המערכת חולה ולא שומרת על המטופלות והמטופלים מפני פגיעה מינית ע"י רופאים

כל פעם שתגיע פרשה מזעזעת של רופא שפגע במטופלות, היא תמוסגר כסנסציה צהובה של גועל נפש שמתארת את הרופא כסוטה חד-פעמי שהסתתר וטס מתחת לרדאר וכך בערמומיותו הצליח להראות כאדם נורמטיבי ולהתחבא מהמערכת. האמת העצובה היא שרופאים רבים מסתובבים בעולם בגלוי, כשהתלונות עליהם רבות, ובכלל לא טורחים להתחבא, כי המאמץ מיותר. המערכת עוצמת עיניים ומאפשרת להם להמשיך כמה שיותר לפני שהיא נאלצת לפעול בגלל לחץ ציבורי. במקרים רבים הכתובת על הקיר, אבל כל המעורבים מתעקשים לא לקרוא אותה.

קופות החולים ובתי החולים למדו כבר מזמן שהחוק למניעת הטרדה מחייב את המעסיק להתחיל הליך משמעתי אם יש תלונה כלפי עובד שלהן, וכך הן מזנקות בשמחה רבה על דלת המילוט, לעתים תוך עשיית יד אחת עם הרופא הפוגע. הוא מתפטר ב"פרישה שקטה" והולך בשקט לעבוד במקום אחר, כשהמוסד לא נדרש לחשוף דבר, כי הרי הליך משמעתי לא התקיים, כי הן כבר לא המעסיק.

כך אנחנו למדות שכוכב הטיקטוק ד"ר גיא רופא עוזב מקום עבודה ועוד מקום עבודה, כשאף אחד מהם לא פותח הליך משמעתי או מדווח עליו כחוק. במקום העבודה האחרון של הנ"ל, משוחח איתו פרופ' רוני גמזו, שלמרות התלונות לא פותח בהליך משמעתי, ובעקבות השיחה הוא מתפטר. מסתבר שהוא כבר מכר ותיק של הלקונה הזו.

במקום להתייחס ברצינות לתלונות, לממונות על הטרדה מינית יש עוד תגובה אוטומטית, והיא התירוץ "הבנת לא נכון", שמתבססת על התנשאות מעל המטופלים. המטופל אינו רופא ולכן אינו יודע אם המגע נדרש לצורך ההליך הרפואי. כך נוכחנו שפרופ' אריה לוין, שנעצר בפעם השנייה, גסטרו ילדים מוולפסון, כבר שנים ידוע בביצוע מעשים לא לגיטימיים במסגרת בדיקה רפואית, ואף העירו לו על כך, אבל בהיעדר פיקוח אפשר שהמערכת תכסת"ח את עצמה ותסביר לציבור שהוא המטומטם. כך גם עם עשרות הנשים שקיבלו טיפול מפרופ' מנחם אלקלעי משיבא, וכך גם עם ד"ר בני שכטר. הרשימה ארוכה והיא ממשיכה.

וההצעה להכניס לחדרי הבדיקה אחות, מזכירה או איש צוות רפואי אחר? מטומטמת להפליא. אם ירצו המטופלים נוכחות אדם אחר בבדיקה, ממילא חוק זכויות החולה מאפשר זאת לפי העדפתם, אבל עכשיו מערכת הבריאות מציעה פתרון שלא ישמור על המטופלים אלא על הרופאים מתוך תפיסה מעוותת שמה? שלא ניתן לפעול נגד או למנוע פגיעה מינית? או שאולי הם כבלו את ידיהם בצורה כזו שכעת המטופלים נדרשים לוותר על זכותם לפרטיות כדי להגן על עצמם מגילדה כל-כך חולה, שהיא אפילו לא מנסה לפעול משמעתית.

ואכן היא לא מנסה. למערכת הבריאות אין יכולת חוקית לפעול משמעתית נגד רופאים שפגעו במטופלים או אפילו בקולגות שלהם. למרות שנים של מאבק, היא אפילו לא ביקשה לעצמה את הסמכויות האלה ולא פעלה כדי לשנות את החוק. האמת המרה היא שמשרד הבריאות לא רצה אותן. סמכויות לפעול יאלצו אותו לקחת אחריות במקום להדביק פלסטרים ולמשוך בכתפיים באין-אונים. בתחילת מושב הכנסת הנוכחי הוגשה הצעת חוק פרטית של ח"כ ענבר בזק להסדרת הנושא, ואחרי שנים של התעלמות הזדעזעו במשרד הבריאות לגלות שמישהו אחר פעל בזמן שהם נרדמו בשמירה.

משרד הבריאות היה אמור לשמור עלינו, המטופלות והמטופלים. מערכת הבריאות הייתה אמורה לפעול להטיב עימנו. אבל המערכות האלה כל-כך חולות בעצמן, שעד כה הדבר היחיד שהן שמרו עליו היה הרופאים ועוד יותר - על "השם הטוב" שלהן עצמן. עצוב שמזה אכפת להן יותר מאשר מכל המטופלים ביחד.  

הכותבת היא מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית