"נהפוך לשלנו": ההתארגנות של משקיעי הקריפטו לרכישת מניות בבנק החברתי אופק

"אם הבנק לא מתכוון לדבר איתנו ולקבל את הכסף שלנו - בואו נהפוך לחלק ממנו": זו רוח הדברים של הקריאה לפעולה שנשמעת בימים אלה בזירת הקריפטו והבלוקצ'יין. פעילים בזירה קוראים למשקיעי המטבעות המבוזרים לרכוש מניות ב"בנק החברתי הראשון" - אגודת האשראי אופק.

"אגודת אשראי" ("Credit Union") היא הגדרה למוסד פיננסי, ללא כוונת רווח, המספק את מכלול השירותים הפיננסיים, בדומה למערכת הבנקאית. בשונה מהבנקאות המסורתית, בבנקאות השיתופית - במקרה הזה אגודת האשראי אופק - הלקוחות הם הבעלים.

לאגודה אין בעלים או בעל שליטה. הצטרפות לאופק מותנית ברכישת מניית חברות על סך 1,000 שקלים. כל לקוח יכול לרכוש לעצמו מניה אחת בלבד שמעניקה לו קול אחד בהצבעות האגודה.

אחרי שהאגודה קיבלה במרץ האחרון רישיון למתן שירותים בנקאיים נוספים, מעבר למתן אשראי, אופק פנתה לציבור במטרה להגדיל את מספר החברים בה לקראת פתיחת השירותים לקהל הרחב.

הזדמנות לפתור את הבעיה המרכזית

הפנייה הזו עוררה את הפעילים בזירת הקריפטו, שראו בה הזדמנות לפתור את אחת הבעיות המרכזיות שלהם: המחסום הבנקאי. כיום, הבנקים מקשים על משקיעי המטבעות המבוזרים בבואם להכניס את רווחיהם לחשבון הבנק. אם מספיק משקיעי קריפטו יקנו מניות של הבנק החברתי ויצטרפו אליו, הם יהוו בסיס הצבעה משמעותי שיוכל לקדם את המטרות של מחזיקי המטבעות המבוזרים ולהסיר את החסמים הקיימים.

ההתארגנות החלה בקריאות ספונטניות של פעילים בזירת הביטקוין בפרט: "בואו נעשה מעשה ונרכוש מניות". ואכן משקיעי הקריפטו החלו לרכוש מניות באופק, אבל אלה הסתכמו בטפטופים בלבד ולא התרוממו למסה שהפעילים שאפו לה.

אבל היוזמה הזו מספרת סיפור גדול יותר: הכתף הקרה שלעתים מקבלים משקיעים הקריפטו במערכת הבנקאית המסורתית מולידה עוד ועוד רעיונות מהשטח להכרה בזירת המטבעות המבוזרים כפעילות כלכלית לגיטימית. ההתארגנויות הללו ניצתות ונכבות כל העת והן מובלות פעמים רבות על ידי צעירים בראשית שנות ה-20 לחייהם שמחזיקים לפעמים מהחדר בבית ההורים מיליונים בזירת הקריפטו.

ניר הירשמן, מנהל תחום רגולציה באיגוד הביטקוין הישראלי, אומר בשיחה עם גלובס: "אין ענף בהייטק הישראלי שהכניס לישראל כל כך הרבה השקעות והביא לתשלום של כל כך הרבה מסים ועדיין נתקל בחסמים שרירותיים. הבעיה הראשונה היא הנגישות לשירותי בנק בסיסיים. יש בנקים שכשהם רואים בשם החברה המשלמת את המילים ביטקוין או בלוקצ'יין, הם חוסמים את ההעברות מיד. זה מצב אבסורדי, שמונע ממשתמשים לעשות שימוש במטבעות שלהם, ומחברות לשלם מסים, משכורות ושכירות".

ההשפעות ההרסניות של יוזמות בתחום

מנגד, עו"ד בכיר המתמחה בתחום מזהיר: "המפגש בין המנטרות הקריפטו-אנרכיסטיות וכוח הקניה העצום שנחת לידיים לא מנוסות, לבין עולם הרגולציה מניב לא מעט סיטואציות שהיו יכולות להיחשב משעשעות אם לא הייתה להן השפעה הרסנית".
הוא מספר: "הייתה התארגנות להקמת קואליציה שניסתה להשפיע על החלטת בית המשפט בפרשת קופל, בשאלת היותו של הביטקוין נכס או מטבע. היו גם הדרכות מפורטת בקבוצות פייסבוק פתוחות הכוללות הסברים כיצד לשקר לבנק שההון המופקד מקורו במכירת מכונית ולא ביטקוין".

יו"ר אופק: "לא חוששים. יוזמה מבורכת"

באגודת אופק מאמינים שבמחצית השנייה של 2022 הם יוכלו להתחיל לתת שירותים בנקאיים, לפתוח חשבונות עו"ש, לתת הלוואות ולקבל פיקדונות. ולשמחתם של משקיעי הקריפטו, נראה שהם לא מתכוונים להערים קשיים על הכנסת רווחי הקריפטו - בלי קשר להצלחת התארגנות המשקיעים. "אנחנו חושבים שלעולם הקריפטו הולך להיות חלק בחיים הפיננסיים שלנו ואנחנו צריכים לראות מה הדרך הנכונה לאפשר את הפעילות שלו" אומר יו"ר אופק, יהודה טלמון. "לא כמקום שמאפשר הלבנת הון, אלא לנצל את טכנולוגיית הבלוקצ'יין - כדי לראות איך ניתן בסופו של יום להביא להטבת השירותים לחברות ולחברים בבנק החברתי".

 יהודה טלמון, יו''ר אופק / צילום: תמר מצפי

טלמון סבור שההתנהלות של המערכת הפיננסית עד כה הייתה שגויה. "מה שהבנקים עושים, כשהם אומרים למשקיעי הקריפטו 'אל תתקרבו אלינו', זו לא מדיניות שאנחנו מקבלים אותה. הגישה שלנו הפוכה. אנחנו בעד לדבר ולראות איך עושים שיתופי פעולה".

מה דעתך על ההתארגנות לרכישת מניות במסות על ידי מחזיקי מטבעות דיגיטליים כדי להיות חלק ממקבלי ההחלטות באופק?
"זו יוזמה מבורכבת. אני לא דואג מהשתלטות עוינת. אנחנו עובדים במודל של 'מניה אחת - קול אחד' זאת אומרת שלא יכול לבוא אדם אחד ולקנות מיליון מניות ולהשתלט על אופק.
"אם יהיו 200 אלף כאלה יהיה להם 'סיי' באופק. זה מודל דמוקרטי שמאפשר את זה. אם הם יהיו במספרים משמעותיים קולם ישמע ולא ניתן יהיה להתעלם מהם, כאשר מלכתחילה לא רצינו להתעלם מהם. ה-DNA שלנו זה חדשנות ואימוץ של כל יוזמה שיכולה לתרום לגוף שפועל למטרת מקסום הרווחים לחברים, שהם גם הבעלים וגם הלקוחות".

רכישת המניות לא תחייב את הבנק לקבל קריפטו

ברקע ההתארגנות לרכישת מניות באופק מתנוססת הודעת בנק ישראל בנוגע לחובות שחלות על המערכת הבנקאית בעת פעילות בעולם הקריפטו, ובראשן ההוראה הישירה לבנקים שלא יוכלו עוד לסרב באופן גורף להעברת וקבלת מטבעות דיגיטליים.

רו"ח גידי בר זכאי לשעבר סגן מנהל רשות המסים ומייסד Bittax, אומר: "המחשבה שרכישת מניות והשגת שליטה בהון תביא לאפשרות לחייב את הבנק לקבל קריפטו היא תמימה. צריך לקחת בחשבון את טיוטת החוזר שהוציא המפקח על הבנקים לפני מספר ימים. הטיוטה קובעת שתאגידים בנקאיים צריכים לקבוע את נתיבי הכספים המאושרים מבחינתם לקבלת כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים".

"לא משנה כמה מניות יהיו בידיים של מחזיקי הקריפטו, אם בפעילות שנעשתה יש סיכוני הלבנת הון, אף בנק לא יקח את הסיכון הזה".

טיוטת ההנחיות של המפקח על הבנקים, עליה מדבר בר זכאי, פורסמה לראשונה בגלובס. הטיוטה אוסרת על הבנקים לסרב באופן גורף לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטוגרפית ומנחה את הבנקים לעקוב אחר מסלול הכסף כדי להימנע מהלבנות הון.

אגודת האשראי אופק

תחום עיסוק: בנק שיתופי ללא מטרות רווח המספק שירותים פיננסיים, בהם ניהול חשבון עו"ש ומתן אשראי. האגודה מנוהלת על ידי 9,270 חבריה ומחזיקי המניות בה ומנהלת הון בגובה 170 מיליון שקל
היסטוריה: האגודה הוקמה בשנת 2012, על רקע המחאה החברתית בשנת 2011, ע"י מספר יזמים כלכליים-חברתיים, מהמערכת הבנקאית, המגזר החברתי והקואופרטיבי
נתונים: סניפי אופק ממוקמים בתל אביב והחברה נערכת למתן שירותים דיגיטליים ללא סניפים. באגודה מועסקים 25 עובדים