פסיקת הארנונה התקדימית שמחוללת סערה בענף חוות השרתים

בישראל נבנות בימים אלה עשרות חוות שרתים חדשות. לחברות ותיקות כמו גלובל דאטה סנטר, מד 1, בזק בינלאומי ושונפלד הנדסה, נוספו בשנה שעברה חברות יזמיות רבות כמו עזריאלי, ים סוף, גב ים ומליסרון, המשרתות ענקיות טכנולוגיה, ועוד חברות ישראליות רבות שזיהו את הפוטנציאל הטכנולוגי בתחום הנדל"ן.

מאחורי התהליך הזה עומדים שני זרזים מרכזיים: הראשון, הוא הגירה של יותר ויותר בנקים, חברות ביטוח וארגונים ישראליים למחשוב ענן ציבורי, במטרה להיפטר מציוד ישן ומאחסון של שרתי מחשוב במשרדיהן. הזרז השני, הוא פרסום תוצאות מכרז נימבוס, שהיקפו 4 מיליארד שקל, ובמסגרתו צפויים משרדי ממשלה רבים להעביר חלק ניכר מתשתית המחשוב שלהם לענן.

למרות הפריחה בבנייה בתחום, משרד הפנים טרם מצא לחוות השרתים סיווג ארנונה אחיד וכלל ארצי, דבר שיקל על רשויות מקומיות למסות אותן בהתאם. מסיבה זו, כל רשות מקומית תגבה מיסים מחוות השרתים בהתאם להחלטתה, בין אם בתיאום עם בעלי חוות השרתים או בניגוד לדעתם.

מפעל, מבנה תקשורת או בכלל מתחם עסקים?

חלק מהרשויות המקומיות סיווגו את חוות השרתים כמפעל תעשייה, שהרי מדובר במבנה לוגיסטי גדול הפולט חום, קרינה ורעש. אחרות, רואות בהן מבני תקשורת, מהסיבה שהן מרושתות בסיבים אופטיים ונדרשות להעביר מידע ללקוחות במהירות רבה. כמו כן, רשויות נוספות מסווגות את חוות השרתים כמתחם עסקים, שהרי לקוחות החווה (בדרך כלל חברות פיננסים, ביטוח, מחשוב או שירותים) נוהגים לפקוד את השרתים מדי פעם בפעם.
למשל, המועצה האזורית חוף השרון, המתכוננת לבנייתן של שתי חוות השרתים של גוגל במסגרת מכרז נימבוס, סיווגה את המבנים לשימוש על ידי חברות הייטק.

  

תקדים משפטי: עיריית הרצליה כמשל

בנובמבר האחרון, בית המשפט המחוזי פסק כי חוות השרתים בהרצליה לא תסווג כעסק אלא כמחסן. משמעות הפסיקה היא הורדה של שני שלישים בארנונה וחיסכון של מיליוני שקלים בשנה לבעלי החוות. הזוכה בעתירה, מייסד רשת חוות השרתים גלובל דאטה סנטר - משה לסמן, הצליח להפוך באמצעות הפסיקה את ההחלטה הקודמת של ועדת ערר.

תחילה, קבעה הוועדה כי חוות השרתים של לסמן היא עסק לכל דבר ועניין, ואף הוסיפה כי אחסון הוא ליבת העסק, ואינו מהווה פעילות צדדית. הוועדה גם הסתמכה על טענתו של לסמן כי הקמת חוות השרתים בעיר מרכזית כמו הרצליה חשובה לו כדי למשוך לקוחות שאינם נמצאים באזורים מרוחקים. "חשבתי להקים דאטה סנטר בירוחם וליהנות ממענקים ועלויות זולות", טען לסמן. "אולם, הלקוחות אמרו לי שיש להם בעיה עם זה והם לא יבואו להתארח מאחר ובירוחם אין טכנאי HP או IBM. לנותני השירות שתמיכתם בציוד חשובה, אין נציגות במקומות רחוקים כמו ירוחם, ולכן הם לא היו באים לקנות שירותי אחסון".

 משה לסמן, מייסד ומנכ''ל גלובל דאטה סנטר / צילום: אייל טואג

אלא שבית המשפט, כאמור הפך את ההחלטה. הוא קבע כי פעילות התחזוקה איננה נחשבת פעילות של מכירה, שיווק או הפצה המאפיינת סניף עסקי והשירותים המסופקים על ידי גלובל ניתנים לצורך אחסנת המידע הדיגיטלי. גם פעילות וירטואלית של עדכון נתונים מרחוק לצרכי אחסנה וגיבוי לא נתפסים על ידי בית המשפט כפעילות עסקית אחרת מלבד אחסנה.

טענותיה של עיריית הרצליה, לפיהן גלובל דאטה סנטר מעניקה שירותים נוספים מעבר לאחסון, כמו אבטחת מידע או שירותים לוגיסטיים הכרוכים בתכנון וביצוע העברת שרתים, או שהיא מארחת בחוות השרתים את לקוחותיה כעסק - לא התקבלו.

כעת נראה שפסיקת בית המשפט הגדילה את תאבונם של בעלי חוות שרתים אחרות. לגלובס נודע כי גם חוות השרתים של בינת בהר חוצבים, המשרתת בין השאר את אורקל, מנהלת משא ומתן לשינוי הסיווג שלה מול עיריית ירושלים. במקביל, גם מד 1 ביקשה לשנות את הסיווג של חוות השרתים שלה בתל אביב.

המשמעות עבור כל אחת מהן היא שונה, בהתאם לגודל החווה ולסיווג העירוני, אך ניתן לומר בהכללה כי הארנונה מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות חוות השרתים, בהיקף שנע בין 15% ל-25% מכלל ההוצאות בשנה.

תקדים? "מדובר בפסיקה ספציפית"

עד כמה פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוא תקדים שיסייע גם לחברות האחרות להשיג מעמד דומה ברשויות המקומיות האחרות? עורכת הדין אן ברלוביץ, שייצגה את עיריית הרצליה, ספקנית לגבי נושא זה. לדבריה, הפסיקה התקבלה ביחס לצו הארנונה של עיריית הרצליה ועל סמך המקרה הספציפי של חוות השרתים של גלובל דאטה סנטר, כפי שהוצג בוועדת הערר.

עוד טוענת ברלוביץ שייתכן שמקרים שלא יעברו דרך ועדת הערר המחוזית יקבלו יחס שונה, מה גם שפסיקת בית המשפט המחוזי איננה מחייבת בתי משפט אחרים.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לגלובס: "בכוונת משרד הפנים לבחון את הצורך בהתאמת הסיווגים הראשיים בארנונה כולל בחינת המענה לסוגיות שונות בארנונה, כגון מרכזים לוגיסטיים, שטחים לתעשייה עתירת ידע, נכסים עתירי שטח וסוגיות נוספות. כל זאת, במטרה להתאים את כללי האסדרה לנוכח התפתחויות שונות במשק בכלל ובענפים ספציפיים בפרט".

האם חוות השרתים מהווה סכנה ביטחונית?

הדיון של בית משפט ישראלי בהגדרה של חוות שרתים הוא תקדימי ועשוי להשפיע על רשויות מקומיות ובתי משפט בעתיד. למרות תנופת הבנייה בתחום חוות השרתים ולמרות מכרז נימבוס, הממשלה לא התפנתה עד היום כדי להסדיר את התחום. יזמי חוות השרתים משוועים לסיוע בתחום תכנון החשמל, קווי התקשורת והארנונה. בה בעת, התושבים המתגוררים בסמוך לחוות אלה מבקשים לוודא שהן עומדות בתקנים סביבתיים מחמירים, כפי שאירע לאחרונה בעניין חוות השרתים של גוגל, בזק בינלאומי וסרבר פארם בבני ציון.

בשל כך, ועדת החוץ והביטחון תתכנס לקראת סוף החודש כדי לדון בסכנה הביטחונית הטמונה בחוות השרתים שבונות גוגל ואמזון מעל לפני הקרקע, במסגרת מכרז הענן הממשלתי. תושבי המועצה האזורית חוף השרון העלו באחרונה חששות לפיהן בניית חוות השרתים של גוגל במועצה תעלה את הסיכוי למתקפת טילים ממוקדת על יישוביהם.