צלצול השכמה לרגולטור - להחיות את תחום הפינטק בישראל

חברות פינטק עושות שימוש בטכנולוגיה חדשנית לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסים. מדובר באחד מענפי הטכנולוגיה התוססים ביותר בתקופה האחרונה, אולם מסתבר שלא כולם מרוצים מכך. הגורם המרכזי שאינו שמח מפריחת חברות הפינטק הוא המערכת הבנקאית, משום שפעילות זו מהווה תחרות ישירה לשירותים ולמוצרים שהבנקים מציעים לציבור ומן הסתם פוגעת להם בהכנסות וברווחיות.

היכן הבעיה? בהתאם לרגולציה הקיימת, מאחר שחברות הפינטק חייבות לפתוח חשבונות בנק כדי לקיים פעילות, בעצם נותנים לחתול לשמור על השמנת. כלומר, חברות הפינטק תלויות במערכת הבנקאית, שתאפשר להן לפעול בהתאם להנחיות הרגולציה. בפועל, זה לא ממש קורה.

ברור לכל בר דעת, כי התחרות שחברות הפינטק מהוות לבנקים, מייצרת תמריץ שלילי מובנה למערכת הבנקאית, שמקשה עד מונעת מחברות הפינטק לספק שירותים.

בשנים האחרונות, הבנקים מטילים דרישות, בעיקר בחסות חוק איסור הלבנת הון, שמקשות על חברות הפינטק לפתוח ולנהל חשבון בבנק. חלק מהדרישות שמציבים הבנקים הן בלתי ישימות, מעכבות ואף מונעות את כניסתן של חברות הפינטק לפעילות בישראל. קביעה מטרידה זו ניתנה על ידי רשות התחרות שהשלימה בדיקה יסודית של הנושא בדו"ח שהוגש לפני כשנה.

גם הרגולטור לא חף מאחריות לכשל השוק המתהווה

לאחרונה, ניתן פסק דין אמיץ ומעניין בנושא. בית המשפט המחוזי בת"א פסק, בתביעה שהגישה חברת 'קלירשיפט', כי חוק איסור הלבנת הון לא מקנה לבנק חופש פעולה בלתי מוגבל. חשש כללי של הבנק, שפעילות חברת פינטק היא לכאורה אסורה לפי דיני איסור הלבנת הון, לא יכול להוות תירוץ לאי מתן שירותים בנקאים לחברת קלירשיפט, כך נקבע בפסק הדין.

בית המשפט קבע כי הדרישות שהציב בנק לאומי היו בלתי סבירות וחלקן אף "מוגזמות ומופרכות". במילים אחרות, הבנקים משמרים את הריכוזיות והיעדר התחרות בו מאופיין השוק הפיננסי בישראל.

גם הרגולטור לא חף מאחריות לכשל השוק המתהווה. בישראל קיימים מספר רגולטורים מפקחים, כאשר כל רשות אחראית על תחום אחר: רשות שוק ההון, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד. הפיזור בפיקוח אינו מאפשר, הלכה למעשה, התווית מדיניות יעילה ואחידה ובעיקר מקשה על התאמת הרגולציה לתחום המתחדש.

אין ספק, כי יש להקים צוות בין-משרדי בהשתתפות כל המאסדרים הרלוונטיים, שידברו בקול אחד ויאפשרו שפה אחידה ויעילה של אכיפה ופיקוח רגולטורי. שר האוצר ומנכ"ל משרד האוצר הודיעו על כוונתם לעשות כן בעת האחרונה, אם כי ספק עד כמה הצהרת כוונות זו תקרום עור וגידים בזמן הקרוב.

גרירת הרגליים של הגופים המאסדרים, ובעיקר של הרשות המחוקקת והמבצעת, מלמדת עד כמה חזק הלובי הבנקאי במסדרונות של המשרדים הממשלתיים החשובים. חבל שהלובי הזה פוגע שוב בצרכן הישראלי, שנמנעים ממנו שירותים פיננסים מתקדמים, מותאמים אישית ובמחירים אטרקטיביים.

המצב העגום הנוכחי מבריח מישראל יזמים וכך - למרות שתעשיית הפינטק הישראלית פורחת וקיימת התעניינות רבה מצד משקיעים זרים, הפעילות של החברות הללו מתרחשת בעיקר בחו"ל, למשל, באנגליה - שם הסביבה הרגולטורית בתחום יעילה ואפקטיבית. בשל כך, מדינת ישראל מפסידה הכנסות משמעותיות ממסים ומאבדת את ההזדמנות ליצירת מקומות עבודה חדשים.

התקווה היא, שפסק הדין של בית המשפט המחוזי יהיה בגדר צלצול השכמה לרגולטור להשלים את הליך האסדרה והחקיקה בתחום, וזאת על מנת שניתן יהיה להחיות את פעילות הפינטק ולאפשר גם לנו - החיים ב"אומת הסטרטאפ" - ליהנות מהיתרונות הטכנולוגיים בתחום הפיננסים ועולם הבנקאות הפתוחה.

הכותב מתמחה בליטיגציה מסחרית, שותף מנהל במשרד בכר שבתאי עורכי דין