חברת ברקת שבשליטת רוני בירם וגיל דויטש קיבלה לאחרונה קו אשראי מבנק הפועלים בסך 100 מיליון שקל, במה שהגדירו בחברה כצעד שיאפשר לה לטייב ולהגדיל את מקורות האשראי שלה. החברה כבר פועלת להענקת אשראי בתחום מימון ליווי בנייה ליזמים, ומעמידה מימון בסך של כ-16 מיליון שקל, לשני פרויקטים, שייבנו ברעננה ובירושלים.
הפרויקט הראשון, ברעננה, פרויקט מסוג תמ"א 38/1, במסגרתו חיזוק ושיפוץ של 15 יח"ד קיימות, ובנייה של 10 דירות חדשות שווי הפרויקט מוערך בכ-27 מיליון שקל ותקופת ההלוואה הינה ל-33 חודשים.
לפרויקט שני, תעמיד החברה הלוואת גישור בשלב הראשון בסך של כ-10 מיליון שקל. מדובר בהלוואה לצורך השלמת רכישת נכס בירושלים שעליו זכויות בנייה נוספות למגורים. במסגרת הפרויקט מוקם בניין בוטיק חדש שיכלול 21 דירות, מעל קומת מרתף וחניות. תקופת ההלוואה היא ל-24 חודשים.
ברקת, בניהולו של המנכ"ל עדי גזית, מתמקדת בהלוואות לקבוצות בעלי קרקע לצורך מימון, ליווי והקמה של פרויקטי נדל"ן וכן הלוואות גישור וליווי ליזמים. החברה הונפקה בחודש יולי על פי שווי של כ-180 מיליון שקל והיום נסחרת בשווי של 134 מיליון שקל.
"הצעד להעמקת הפעילות של החברה בתחום מימון ליווי יזמים, מהווה צעד מהותי מבחינת התפתחותה העסקית של החברה, אשר מטרתה הראשונית הנה מציאת אלטרנטיבה אופטימלית ליזמים וקבוצות בעלי קרקע", אומר גזית.
בשל החשיפה המוגברת: בנק ישראל מחמיר את חובת הגילוי של הבנקים
הגדלת הפעילות בתחום האשראי לבינוי ונדל"ן נעשית כאשר ברקע מקדם הפיקוח על הבנקים צעדים שיגבילו את החשיפה של הבנקים לתחום, אותו רואים בפיקוח כמסוכן יחסית. זאת לאחר שלאומי והפועלים החלו להתקרב לרף החשיפה המירבי שמתיר בנק ישראל, העומד בהוראת שעה על 26% מתיק האשראי, כאשר גם דיסקונט הגדיל את החשיפה לבינוי בתקופה האחרונה. נציין כי בחלק מהפרויקטים אף הועמד מימון מלא ליזמים לצורך בניית פרויקט. מנגד, בבנקים לא רואים בכך סיכון, כיוון שהם דורשים בטוחות מהיזמים, המתבטאים בעיקר בהעמדת הנכסים כנגד ההלוואה.
בשבוע שעבר פורסם לראשונה בגלובס על הוראות חדשות ששלח הפיקוח על הבנקים למנכ"לי בנקים, בו הוא דורש מהם לגלות בדוחותיהם הכספיים מידע שעד עתה לא היה חשוף לציבור.
"במהלך השנתיים האחרונות ובעיקר במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2021, חל גידול משמעותי ביתרות האשראי המסחרי בכלל וביתרות האשראי לענף הבינוי והנדל"ן בפרט", כתבו בפיקוח על הבנקים למנכ"לי הבנקים. "גידול זה לווה בחלקו בהגדלת תאבון הסיכון, בהקלות בתנאי החיתום, ובירידה במרווחי האשראי של העסקאות החדשות. כתוצאה מכך חלק עלייה ברמת הסיכון של תיק האשראי המסחרי, המתבטאת בעלייה במידת הריכוזיות של התיק ובמידת החשיפה של התיק לסיכון המתגבר בענף הבינוי והנדל"ן".
בשל כך חייבו בפיקוח על הבנקים להתאים בדוח הכספי של 2021 והלאה את ההפרשה הקבוצתית בגין תיק האשראי המסחרי, באופן שייתן ביטוי נאות לעלייה ברמת הסיכון של התיק.
עוד מחייב בנק ישראל את הבנקים לכלול בדוח לציבור החל מדוח 2021 והלאה גם גילוי כמותי ואיכותי על הסיכון בענף הבינוי והנדל"ן והשפעתו על הסיכון בתיק המסחרי של הבנק, וזה יכלול בין היתר התייחסות לגידול המתגבר באשראי לענף וכן פירוט כמותי של סוגי החשיפות (הלוואות, ערבויות ומסגרות), ייעוד הנדל"ן (לדוגמה למסחר, לתעשייה, לדיור וכו'), מצב הנכס (קרקעות, נדל"ן בבנייה, נדל"ן שבנייתו הושלמה) וכן איכות ושווי הביטחונות כולל שיעורי המימון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
