לא מעט פעמים הרגשתי תסכול בגלל הסתירה בין התפשטות המגפה בפועל לבין החלטות הממשלה. הפעם הקודמת הייתה כשמערכת החינוך עמדה לקראת פתיחה בלי מתווה מסודר, והילדים שלי היו בסכנה ממשית להידבקות. היום שניים משלושת ילדיי שלי מוגנים בזכות החיסון, אבל אני דואגת מאוד לכל האחרים, ילדים ומבוגרים כאחד - אלה שהממשלה צריכה לדאוג להם.
נראה שאנשים שוכחים שאנחנו בעיצומה של מגפה. עובדים בחנויות נוגעים ומטפלים במזון חשוף בלי מסכה, מסעדות פתוחות ומלאות עד אפס מקום ללא הקפדה על התו הירוק, הצגות, מופעים וסרטים באולמות קטנים ולא מאווררים מתקיימים ללא ריחוק בקהל. גם שם אין הקפדה על התו הירוק או על עטיית מסכות.
בכיתות מצטופפים תלמידים בחדרים ללא אוורור, עניין שעבורו כבר הוצעו פתרונות מעשיים וקלים שלא יושמו. באוניברסיטאות חגיגה - כל הסטודנטים יודעים מאיזה שער להיכנס אם אין להם תו ירוק, סטודנטים ממקומות שונים בארץ יושבים שעות ארוכות בחדרים צפופים. בלימודי התארים המתקדמים נפגשים ליום אחד ארוך עם מעט הפסקות בכיתות סגורות, וכשקר בחוץ - אוכלים בפנים.
מבט בנתונים הנחשפים בלוח הבקרה של משרד הבריאות נותן תמונה אחרת לגמרי. זו תמונה של גל קורונה חמישי המתפשט במלוא עוצמתו.
הממשלה, מצידה, נעה בין האדישות שנצפית בחוץ לבין הנתונים. בכל מה שקשור להנחיות שאינן חיסון ניכרת אטיות נוראית בקבלת החלטות: לא מגבילים התקהלויות, לא מקפידים על אכיפה של עטיית מסכות או של התו הירוק, ואין הסברה או תחושת בהילות.
מצד שני, ההצעות שכן נשמעות אינן הגיוניות, לעתים קיצוניות, ולרוב אינן מבוססות אפידמיולוגית. החלטות שרירותיות שפוגעות פגיעה קשה באמון הציבור.
החיסון הוא אכן האמצעי היעיל והבטוח ביותר למנוע מחלה קשה והדבקה - אבל זוהי רק דרך אחת. כרגע מסתמן שלבדו הוא כבר לא יוכל לעצור את הגל הגואה.
מה כן? כל מה שעבד היטב עד עכשיו:
- עטיית מסכות: לזכור שמסכות על האף והפה הן הדרך היעילה ביותר להישמר מהדבקה. יש לעשות את זה באמצעות הסברה נכונה ונעימה, אך גם ביד קשה של אכיפה.
- הגבלת התקהלויות: הדרך המיידית והחשובה ביותר לפעול בה בשלב הזה. חובה להגביל התקהלויות במקומות סגורים ופתוחים כאחד, ובכך למנוע הצטופפות, ועל ידי זה למנוע הדבקה המונית.
אכיפה היא הפתרון
שר האוצר ליברמן מסרב לממן את הפיצויים? הנה פתרון יצירתי - אכיפה אמיתית עם קנסות משמעותיים שייאספו בקרן פיצויים ייעודית. כך, האנשים שבאמת מקפידים ושומרים על ההנחיות יקבלו את הפיצוי שהמדינה צריכה להעניק להם, ומי שלא עושה זאת ייקנס ויישא באחריות.
אכיפה של התו הירוק: הרבה מדי אנשים לא חוסנו במנה השלישית ובכל זאת ממשיכים להגיע למקום העבודה שלהם ללא ביצוע בדיקות, גננות ומורים לא מחוסנים מזייפים תו ירוק או תוצאות בדיקות (ומודים בזה!) ומסכנים את הילדים שעל ביטחונם הם אמונים. חייבת להימצא דרך להנפיק אישור תו ירוק שאי אפשר לזייף וחובה לאכוף אותו בכל מקום בו הוא נדרש.
שנתיים אחרי פרוץ המגפה ברור שאנחנו ממש לא יודעים הכל על נגיף הקורונה. מה שכן ידוע הוא שגם אם האלימות של וריאנט האומיקרון נמוכה יותר, כלומר שהסיכוי שיגרום למחלה קשה יורד, זה לא משנה את מצבנו מכיוון שהדבקה של כל כך הרבה אנשים תוביל לפגיעה אנושה במשק ובמערכות הבריאות הציבוריות.
הפגיעה הזו תהיה לא רק פיזית בחולים אלא גם כלכלית. רבים לא יוכלו לעבוד, אפילו מהבית. הנזק יהיה אפילו חמור יותר, כלכלית ובריאותית, אם הם יסבלו מתסמיני פוסט קורונה או מסיבוכים נוספים שאנו עוד לא יודעים עליהם מספיק ויזדקקו לשירותי רפואה נוספים - שייתרגמו לפגיעה כלכלית גם הם.
קיצור הבידוד למחוסנים בזן שיכול לפגוע גם בהם אולי יעודד התחסנות אבל עלול לגרור תחלואה נרחבת בעקבות הדבקה המונית. האמירה הסתמית שממליצה על "הימנעות ממקומות הומי אדם" אינה מוגדרת, אינה מעוגנת חוקית ולא יכולה להיאכף. לכן על ציבור המחוסנים להמשיך לגלות אחריות אישית, להיבדק תדיר ולהימנע ממפגשים גם לאחר הבדיקה הראשונה השלילית.
אני עשיתי כל מה שיכולתי כדי להגן על עצמי ועל משפחתי. מפה והלאה המדינה אמורה להגן עלינו, והיא חייבת לעשות את זה עכשיו. השאלות אם לבודד מגעים מחוסנים ואם לתת מנת חיסון רביעית או לא הן שאלות חשובות. אבל כדאי לזכור גם את הדרכים האחרות והמוכרות למנוע הדבקה המונית - דרכים פשוטות וקלות ליישום שאפשר להחיל במהירות וביעילות.
הכותבת היא רופאת ילדים מומחית בכללית מחוז דרום, חברה בעמותת "מדעת" וסטודנטית לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.