מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און הבטיח לפתח כלי נשק טכנולוגיים חדישים כדי להתנגד למה שהוא מכנה חוסר יציבות צבאי בחצי האי הקוריאני, אבל בנאום סיכום השנה שלו ברובו התעלם מארה"ב ומדרום קוריאה.
בנעילת מושב בן חמישה ימים של מפלגת הפועלים ביום שישי, נצמד קים בעיקר לנושאי פנים, ודיבר על פרויקטים גדולים בדיור, פיתוח הכפר והתגברות על המחסור במזון והצורך לשמור על המלחמה בקורונה כעדיפות לאומית, כך ניתן ללמוד מדיווחי כלי התקשורת בבעלות המדינה.
קים לא התייחס לארה"ב או לנשיא ג'ו ביידן, והזכיר את היחסים בין שתי הקוריאות רק פעם אחת. הסביבה הצבאית בחצי האי הקוריאני אינה יציבה, אמר קים, וזה מצריך שההגנות של צפון קוריאה "יקודמו בעוצמה ללא דיחוי אפילו של רגע".
כינוסי המפלגה מתרחשים במקביל ליום השנה העשירי לעלייתו הרשמית לשלטון של מנהיג צפון קוריאה בן ה-37, שהוא רודן מדור שלישי לאחר מות אביו בדצמבר 2011.
במשך שנים היה נהוג שמנהיגי צפון קוריאה נואמים בטלוויזיה ב-1 בינואר, ולעתים קרובות גם מזכירים נושאים של מדיניות חוץ. אבל בשנים האחרונות, ויתר קים על נאומים אלה, ולא הייתה כל אינדיקציה שינאם לפני שנשא את הנאום שלו בשבת.
הממשל התכנס בתוך עצמו במגפה, סגר את גבולות המדינה כדי להתמודד עם הקורונה והתעלם מניסיונות ארה"ב ודרום קוריאה ליצור קשר. כלכלת פיונגיאנג מדשדשת, וקים רוצה שהמדינה תוכל להסתמך על עצמה על מנת לנווט בתוך מה שהגדיר כמשבר החמור ביותר בתולדותיה.
ההתמקדות של קים בנושאי פנים לא משקפת שינוי משמעותי במצב בתוך צפון קוריאה או הנסיבות החיצוניות המשפיעות על המדינה, ומותירות מעט הצדקה לשנות טקטיקה מול וושינגטון וסיאול, כך אומרת רייצ'ל לי, עמיתה ב-38 North, אתר המתמקד בחדשות הנוגעות לצפון קוריאה.
הגישה של לחכות ולראות עשויה להשתנות בגלל שינויים חיצוניים, כמו תוצאת הבחירות לנשיאות בדרום קוריאה במרץ. אבל בשנים האחרונות לא סגר ממשל קים את הדלת לדיפלומטיה, אמרה לי. "כך שאם וכאשר יחליט הממשל להתחיל להיות מעורב שוב, זה לא ייראה מוזר לעם הקוריאני", אמרה.
"צפון קוריאה לא מוכנה לקשרים עם דרום קוריאה או עם ארה"ב השנה"
אנליסטים אחרים של צפון קוריאה אומרים שהנאום של קים במליאת המפלגה הדגיש היכן נמצאות העדיפויות של המפלגה - והיכן היא לא שמה עדיפות - בימים אלה. "האזכור הקצר במיוחד של יחסים בין הקוריאות ומדיניות החוץ רומזים שצפון קוריאה לא מוכנה לקיים קשרים עם דרום קוריאה או עם ארה"ב השנה", אמר צ'אונג סאונ-צ'אנג, אנליסט העוסק בצפון קוריאה במכון סג'ונג, מכון מחקר פרטי באזור סיאול.
בעבר, השתמש קים בנאום של 1 בינואר על מנת לחשוף שינויי מדיניות גדולים ולהעביר מסרים לארה"ב ולדרום קוריאה. ב-2018, הכריז באופן מפתיע על שליחת משלחת בדרג גבוה לאולימפיאדת החורף בדרום קוריאה, בזמן שציין גם ש"הכפתור הגרעיני תמיד נמצא על השולחן במשרד שלי".
ב-2019, ניצל קים את הנאום על מנת להדגיש את מוכנותו לפגוש את נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ שוב, בכל עת שיחפוץ בכך. שני המנהיגים נפגשו בהאנוי זמן קצר לאחר מכן, אם כי מהפסגה הזו לא יצא הסכם בנושא הגרעין. מאז לא התקדמו השיחות. שנה אחר כך, דילג על הופעה בטלוויזיה והתקשורת במדינה דיווחה על נאום מדיניות ארוך שנשא יום קודם לכן בו דחק בצפון קוריאנים להתכונן לתקופה ארוכה של סנקציות.
ב-2021, המסר היחיד של קים היה מכתב קצר שפורסם בעיתון המרכזי במדינה, בו הודה לאזרחים.
בנאומו מיום שישי, אמר קים שהשנה הקרובה תהווה עוד "מאבק גדול לחיים ולמוות".
"פיונגיאנג הייתה ממוקדת בנושאי פנים כמו פתרון הבעיות הכלכליות שלה והתמקדה מעט בעולם החיצון", אמר ברוס קלינגנר מ-Heritage Foundation, מכון מחקר שמרני. "בעוד שהיעדר איומים בומבסטיים הוא דבר שיש לברך עליו, גם לא היה הרבה בנאום השנה שרמז על התחלה מחדש בדיאלוג או במשא ומתן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.