינוך מחדש. חינוך לצרכנות נכונה לא מתחיל כי אדם הגיע לפשיטת רגל, אלא מילדות עליו ללמוד זאת".

חדשות טובות

להבריא עסקים קטנים. המחזור השני של התוכנית ההתנדבותית להבראת עסקים קטנים של עמותת 8200 נפתח בחסות משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר, בנק הפועלים, קרן מעוף, קרן שמש ומ.ט.י גליל מערבי-קריות.

מטרת התוכנית היא לסייע ולהבריא עסקים קטנים ולהובילם למסלול צמיחה, במטרה לחזק את הכלכלה בישראל. בעלי העסקים שהשתתפו במחזור הראשון רשמו שיפור ממוצע של 133% במכירות ו-40% שיפור ממוצע במכירות בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה.

במחזור הנוכחי ישתתפו 15 בעלי עסקים קטנים, אשר יזכו לליווי שבועי במשך שלושה חודשים של בוגרי יחידת 8200, אנשי עסקים ובכירים מהמגזר העסקי, יועצים משפטיים, מומחי פיתוח עסקי, מומחי שיווק דיגיטלי, בוני אתרים, מומחי גיוס מקורות מימון, ועוד. בסיום הליווי הם יקבלו למשך חצי שנה נוספת ליווי של מנטור ותוכנית תחזוקה והשגת יעדים ארוכי טווח. את התוכנית מנהלת יפעת כפיר, מנכ"לית Cybecs security solutions.

התרומה של אימפרבה. חברת הסייבר אימפרבה תרמה עשרות אלפי שקלים לכפר הילדים מגידים ולעמותה לקידום החינוך. זאת בנוסף להתנדבות מאות העובדים שלה במהלך השנה בשני מקומות אלה.