ביומד | ראיון

המהפכה בטיפולי השבץ הולידה אקזיט של 100 מיליון דולר

הסטארט-אפ הישראלי Perflow, שפיתח מכשיר חדשני לטיפול בשבץ, הודיע על מכירתו לקרן פרייבט אקוויטי סינית - צעד שהוא חלק ממהפכה שמתרחשת עכשיו בתחום הטיפול במחלות כלי דם במוח • בראיון לגלובס, מספר המנכ"ל דני פרין על הקשיים בתחילת הדרך ועל התחרות בחברות הגדולות

דני פרין, מנכ''ל Perflow, עם מוצר החברה / צילום: איל יצהר
דני פרין, מנכ''ל Perflow, עם מוצר החברה / צילום: איל יצהר

המהפכה ששינתה את הטיפול במחלות לב וכלי דם, והורידה אותם מצמרת הטבלה של סיבות המוות, מגיעה כעת גם לטיפול בשבץ. עד השנים האחרונות, לא ניתן היה להגיע אל כלי הדם במוח באותן שיטות "אינסטלציה" שבהן מגיעים לכלי הדם באזור הלב וללב עצמו, אבל פיתוחים חדשים מאפשרים לרופאים להעז ולהיכנס לכלי הדם הקטנים והרגישים במוח כדי לנקות או לתקן אותם באופן דומה. אלה עדיין ניתוחים מורכבים ומסוכנים מאוד - כל תנועה לא נכונה עלולה לפגוע ברקמת המוח ולהוביל לאסון, אולם כבר היום המכשירים שפותחו מצילים המוני אנשים בכל העולם ממוות ומנכות. נראה שהשוק הזה יצמח באופן דרמטי בשנים הקרובות.

בשלב הנוכחי של התפתחות השוק הזה, הדגש עובר מחברות שהסבו מוצרים מתחום הלב למוח אל חברות המפתחות מוצרים ייעודיים למוח. ועם החידושים מגיעים גם האקזיטים. חברת Perflow הישראלית הודיעה על מכירתה לקרן פרייבט אקוויטי סינית ששמה לא נמסר. גם סכום העסקה לא נמסר, אך גורמים בשוק מעריכים שמדובר בעסקה של כ-100 מיליון דולר.

בחברה הושקעו עד כה 17 מיליון דולר בלבד, כך שמדובר בעסקה רווחית למשקיעים - חממת רד ביומד והאחים זיסאפל, זוהר גילון, דב בהרב (יו"ר אמדוקס וגילת לווינים לשעבר), ערי סטימצקי, קרן AMIT של הטכניון, קרן PixVine הסינגפורית ו-Jingxin Pharma הסינית. הקרן רכשה את כל החזקותיהם בחברה.

עבור מנכ"ל Perflow, דני פרין, זהו אקזיט שני, עם קבוצה דומה של משקיעים. הוא ניהל בעבר את חברת הניתוחים הזעיר-פולשניים Eon Surgical, שגם היא הוקמה בחממת רד ביומד של האחים זיסאפל ונמכרה לחברת טלפלקס האמריקאית בעשרות מיליוני דולרים, שנים ספורות אחרי הקמתה.

צוות המייסדים כולל גם את ד"ר אייל אוריון, מעין "יזם בית" של אותה קבוצת משקיעים הכוללת את משפחת זיסאפל וגילון, המרבים להשקיע יחד, לעתים קרובות עם סטימצקי. אוריון מעורב גם בחברות וקטוריוס, VGS, בודי ויז'ן ולמינייט. יזמים נוספים של החברה הם גלעד ציבולסקי ואבי רפפורט, מהנדסים ששימשו בתפקידי פיתוח בכירים בחברות מכשור רפואי.

מתחרים בחברות הגדולות

"Perflow הוקמה ב-2014, ושנת 2015 הייתה השנה שבה התפרסמו מאמרים מדעיים מכוננים שהראו שאפשר לצנתר את המוח ולקבל תוצאות הרבה יותר טובות מהטיפול הקיים לשבץ, כך שהיינו במקום הנכון בזמן הנכון", אומר פרין לגלובס.

החברה פיתחה מערכת הולכה שניתן להיכנס איתה לכלי הדם במוח. "הבאנו חדשנות רבה לשוק", אומר פרין, "במקום חוט תיל שבסופו נמצא הסטנט, או מכשיר שהוא כמו חכת דיג שתופסת קריש דם ושולפת אותו החוצה, הטכנולוגיה הייחודית שלנו מאפשרת לרופא לשלוט בדיוק בקוטר של הרשת וכך לוודא שהוא לוכד את כל הקריש ולעבור בגמישות ובקלות דרך כל כלי הדם בשלב ההוצאה של הקריש החוצה".

על בסיס אותה מערכת הולכה, פיתחה החברה מוצרים נוספים, לטיפול באניוריזמות במוח (מצבים שבהם כלי הדם נחלש בהדרגה עד שהוא נקרע ונוצר שבץ מוחי דימומי) והתכווצות בלתי רצונית של עורקים במוח, מצב שעשוי להיות תופעת לוואי של שבץ דימומי, אבל גם לגרום שבץ חסימתי כאשר כלי הדם המכווץ אינו מאפשר מעבר של דם.

המוצר מאושר לשיווק באירופה מ-2018 ונמכר בכמה מיליוני דולרים באמצעות מפיצים. עדיין אין אישור FDA לשיווק בארה"ב, אך נערך כבר ניסוי והחברה מכינה את התיק הרגולטורי להגשה.

אילו חברות מתחרות בתחום הטיפול בשבץ?

"כל חברות המכשור הרפואי הגדולות: מדטרוניק, סטרייקר, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ויש עוד. אבל כולן עובדות עם הסטנטים המחוברים לתיל מוליך פשוט. חידוש נוסף בתעשייה הוא מוצרים המגיעים קרוב לקריש הדם, ואז בעצם שואבים אותו באמצעות ואקום. אפשר לשלב בין המוצרים האלה למוצרים שלנו. ישנה גם חברה בשם מגנטו שפיתחה מוצר שמנסה למשוך את הקריש באמצעות מגנט, אבל אני לא באמת מכיר את הטכנולוגיה שלהם.

"תחרות ישירה יותר יש לנו מחברת רפיד מדיקל, מקבוצת החברות של שמעון אקהויז. גם אצלם ניתן לשלוט בקוטר של הסטנט כשהוא בתוך כלי הדם. יש עוד כמה חברות קטנות בתחילת הדרך, כולל חברה ישראלית מחממת NGT".

שיחת הרגעה עם זוהר גילון

הדרך של החברה לא הייתה חלקה, אומר פרין בכנות. "כשהצטרפתי אליה, ראיתי את האבטיפוס הראשוני והייתי בטוח - עוד רגע אנחנו מתחילים למכור. וזה מה שתיארתי למשקיעים שמאוד האמינו בי בזכות ההצלחה של החברה הקודמת. התברר שזה לא בדיוק ככה. לא שמישהו מהמייסדים האחרים ניסה להטעות אותי, אבל בעוד שבמודלים הסטטיים המכשיר עבד מצוין, בחיות זה לא עבד מצוין. אפילו גרוע ממש.

"נכנסתי לפינה, כי אנשים שמו כסף על בסיס המילה שלי וזה משהו שמאוד חשוב לי. אלה משקיעים ישראלים פרטיים שהיו מאוד קרובים אליי. הייתי די במצוקה בשלב הזה, ותמיד כשאני במצוקה אני נפגש עם זוהר גילון (אחד המשקיעים), איש מהחכמים שהכרתי. תמיד יש לו זווית מעניינת ושנונה לראות בה את הדברים. הוא אמר, 'דני, אנחנו לא מחפשים פרויקטים נטולי סיכון, אלא יזמים ומנהלים שיודעים לטפל בסיכון ובמשברים. אנחנו סומכים עליך שתפתור את הבעיה".

פרין מספר שלא היה בטוח שמצבו השתפר אחרי השיחה הזאת. "הלחץ לתקן את הבעיה עבר אליי", הוא אומר. לבסוף הבעיות במוצר תוקנו, והיום החברה רושמת הכנסות ומעסיקה כ-60 עובדים.

היו רגעים נוספים שבהם חשבת שזה כבר לא יקרה?

"היו רגעים. זו הפרוצדורה הכי רגישה, אדם תלוי בין חיים למוות, בין נכות תמידית לבין הבראה, והכול תלוי ב-10-20 דקות של פרוצדורה. זה עד כדי כך דרמטי, לא בסרט הוליוודי אלא אמיתי, בחיים".

לעבוד עם הרופאים הנכונים

את הפרוצדורות הראשונות ליווה פרין בעצמו. "לא ידענו מתי יגיע חולה מתאים אז ממש עברנו לגור ליד בתי החולים, באירופה. לפעמים קראו לנו ולא היה טיפול בסוף. אבל זה היה שווה בשביל אותו רגע שבו רואים רופא מתאמן, ולא על מודל. ברגע שראיתי בהדמיה את הרשת נפתחת, הדופק עלה ל-200. או שהצלתי הרגע חיים או שיצרתי בעיה.

"גילינו שאם אין איתנו רופא שהוא מאוד סבלני, עלולה להיווצר בעיה. לעומת המון מקרים שבהם רופאים הצליחו מאוד עם המוצר וממש פרגנו לנו, היה מקרה שבו הרופא לא כל כך הבין איך לעשות את הפרוצדורה ולא אהב את זה שהוא לא מבין, זה עצבן אותו. בסוף, אחרי שלושה-ארבעה ניסיונות הוא הצליח. הבנו מזה שצריך לבחור היטב את הרופאים שאיתנו. מה שחשוב זה לא רק לקחת מישהו שמעז לחדש, אלא לקחת את זה שמבין שיכולות להיות הפתעות בניסיון ראשון, מישהו מקשיב להדרכה שלנו ויודע להיות זהיר מאוד ודרוך. רופאים מסוימים, אי-אפשר להדריך אותם אפילו אם יש פיצ'רים שהם קצת פספסו, ואז מקבלים פרוצדורה לא טובה וגם לא לומדים אם המוצר יעיל, כי הכשל היה אצל הרופא".

בתקופת הקורונה בטח היה יותר קשה להעביר את ההכשרה המעמיקה הנדרשת.

"ודאי, אם כי מרכז המכירות באירופה נתן מענה. אבל עד הקורונה התאמצנו לשלוח גם מהנדסים להיפגש עם הרופאים ולראות אותם עובדים בשטח, כי במפגש הזה קורים קסמים גם בלי להתכוון. בקורונה זה היה יותר קשה אבל עשינו מה שיכולנו, ובין הגלים אנשים שלנו נסעו והבאנו רופאים להכשרה כאן, הכול לפי התקציב של סטארט-אפ. אנחנו לא מדטרוניק, אבל אולי יום אחד נרכוש אותם".

אחרי הרכישה, Perflow תישאר עצמאית, אבל בידי הקרן הסינית. ההנהלה והעובדים התעקשו לא למכור את החלק שלהם.

"המימון הוא סוג של חלום עבור המהנדסים, להמשיך בתוכניות הפיתוח, ועכשיו בנוסף לאירופה נוכל להשיג אישורים ולצמוח גם בסין ובארה"ב, מקומות שבהם חייבים צוותים בשטח. חלק מהיתרון בחבירה לקרן סינית הוא שהם מכניסים אותנו לסין, שהיא היום שוק לא פחות גדול מהשוק האמריקאי למוצרים האלה".

Perflow

תחום פעילות: פיתוח מכשור רפואי לטיפול בשבץ וכלי דם במוח

היסטוריה: הוקמה ב-2014 על ידי קבוצה של יזמים, הכוללת את ד"ר אייל אוריון ואת גלעד ציבולסקי ואבי רפפורט, מהנדסים ששימשו בתפקידי פיתוח בכירים בחברות מכשור רפואי

נתונים: החברה מעסיקה כיום 60 עובדים. עד כה הושקעו בה כ-17 מיליון דולר, כך שאקזיט של כ-100 מיליון דולר הוא רווחי למשקיעים, הכוללים את חממת רד ביומד והאחים זיסאפל, זוהר גילון, דב בהרב, ערי סטימצקי, קרן AMIT של הטכניון, קרן PixVine הסינגפורית ו-Jingxin Pharma הסינית