הנשק של סין מול הביקורת על הפרת זכויות אדם: הענשת חברות בינלאומיות

במתקפה חזיתית חסרת עכבות בייג'ינג האשימה את רשת וולמארט ב"טפשות וקוצר ראייה" בערב ראש השנה החדשה והבליטה בכך קושי מהותי של התאגידים הבינלאומיים באחד השווקים המבטיחים ביותר: כשהממשלות המערביות מעלות את רף הביקורת על הפרת הזכויות בסין, בכירי הממשל מפעילים לחץ דווקא על החברות הבינלאומיות לצדד בסין.

חברות מערביות סבלו מגלים שונים של רוח גיאופוליטית נגדית כאשר ביקשו לעשות עסקים במדינה המאוכלסת ביותר בעולם. אבל חוויותיהן של וולמארט ושל אינטל בשבועות האחרונים - ותגובת הצרכנים נגד מותגים גדולים כמו H&M ואדידס בתקופה האחרונה - מלמדים על נכונות חדשה מצד בייג'ינג להתמודד עם ביקורת של ממשלות מערביות באמצעות מתקפות-נגד על חברות מערביות.

המאמץ הסיני הזה מייצג אתגר גיאופוליטי דומה לזה שחברות התמודדו אתו אחרי הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989, כך אומר יורג ווטקה, ראש לשכת המסחר האירופית בסין, היושב בבייג'ינג. אבל הפעם, מה שמוטל על הכף משמעותי יותר: "החשיבות של סין עלתה מאוד מאז", אמר.

בינתיים, מותגים מערביים נמצאים בלחץ יותר מאי פעם מצד הממשלות המערביות שלהם, מצד המשקיעים וכן מצד צרכנים במדינות המוצא בגלל מגוון נושאים פוליטיים, חברתיים וסביבתיים. זה הופך כל דבר שנראה כמו שיתוף פעולה עם הפרות זכויות-אדם לסיכון גדול יותר למוניטין.

במתקפה על וולמארט ואינטל, בייג'ינג שמה על הכוונת שני סמלים של הכלכלה האמריקאית, ומרחיבה את המלחמה אל מעבר למותגי האופנה האירופאיים-ברובם, שהיא שהתנכלה להם בשנה שעברה. האסרטיביות החדשה של בייג'ינג מגיעה בזמן שחברות אמריקאיות גדולות אחרות, כולל קוקה קולה ואיירבינבי, מתנהלת בזהירות בשל החסויות שהן העניקו לאולימפיאדת בייג'ינג בחודש הבא. מותגים מערביים אחרים שוקלים כעת את צעדיהם בזהירות לגבי "איך" או אפילו "האם" לנצל את המשחקים האולימפיים למטרות פרסום כאשר הביקורת של ארה"ב על זכויות-אדם בסין הולכת ומחריפה.

רצח עם של המיעוט האויגורי

נקודת החיכוך האחרונה עם בייג'ינג מתמקדת במחוז שינג'יאנג, היכן שארה"ב ומדינות אחרות מאשימות את סין בביצוע רצח-עם נגד המיעוט האויגורי. עקב כך, וושינגטון קוראת לחרם דיפלומטי על האולימפיאדה ומסרבת לשלוח ייצוג רשמי, אך כן מאפשרת לספורטאים אמריקאים להתחרות. בייג'ינג מכחישה את ההאשמות ברצח עם או כל הפרות זכויות אדם אחרות באזור.

H&M ואדידס שייכות לקבוצה מתעשיית האופנה שהציפה חששות לגבי ההאשמות בשינג'יאנג, מחוז עשיר בכותנה, ב-2020. שתי החברות הפכו למטרות של ביקורת ממשלתית וחרם צרכנים בסין בשנה שעברה. H&M בפועל נמחקה מהאינטרנט הסיני ומוצריה ומיקומי החנויות שלה הוסרו מרוב אתרי הקניות ואתרי המפות הסיניים.

שתי החברות הפסידו מיליוני דולרים במכירות באחד השווקים שנחשבו למנועי צמיחה הכי מהירה שלהן עד לא מזמן. H&M השאירה באתר שלה הודעה לגבי חששותיה על עבודה בכפייה בשינג'יאנג אך סירבה להגיב על הנושא מעבר לכך. אדידס הודיעה שהיא מתמודדת עם אתגרים גיאופוליטיים בסין אבל סירבה לפרט.

"משקיעים רבים מדברים עם החברות שמטפלות בתיקי ההשקעות שלהם לגבי שינג'יאנג כבר לא מעט זמן", אומרת אניטה דורט, מנהלת "ברית המשקיעים לזכויות אדם", שחבריה כוללים יותר מ-200 משקיעים מוסדיים, שמנהלים ביחד נכסים בהיקף של 7 טריליון דולר. לדבריה, המשקיעים מוטרדים מסיכונים תפעוליים, פיננסיים, חוקיים וסיכוני מוניטין, שהחברות עשויות להתמודד איתם, אם הן לא מתמודדות עם האתגרים הקשורים בזכויות אדם.

סין מצליחה לקפל את אינטל

שינג'יאנג לא הייתה המחלוקת היחידה שחברות מערביות היו צריכות להתמודד איתה. בשנים האחרונות, חברות בינלאומיות מוצאות עצמן יותר ויותר נתונות לביקורת מצד בייג'ינג בגלל נושאים גיאופוליטיים שהיא עסוקה בהם, כמו למשל איך החברות מאפיינות את טייוואן והונג קונג. אנשי עסקים בסין אומרים, שחברות בינלאומיות מתקשות לעשות שם עסקים כעת גם בגלל תחרות גדולה מצד חברות מקומיות. אם לא די בזה, באחרונה הרשויות הסינית הידקו את שליטתן בכמה מנופים של הכלכלה, כולל איסוף דאטה.

בחודש שעבר, ארה"ב העבירה חוק גורף, שאסר על רוב הייבוא משינג'יאנג בשל הפרת הזכויות באזור. כמה ימים אחר כך, פקידים סיניים נזפו באופן פומבי בחברת אינטל בגלל שביקשה מספקיה לא להשתמש בסחורות מהמחוז. בתגובה אינטל התקפלה ואמרה שעשתה זאת על מנת לציית לחוק האמריקאי, אך שפעולה זו לא מיצגת את עמדת אינטל על שינג'יאנג.

אינטל היא גם נותנת חסות מרכזית באולימפיאדה. בשימוע במועצת הקונגרס על סין ביולי, שאלו חברי קונגרס נציגים של נותנות החסות באולימפיאדה אם הן יבקשו מהוועד האולימפי הבינלאומי שידחה את משחקי החורף הקרובים בבייג'ינג כדי לתת לסין זמן להתמודד עם נושא זכויות האדם. מתוך חמש נותנות החסות שהיו בשימוע, רק אינטל אמרה שכן. "הדגשנו בפני הוועד האולימפי הבינלאומי את חשיבות זכויות האדם לאינטל ועודדנו אותם לקחת את הנושאים האלה מאוד ברצינות", אמר מנכ"ל אינטל סטיב רודג'רס.

ביום שישי, רשות המלחמה בשחיתות בסין ביקרה באופן חריף את וולמארט והזהירה מחרם צרכנים נגדה. זאת כמה ימים אחרי שמשתמשים ברשתות החברתיות אמרו שאתרי המכירות של וולמארט ורשת Sam’s Club שבבעלותה, הפסיקה להחזיק מוצרים משינג'יאנג. וולמארט סירבה להגיב על הנושא.

הזזרים משגשגים בשוק הסיני העצום

חברות זרות רבות עדיין משגשגות בסין, וכמה סקרים הראו לאחרונה שהביטחון בפוטנציאל הצמיחה של סין אצל מנהלים זרים גבוה. אפל, למשל, הפכה למוכרת הטלפונים הגדולה ביותר בסין, בחישוב על פי הנתח שלה מהשוק.

סין היא גם יצרנית חיונית לטסלה והביאה לחברה רבע מההכנסות של יצרנית המכוניות החשמליות בתשעה החודשים הראשונים של 2021. רגולטורים סיניים ומתחרים מהענף נכנסו לוויכוחים עם טסלה לאורך השנים אבל באופן כללי בייג'ינג עזרה לצמיחתה של החברה במדינה.

היו מהמורות גדולות אחרות עבור חברות זרות מאז שסין נפתחה בפניהן לפני עשרות שנים. על רקע המיתון ולאחר שכוחות סינים דיכאו באלימות את המחאה הפרו-דמוקרטית בכיכר טיאננמן בבייג'ינג ב-1989, צנחו באחת ההשקעות הזרות החדשות בסין. בעלי החברות חיפשו מקורות אספקה חלופיים באסיה.

ב-1993, חברת הג'ינס ליוויס ביטלה הסכם עם מפעלים בסין בכלל מה שהיא הגדירה כהפרה מתמשכת של זכויות אדם בהם. דובר של הממשלה הסינית אמר בזמנו שלצעד לא היה קשר לזכויות אדם ושבמדינה עדיין היו עשרות אלפי חברות אמריקאיות. ליוויס חזרה לסין חמש שנים אחר כך, ואמרה שהיא מאמינה שהיא יכולה למצוא שם שותפים עסקיים הנוהגים באחריות.

המחיר היקר של המחאה

ב-2010, הרקורד של סין לגבי זכויות אדם שוב עלה לכותרות, הפעם כשענקית מנוע החיפוש גוגל נסוגה מסין בגלל חששות על צנזורה וריגול סייבר. בייג'ינג אמרה שהצעד של גוגל היה "לגמרי שגוי" ודובר סיני אמר שהמקרה של גוגל פגע במוניטין של החברה מעמק הסיליקון יותר משפגע בסין.

ארגוני זכויות אדם אמרו שהחל מ-2017 בערך, הרשויות בשינג'יאנג החלו לעצור אויגורים ובני מיעוטים מוסלמיים אחרים במחנות והשתמשו בחלק מהם כעובדי כפייה. על פי הארגונים קרוב למיליון איש נפגעו כך. בשנה שעברה ממשלת ארה"ב הגדירה את המצב כרצח עם. פקידים סינים אמרו שההאשמות האלה שקריות, ותיארו את המחנות כמרכזי הכשרה תעסוקתית המספקים פיתוח כלכלי ומסייעים במאבק נגד קיצוניות דתית.

ב-2020 "יוזמת הכותנה הטובה יותר", קואליציה של התעשייה המורכבת ממותגים בינלאומיים רבים כולל H&M ואדידס, אמרה שתפסיק לעבוד עם שינג'יאנג בגלל חששות לגבי עובדי כפייה. החל ממרץ האחרון, כלי תקשורת סיניים המסונפים לשלטון ופעילים ברשתות בחברתיות תקפו את הקואליציה וחלק מחבריה בגלל שהעלו את ההאשמות האלה. הם קראו לחרם נגד אדידס ופומה. בעקבות זאת כל אחת מהחברות דיווחה על ירידה במכירות של כ-15% בשווקים שלהן בסין. המפסידה הגדולה ביותר הייתה H&M; הדו"ח הרבעוני האחרון שלה הראה שהמכירות בסין ירדו בלפחות 37%.

כמה מתחרות שלה ניצלו את המצב: ענקית ביגוד הספורט Anta Sports Products ו-Muji, מותג יפני של ביגוד ומוצרים לבית השייך ל-Ryohin Keikaku, התחייבו באופן ציבורי להמשיך להשתמש בכותנה משינג'יאנג, וזכו בשבחים מצד סין.