הנתון המעניין שמוכיח: לעשות אקזיט זה כבר פחות נחשב מאשר בעבר

ברבעון השלישי של 2021 נראה היה לרגע שאולי הגאות המטורפת בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים מעט מאטה והחגיגה מתחילה להסתיים. ברבעון השלישי אשתקד ירד היקף ההשקעות שגייסו סטארט-אפים ישראלים ל-5.6 מיליארד דולר, בהשוואה להשקעות בהיקף 6.4 מיליארד דולר שזרמו לחברות הישראליות ברבעון השני של 2021, רבעון השיא עד אז.

אלא שהתוצאות המלאות של הרבעון הרביעי של השנה, שמתפרסמות היום (ב') כחלק מדוח סיכום השנה בהייטק של חברת המחקר IVC ומשרד עוה"ד מיתר, מראות שההשערות בדבר האטה כלשהי היו מוקדמות. ברבעון הרביעי שוב התהפכה המגמה והיקף ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים או כאלו הקשורים לישראל זינק לשיא חדש של 8 מיליארד דולר. היה זה רבעון שיא שסיכם שנה שלא הייתה כמותה מעולם בהייטק הישראלי.

רבעון השיא הזה הושג אף שבמחצית השנייה של השנה החולפת נרשם תיקון משמעותי כלפי מטה במניות הטכנולוגיה הנסחרות בוול סטריט. התיקון הזה חתך גם את השווי של חברות טכנולוגיה ישראליות נסחרות ואת המכפילים על ההכנסות שנותן השוק לחברות אלו. אלא שמציאות זו לא חלחלה עדיין לעולם הסטארט-אפים, שממשיכים ליהנות מגיוסי ענק במכפילים חלומיים על ההכנסות.

"אנחנו לא רואים עדיין השפעה של התיקון בשוק הציבורי וההיסטוריה מראה שתמיד לוקח זמן עד שתיקון כזה משפיע על השוק הפרטי", אומר עו"ד איתי פרישמן, שותף במשרד מיתר ואחד מהכותבים החתומים על הדוח. וזאת באמת אחת השאלות המעניינות ביותר לקראת 2022: האם מניות הטכנולוגיה הציבוריות ימשיכו לתקן כלפי מטה אחרי הראלי של שנת הקורונה הראשונה, ומתי ואיך תיקון כזה יזלוג גם לשוק הפרטי.

האם המשקיעים נטשו את הסטארט-אפים הצעירים?

דוח סיכום השנה של IVC ומיתר מתפרסם לאחר שמספר דוחות לסיכום 2021 בהייטק כבר התפרסמו, ובראשם הדוח של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל. ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל הקדים ופרסם את סיכום השנה שלו באופן חריג וקצת משעשע כבר באמצע דצמבר, במטרה להיות הראשון שמצביע על המגמות של 2021 לפני כל האחרים.

ואכן, ברוב המקרים הדוח של IVC ומיתר לא מחדש הרבה ומצביע על אותן מגמות שכבר תוארו. גם אצל IVC ומיתר שנת 2021 הייתה שנת שיא ששברה את כל המדדים עם 25.6 מיליארד דולר שחולקו לסטארט-אפים ישראלים ב-773 עסקאות השקעה - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019.

ובכל זאת פה ושם אפשר לזהות הבדלים מעניינים בין דוחות סיכום השנה השונים. דוח סטארט-אפ ניישן סנטרל הצביע למשל על ירידה נמשכת במספר ההשקעות המוקדמות בסטארט-אפים ישראלים צעירים (סבבי סיד), שצנחו לפי נתוניו מ-361 בשנת 2018 ל-188 ב-2021. נתון זה השתלב היטב עם הירידה הנמשכת במספר חברות הסטארט-אפ שקמות בישראל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחיזק את הנרטיב שמקדמת רשות החדשנות לפיו קיים כשל שוק בכל הנוגע למימון סטארט-אפים צעירים - כשל שוק שהמדינה (דרך רשות החדשנות) צריכה לעזור לפתור.

אולם דוח IVC ומיתר מציג מגמה שונה. לפי דוח זה, מספר גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בשלב הסיד עמד על 102 בשנה החולפת, עלייה בהשוואה ל-72 ב-2020 ו-82 ב-2019. גם ההשקעה הממוצעת שקיבל סטארט-אפ בשלב סיד עלתה מ-3 מיליון דולר ל-4 מיליון דולר השנה. "לאחר דעיכה קלה ב-2020, משקיעי סיד הגדילו השקעות, במיוחד משקיעים ישראלים", קובע הדוח. גם דוח IVC ומיתר מצביע על כך ששיעור גדול יותר מעוגת ההשקעות הולך לסטארט-אפים בשלב מתקדם, אך זה לא בהכרח בא על חשבון הסטארט-אפים הצעירים.

ההבדל בין הדוחות טמון בשאלת ההגדרה למה היא השקעת סיד."כשאנחנו מסתכלים על השקעות סיד משמעותיות בהובלת קרנות הון סיכון, אז אלו נמצאות במקום הגבוה ביותר אי-פעם", אומר פרישמן. "קיימת אמנם ירידה במספר סבבי הסיד הקטנים במסגרתם יזמים מגייסים 100-200 אלף דולר מחברים ומשפחה, אבל לא בטוח עד כמה השקעות כאלה באמת משמעותיות לתעשייה".

בסך הכל מעריכה IVC כי בישראל פעילות כ-9,500 חברות הייטק פרטיות וציבוריות כיום. מנכ"ל IVC גיא הולצמן מעריך שזהו רף עליון שיהיה קשה לחצות בשל מחסור בכוח אדם מתאים. "נראה ששוק ההייטק הישראלי הגיע לתקרת זכוכית כאשר מרכזי מחקר ופיתוח רב-לאומיים וחברות הייטק ישראליות בעלות משאבים ממשיכים למשוך יותר ויותר כוח אדם מקומי", כותב הולצמן.

בלי אקזיטים ענקיים

נתון מעניין נוסף בדוח מתייחס לעסקאות המכירה, "האקזיטים", של סטארט-אפים ישראלים. גם מבחינת אקזיטים שנת 2021 הייתה טובה מאוד. במהלך השנה נרכשו חברות ישראליות ב-12.1 מיליארד דולר, עלייה בהשוואה ל-8.2 מיליארד ב-2020.

זהו לא הנתון הגבוה ביותר ביחס לאקזיטים, כאשר ב-2019 למשל נרכשו חברות ישראליות ב-14.3 מיליארד דולר. אלא שב-2019 הייתה עסקת רכישה ענקית של מלאנוקס על ידי אנבידיה בכ-7 מיליארד דולר שהקפיצה למעלה את הנתון השנתי. השנה לא הייתה עסקה ענקית כזו שצבעה את הנתונים והרכישה הגדולה ביותר הייתה של חברת הסייבר XM Cyber, שבין מייסדיה ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו. XM נרכשה ב-700 מיליון דולר.

תוצאה מעניינת יותר נוגעת ליחס בין המחיר שבו נמכרו חברות ישראליות לבין סכום הכסף שהושקע בהן עד למכירה. מבחינת נתון זה שנת 2021 הייתה שנת שפל של ממש, כאשר חברות ישראליות נמכרו במחיר ממוצע של פי 4.95 על הסכום שגייסו, לעומת פי 5.16 ב-2020, פי 5.97 ב-2019 ופי 7.63 ב-2018.

איך אפשר להסביר את הירידה ביחס? פרישמן מייחס אותו לעובדה שבניגוד לעבר הסטארט-אפים הישראלים הטובים והמוצלחים ביותר מעדיפים להישאר עצמאיים וחותרים בסופו של דבר להנפקה, ולא למכירה. "חברות שמגיעות לשווי של חצי מיליארד דולר או יותר ופעם היו נמכרות, ממשיכות היום לגייס מימון פרטי", אומר פרישמן. "החברות שנמכרות הן אלו שלא מסוגלות או רוצות להפוך לגדולות או חברות שמקבלות הצעות מאוד גבוהות בשלב מוקדם ולא עומדות בפיתוי להירכש".

חלק הולך וגדל מהחברות ישראליות נרכשו במהלך השנה החולפת בעסקאות כל ישראליות בהן גם הרוכשת הייתה מקומית. זוהי תוצאה של המימון הענק שזרם לידי סטארט-אפים ישראלים ולחברות ישראליות שהונפקו, מימון שאפשר לאלו לבצע רכישות משמעותיות. בנושא זה פרישמן בטוח שהמגמה רק תלך ותגבר ב-2022.

"חברות ישראליות קיבלו השנה הערכות שווי לא רק על סמך המוצרים הקיימים אלא גם על בסיס הרקע של צוות היזמים ומה הם הולכים לעשות בעתיד", אומר פרישמן. "השנה החברות האלו יצטרכו לממש את הציפיות וצמיחה אורגנית לא תספיק".