המכוניות, החשמל והמזון: הכול מסביב מתייקר, ומדד המחירים לצרכן מנותק מהמציאות

האם מדד המחירים לצרכן משקף את המציאות במשק הישראלי בתקופת הקורונה ובכלל? השאלה הזאת הופכת רלוונטית לקראת פרסום הודעת הריבית ולצדה עדכון תחזית האינפלציה.

תחזית האינפלציה של ישראל לשנה קדימה עומדת, לפי תחזיות שוק ההון, על 2.8% - סמוך לגבול העליון של תחום היעד של בנק ישראל של 3%, שמשקפת רמת ציפיות גבוהה מזה עשור. עם זאת, לפי כלכלנים בשוק ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים הן ל-1.7% עד 2%. הפערים הללו מצביעים בעיקר על הקושי בחיזוי המדד שנובע משיבושי הקורונה, ומשקף גם את בעיות המדידה של סל המוצרים לצרכן.

בעיה בלו"ז: סקר שמשקף שנתיים לאחור

בעוד שבנקים מרכזיים בעולם כבר מעלים ריבית, האינפלציה בישראל עדיין נמוכה בין היתר בשל השקל החזק שממתן עליות של מחירי המוצרים המיובאים, ובשל העובדה שחוזה הגז של חברת חשמל הינו במחירים קבועים - כך שהחשיפה לעליות מחירי הגז הפראיות באירופה מתבטאת אופן עקיף. וכך, בניגוד למדינות שבהן האינפלציה חורגת כלפי מעלה ודוחקת בקובעי המדיניות המוניטרית להעלות ריבית, בישראל היא עודנה בתחום היעד של בנק ישראל.

  

אלא שייתכן והשינויים במשק בעקבות הסגרים ומגבלות הקורונה מצריכים שינוי דיסקט בכל הקשור לעדכון החישוב. ההגבלות שחזרו נוכח האומיקרון, ושינויי הרגלי הצריכה בעקבות צמצום טיסות ואירועי תרבות - מעלים את השאלה אם נדרש שינוי במשקל של סעיפים במדד המחירים לצרכן.

קביעת מדד המחירים לצרכן נעשית לפי סקר הוצאות של משקי בית של הלמ"ס, שבודק את הסעיפים שעליהם משלמת משפחה ממוצעת בישראל מדי חודש. סוקרי הלמ"ס בודקים בכמה השתנה המחיר של כל אחד מהמוצרים בסל של המשפחה הממוצעת, ושיעור השינוי משקף את האינפלציה במשק.

הבעיה העיקרית היא בתזמון שאינו עוקב אחרי התרחשות האירועים בפועל - דבר שבא לידי ביטוי עוד יותר בתקופת הקורונה. את המשקולות של כל סעיף במדד מעדכנים אחת לשנתיים, וזאת בהתאם לסקר משקי הבית האחרון שנעשה.

ברמה הפרקטית זה נראה ככה: העדכון האחרון בוצע ב-2021 לפי סקר הוצאות של שנת 2019. האם זה רלוונטי לתקופת הקורונה שבה נגרמו שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה מיד עם הסגר הראשון במרץ 2020?

מתודולוגיה שמשקפת סל מוצרים לא אקטואלי

הלמ"ס עמדה בפני אתגר לא קטן וניסתה לבצע התאמות - ולשיטתה, גם אם התיקון אינו מדויק הרי שיש לזכור שבחלק מהמקרים העיוות הוא כלפי מטה ובחלק כלפי מעלה. יחד עם זאת, הסל של הלמ"ס אמור להיות סל מייצג, ושיבושי ההיצע והביקוש בשל הקורונה העלו לאוויר לא רק את שאלת המדידה ולוחות הזמנים, אלא האם המדד ישקף את סל הצריכה העתידי גם בעולם של אחרי הקורונה.

"כבר היום ברור שהוצאות משקי הבית הן לא לפי המשקולות הקיימים במדד, בעיקר כל מה שקשור לנופש בחו"ל, תרבות וכו’", אמר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות. "יותר מכך - כשיעדכנו את המדד בפעם הבאה, בינואר 2023, ואולי כבר לא נהייה תחת מגבלות - זה ייעשה לפי הסקר שנעשה בינואר 2021 כשאז היינו תחת מגבלות הקורונה. אך זו המתודולגיה של הלמ"ס, והיא די דומה לזו של מדינות אחרות".

 אורי גרינפלד - כלכלן ראשי פסגות / צילום: איל יצהר

איך בכל זאת התמודדה הלמ"ס עם השבתה של אירועי התרבות או הטיסות לחו"ל בגלל הקורונה? בכל תקופה שהלמ"ס לא מדדה שירות מסוים, כמו מסיבות ואירועים שלא נמדדו עד פתיחת המשק בפברואר, הסעיף במדד קיבל את השינוי של שאר הסעיפים. כלומר, אם האינפלציה הייתה אחוז וחצי בשנה האחרונה, הלמ"ס העמיסה על סעיף זה שינוי דומה כדי לנטרל את השפעתו על מדד המחירים לצרכן.

"בתקופות כאלה שאין טיסות אפשר להניח שנוצרו עיוותים מסוימים שלא משקפים את המציאות, אבל זה נכון לכל העולם", אמר גרינפלד. "מדדי המחירים בהגדרה תמיד יציגו את האינפלציה גבוהה יותר ממה שהיא. בארץ אנו חושבים שהאינפלציה מיוצגת בחסר בגלל הדיור - מחירי הדיור לא נכנסים למדד. גם בארה"ב המדד לא כולל את מחירי הדיור, אבל שם הקשר בין שוק השכירויות לשוק הדירות הוא חזק ומהיר יותר, כך שראינו עליית מחירי דירות שהתגלגלו מהר למחיר השכירויות. בארץ לוקח לזה יותר זמן, אבל בסוף זה קורה".

האם היה מקום לעשות שינוי במשקולות של הלמ"ס?
"אם היה ניתן לעשות עדכונים מהירים למשקולות - זה היה נכון לעשות. אבל כנראה שזה לא כל כך פשוט, יש במדד אלפי מוצרים, ועובדה שלא ראינו שעושים זאת בעולם. אך בשורה התחתונה שווה לשקול את זה, כדי שבעתיד העיוות לא ייגרר".

בזמן שסל המוצרים "נפגע" מאי צריכה של חלק מהשירותים ומוצרים כמו טיסות ואירועים שצומצמו בתקופת הקורונה, לסל המשפחתי נוספו מוצרים שלא חשבנו שיהיו מנת חלקנו בשוטף, כמו מסכות, בדיקות קורונה ביתיות.

עם זאת, שינוי הרגלי הצריכה בעקבות שינויי הטכנולוגיה, ובכלל זה התפתחות תחום העבודה מהבית שטומן בחובו הוצאות של שכירים על מוצרים ושירותים - עשויים להצדיק לפחות את שינוי המשקולות, כפי שנעשה באופן חלקי בפועל.

מזון, חשמל, מוצרי חלב - הסעיפים שישפיעו

ובכל זאת, מה הצפי לאינפלציה לקראת ההודעה של בנק ישראל? אסם הייתה הראשונה שהעלתה מחירים בתחום המזון. עם זאת, מאחר שחומרי הגלם המיובאים לחקלאות התייקרו ומחירי המזון הגולמי עלו - סביר שאסם היא לא האחרונה.

במקביל, העלאות מסים ומספר שינויים רגולטוריים צפויים להעלות את המדד בחודשים הקרובים. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מסביר כי "מחירי הכלים החד-פעמיים עלו בנובמבר 2021 בחדות, וכבר העלו את מדד נובמבר בכ-0.11%. על רקע עליית מחירי חומרי הגלם בעולם, ועדת המחירים המליצה להעלות את מחירי החלב שבפיקוח בכ-3.4% - מהלך שיעלה את המדד ישירות בכ-0.03%. ואל אלו יש להוסיף את העלאת המס על משקאות ממותקים, שצפויה להעלות את מחירי המשקאות הקלים בכ-20%, ולהעלות את המדד בכ-0.07%".

שפריר נותן דוגמאות נוספות שישפיעו על המדד. "למשל, העלאת מס הרכישה על דירות למשקיעים העלתה את מדד נובמבר ב-0.01%. בנוסף, על רקע שינויים רגולטוריים שעליהם הוחלט ברשות שוק ההון, מחירי ביטוח רכב חובה צפויים לעלות בינואר בכ-3%, ועל רקע הזינוק במחירי הפחם מחירי החשמל יעלו ב-4.9% בפברואר. מהצד השני, מחירי המים צפויים לרדת בינואר ב-1.8%".

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בוועידת גלובס לעסקים בחודש שעבר כי "הוזלת יוקר המחיה הוא אחד האתגרים הגדולים של הממשלה". ליברמן התייחס למחירי מוצרי החלב, הפירות והירקות, שאותם האוצר מעוניין להוריד באמצעות הורדת המכסים והגדלת היבוא, שיחד עם הרפורמה ברגולציה ישפיעו על יוקר המחיה בעיקר מ-2023.
אם נתחשב במתודולוגיה של הלמ"ס, כשניגש לבחון את מדד המחירים ב-2023, צריך להיזכר שהוא נשען על נתוני 2021. האם לא הגיע הזמן לעדכן גרסה?

תגובת הלמ"ס: "כפי שנלקחו בחשבון שינויי הצריכה בסל 2021 בשל השפעת מגפת הקורונה כך יהיה גם בסל 2023. מכאן, שבניגוד לנטען בסוף הכתבה מדד המחירים לצרכן יתעדכן ב-2023 על סמך סקרי הוצאות משקי הבית לשנים 2021-2020 שגם הן היו שנות קורונה תוך התאמות לשינויים בהרגלי הצריכה שהתרחשו בשנת 2022. המשך המדידה השוטפת בזמן שפרצה לחיינו מגפת הקורונה נעשה בהתייעצות עם הגופים הבינלאומיים אשר פעלו בתיאום ובאופן זהה. טעות נפוצה שהופיעה גם היא בכתבה קשורה לבלבול בין שינויים במחירים שצפויים להתרחש בעתיד,לבין המדד שמתייחס למחירים בחודש שהסתיים. כאשר חברות מצהירות על עליות מחירים,קיימת תחושה בציבור 'שהכול עולה' - בפועל, חלק מהחברות שהצהירו על עליות מחירים חזרו בהן, את חלק מהעליות ספגו רשתות השיווק וחלק אכן גולגלו לצרכן והשתקפו במדד המחירים לצרכן. כך למשל, אם מסתכלים על התייקרות סעיף המזון במדד המחירים לצרכן, רואים שהוא עלה מתחילת שנת 2021 ב-0.3%".