שיחות בזום וקניות באינטרנט? "זאת לא מהפכה אמיתית בכלכלה"

האם הקורונה הפכה אותנו ליעילים יותר? על פניו, כן. אנחנו מבקשים אבחון מרופאה תורנית בשיחת וידאו בסלולארי, מקיימים דיונים משפטיים מרחוק, עושים ישיבות עבודה בזום מהסלון, מקליטים פודקאסטים בפינה שקטה בחדר של הילד ואפילו סבא וסבתא מזמינים קניות מהסופר באינטרנט.

יש מי שחושב שכל זה מתחבר לזינוק טכנולוגי, קפיצת מדרגה. לפי אחת הגרסאות, בשנתיים של מגיפה, חברות וארגונים עשו קפיצת מדרגה טכנולוגית שאמורה היתה לקחת חמש שנים, שלא לומר עשר.

במונחים כלכליים, כל פרץ ההתייעלות והחדשנות הזה אמור להיות מתורגם לקפיצה בפריון העבודה. מה זה אומר? המשמעות של גידול בפריון העבודה היא שבממוצע אנחנו אמורים לייצר יותר בכל שעת עבודה שלנו. "הבצורת הממושכת בפריון העבודה בארה"ב עשויה להיות לפני סיום", הכריזה כותרת בוול סטריט ג'ורנל מוקדם יותר השנה.

אבל ד"ר פיליפ קרלסון-סלזק, הכלכלן הראשי של ענקית הייעוץ הגלובלית BCG, מציע לקובעי המדיניות ולמשקיעים לא להיסחף בהתלהבות. זה נכון שחברות עושות שיפורים טכנולוגיים קטנים וגדולים, ונכון גם שכולנו מרגישים את השינויים בחיינו הפרטיים בקורונה, אבל מכאן ועד לשינוי עמוק בכלכלה הדרך עוד ארוכה.

"יש כאן אבחנה חשובה", מסביר קרלסון-סלזק ( Carlsson-Szlezak) בראיון ממנהטן, שנערך, איך לא, בזום. "אין ספק שצרכנים חווים עכשיו הרבה שינויים. אני הולך לנסוע בהמשך היום לשדה התעופה, להזמין נסיעה באפליקציה ולא להתקשר לאף אחד בטלפון. זה נהדר ועובד חלק, אבל זה לא שינה את הגידול בפריון של מגזר התחבורה. יש עדיין בן אדם שנוהג במכונית. זה נכון שיש שיפורים בשוליים ומבחינת המשתמש הם משמעותיים, אבל אסור לבלבל בין הדברים.

"גידול בפריון דורש טכנולוגיות פורצות דרך שיפחיתו את כל העלויות. למשל, אם תחליף את הנהגים באלגוריתם לנהיגה אוטונומית, ואת הצוות במרכז השירות באלגוריתם לעיבוד שפה, זה יהיה גיים צ'יינג'ר במונחי צמיחת הפריון".

להבחין בין המיקרו למאקרו

בינתיים, מציין קרלסון-סלזק, זה לא המצב. "אין ספק שמשהו קורה ברמה המיקרו כלכלית, וללא ספק יש הרבה אנרגיה חיובית שאין לי שום רצון להקטין. אבל צריך לעבור רף ממש גבוה כדי שזה יופיע ברמת התוצר הכללי בשנה הזאת או בשנה שאחריה. הטכנולוגיה שתוביל לשינוי הזה עדיין לא כאן".

זה לא רק המכוניות האוטונומיות שמאחרות להגיע. שינוי אמיתי בפריון העבודה דורש, בין היתר, שנצליח לבצע את אותן משימות עם פחות עובדים (ראו מסגרת). "כדי לעשות את קפיצת המדרגה בפריון ענף ההוראה, היינו צריכים למעשה להיפטר מהמורים, ואף אחד לא רוצה כזה דבר. כדי לקבל זינוק בפריון בענף הבריאות, היינו צריכים לראות שינויים טכנולוגיים מאוד משמעותיים וגורפים, ולא רק בשוליים. בינתיים, אנחנו לא שם".

לפני שאנחנו צוללים לעומק הניתוח של קרלסון-סלזק, הוא מבקש לעצור לרגע ולקחת צעד אחורה. "יש כאן הבחנה קריטית בין מה שמשמעותי עבור חברות וצרכנים לבין מה שמשמעותי ברמה המאקרו כלכלית. מפתה לתת את הכותרת: 'אין גידול בפריון'. אבל זה לא מה שאני אומר. יש גידול בפריון, אבל יש מרחק גדול בין זה שחברה ספציפית תהיה מאוד רווחית בגלל איזו טכנולוגיה מוצלחת, לבין זה שכל הסטטיסטיקות של התוצר יעלו. זה מרחק עצום".

יש כמובן סיבה לכך שהוא מתעקש על ההבחנה בין מה שקורה במיקרו, ברמת החברה הבודדת, למה שקורה במאקרו, בכלכלה כולה - קרלסון-סלזק עובד בחברת ייעוץ אסטרטגי, שמייעצת לחברות איך להיות יעילות יותר.

"החברה שאני מייצג עובדת עם מאות ואלפי חברות על טרנספורמציה דיגיטאלית, על פיתוח המודל העסקי, על יישום טכנולוגיה ועל בינה מלאכותית. ברמה המיקרו-כלכלה ברור שזה משהו שחברות רוצות לעשות, כי הן רואות את התגמול העתידי. אבל העניין הוא שקשה מאד להשליך מזה על רמת המאקרו".

המעבר לזום מפחית עלויות? לא בטוח

וזה לא נעצר רק ברמת המאקרו. גם כשעוצרים ובוחנים מקרוב את חלק מהחידושים ברמת המיקרו, אומר קרלסון-סלזק, מגלים שאולי בעצם אין פה גידול בפריון כמו שחשבנו. וגם אם כן, לא בטוח שהוא יישאר איתנו. למשל, בגלל מה שהוא קורא לו: מקבילוּת.
"הרעיון הוא לעשות בדיקת מציאות לנרטיב שלפיו בגלל הקורונה, בגלל שכולנו מדברים אחד עם השני באמצעות מסכים, כולל הרופאים והמורים שלנו, אז פתאום יש לנו גידול בפריון. לדעתי, להגיד ש'זום' שווה ל'גידול בפריון' זה פשוט קיצור דרך".

למה? בסופו של דבר נחסך זמן והעומס על הרופאים פוחת.
"אם אני רופא שיושב במשרד, אני ממשיך לראות חולים בחיים האמיתיים ואנשים נכנסים למרפאה שלי. אני עדיין צריך לשלם שכר דירה, אני עדיין צריך לשלם לצוות הקבלה, עדיין יש לי את כל המכשור הטכנולוגי שאני צריך במרפאה ועדיין יש מערכת דיגיטאלית לרישום החולים. כל בסיס העלויות הזה נותר ללא שינוי. ואז, במקביל, אני גם רואה חולים בזום".

קרלסון-סלזק טוען שהמעבר לזום בשלב הזה רק מוסיף בעלויות. "גם הילדים שלי מדברים לפעמים עם הרופאה שלהם בזום, וזה אומר שהיא צריכה נוהל לקביעת תורים בזום. הפגישה בזום דורשת השקעה, גם בתוכנה וגם בחומרה. ועכשיו הרופאה צריכה לשלב במרפאה שלה בין בדיקות אונליין לבדיקות בחיים האמיתיים. אין שום סיכוי שזה יהיה בעלות נמוכה יותר. להפך, יש את בסיס העלויות המקורי, ואליו אתה מוסיף עוד עלויות".

"הדרך היחידה שבה זה יוביל לגידול בפריון היא אם השילוב בין העלויות יאפשר לרופאה לראות הרבה יותר חולים, או לספק הרבה יותר ערך, עם שירות הרבה יותר טוב. כך שזה נחמד שאני יכול לדבר עם הרופאה בזום, ואני לא צריך לנסוע 40 בלוקים במנהטן. אבל נכון לעכשיו, זה לא שינה את הפריון של תחום הבריאות. יכול להיות שיהיו עוד טכנולוגיות, הרבה טכנולוגיות אחרות שביחד יביאו לשינוי במגזר הבריאות. אבל רק בגלל שאנחנו מדברים עם הרופאה מדי פעם בזום לא אומר שהיתה קפיצת מדרגה בפריון".

קרלסון-סלזק טוען שיש גם מקרים שבהם החידושים שהגיעו אלינו בקורונה יביאו אפילו לפחות פריון. למשל, בכל מה שנוגע ל'מייל האחרון' - המרחק הסופי בין החנות לבית הלקוח. "עוד לפני המגפה, נהגתי להזמין מצרכים אונליין. אני גר במנהטן, ומאוד מעצבן ללכת כאן לסופר. אבל רוב האנשים נהגו ללכת לסופרמרקט בעצמם, מה שאומר שהם הובילו את הקניות מהסופר אל הבית שלהם, על חשבון זמנם. באופן שבו התוצר נמדד הוא לא כולל את הזמן שלהם".

"לעומת זאת, עכשיו כשהסופר מתחיל לשכור עובדי משלוחים, הם נוטים להיות בעלי כישורים נמוכים עם פריון נמוך - יש גבול לכמות השקיות שאתה יכול להוביל בכל נסיעה. המשמעות היא שאתה מוסיף למשוואת הייצור עוד 'תשומה' עם פריון נמוך, שאי אפשר לשפר באופן דרמטי. אי אפשר לגרום לכך שנהג יוביל היום פי 100 חבילות משהוביל אתמול. כך שנוספות פה פעילויות שדווקא דוחפות את הפריון הממוצע שלך כלפי מטה. אני לא אומר שזה בעיה גדולה, או שזה יגרום לעסקים לפשוט רגל או משהו. אני רק אומר שזו לא פעילות שמעלה את הפריון הממוצע שלך. יש כאן עוד דוגמה לכך שאנחנו צריכים לבדוק מאוד בזהירות מתי יש לנו הפחתה אמיתית של בסיס העלוית, שזה היסוד לצמיחה בפריון".

השינויים הטכנולוגיים יתבררו כזמניים

לקינוח, מוסיף סלזק, צריך לזכור שלא כל החברות בכל המגזרים אימצו את השימוש בזום, וגם אצל מי שכן, יכול להיות שחלק מהשינויים שראינו בקורונה בכלל יתבררו כזמניים. "בוא נישאר עם הדוגמה של הרופאה. לפני שבועיים הלכתי אליה עם שני הילדים שלי, וזה לקח לי 40 דקות. ובכל זאת עשיתי את זה. למה? כי חשבתי שזה יותר טוב, והייתי צריך משהו ממנה שאי אפשר לעשות בזום.

"אז זה שיש זינוק באימוץ של טכנולוגיה מסוימת, לא אומר שכולו יישאר באופן קבוע. אני לא מכיר אף אחד שחושב שללמד ילדים בבית ספר יסודי בזום עדיף על לימוד בכיתה. לכן אני חושב שאי אפשר להניח שכל השינויים הטכנולוגיים שראינו במהלך המגפה יתבררו כקבועים".

בשנות ה-90 הייתה עלייה משמעותית בפיריון אבל קרלסון-סלזק סבור שיש הבדל משמעותי בין תקופת הקורונה לתקופה זו. "באותה תקופה, הותקנה מסה קריטית של מחשבים, ואחר כך הם חוברו לרשת באמצעות האינטרנט.זה היה חידוש שיצר מעגל קסמים שמזין את עצמו: היו יותר ויותר אנשים שהתחברו לאינטרנט ונכנסו לסביבת מחשוב מקוונת. וזה המשיך עד ששיעור החדירה של האינטרנט היה ממש גבוה - ואז נבלם הגידול המואץ בפריון.

"לעומת זאת, אני חושב שקשה לטעון שזה המצב עם כל השינויים ההתנהגותייים הקטנים שאנחנו רואים כיום. אנשים עדיין נכנסים לבנקים כדי לקחת משכנתא. באפריל 2020 הם אולי עשו את זה בטלפון, בגלל שהם לא יכלו להגיע פיזית לבנק. אבל עכשיו, אני חושב שאנשים שהולכים להשקיע את כל החסכונות שלהם ברכישת בית, יירצו לראות בנקאי בשר ודם. לא כולם, אבל רבים".

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמנקודת המבט של הצרכן נפתחה דרך חדשה ויעילה יותר.
"זו נקודה טובה. נניח שאתה חוסך חצי שעה ביום כי אתה לא הולך לקניות, ועוד שעה בחודש כי אתה לא הולך לרופא, ואתה גם עובד יותר מהבית ולא מבלה אותו זמן בכבישים בנסיעה למשרד. אתה יכול לקחת את השעות האלה, ולכתוב עוד כתבה, או לפרסם בבלוג, וליצור רווחים. במקרה כזה, התוצאה היא מה שנקרא גידול בהיצע העבודה.

"אם כל העובדים לרוחב הכלכלה ינהגו באותו אופן, ונראה התרחבות בהיצע העבודה, זו תהיה דרך אחת להעלות את התוצר בלי שבסיס העלויות יגדל יותר מדי (כי עדיין מדובר באותה כמות עובדים, א"פ). לאורך זמן, כשהחידושים שדיברנו עליהם יהפכו ליותר נפוצים, יכול להיות שזה יחלחל ונראה שינוי שהוא אכן משמעותי. אבל אני לא חושב שהקורונה דחפה כלפי מעלה את היצע העבודה. להפך, היצע העבודה בארה"ב רשם ירידה. כוח העבודה עדיין לא חזר לרמה שלו לפני המגפה. בקנדה אמנם כן אבל בארה"ב עדיין לא. דברים משתנים ממדינה למדינה, אבל נכון לעכשיו, אנחנו לא רואים 'זעזוע חיובי' בהיצע העבודה בגלל המגפה".

מחסור בעובדים גורם לאופטימיות קלה

יכול להיות שדווקא כאן, במחסור בעובדים, מסתתר הגורם האופטימי שיביא עלייה מסוימת בפריון מכיוון שהחברות ייאלצו להשקיע יותר בטכנולוגיה.

"כאשר יש לך שווקי עבודה 'הדוקים' יותר כמו עכשיו, במיוחד בארה"ב אבל גם במקומות אחרים, זה גורם לחברות להשקיע יותר בציוד - כי הן לא יכולות למצוא עובדים בקלות, או בזול. ולכן אני מצפה לעלייה מתונה בגידול בפריון, פשוט בגלל הגורמים המחזוריים האלה. כאשר שוק העבודה 'הדוק', אפשר לצפות לעלייה בגידול הפריון. לא גדולה, אלא צנועה".

ד"ר פיליפ קרלסון-סלזק

גיל: 44
מצב משפחתי: נשוי + 2
מקום מגורים: ניו יורק
תפקיד: כלכלן ראשי של חברת הייעוץ הגלובלית בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG)
השכלה: דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד
עבר: כלכלן ראשי של סנפורד ברנשטיין, עבד ב-OECD ובחברת הייעוץ מקינזי