הרכישה שגרמה ללא מעט הרמות גבה: מה עומד מאחורי מסע השופינג של גוגל בישראל

ענקית הטכנולוגיה גוגל לכאורה לא צריכה לדאוג בכל הנוגע להכנסות ורווחיות. על אף גודלה האדיר, החברה ממשיכה לצמוח במהירות, מגמה שרק גברה במהלך מגפת הקורונה. אם מסתכלים למשל על הרווח הנקי של החברה-האם של גוגל, אלפאבית, הרי זה קפץ מ-12 מיליארד דולר ב-2017 עד ל-34 מיליארד ב-2019 ומשם ל-40 מיליארד ב-2020, בחסות הקורונה. תוצאות אלו מסבירות את הצמיחה של כ-70% במניה של גוגל בשנה החולפת, יותר מאשר רשמו מתחרותיה הענקיות אמזון ואפל.

אם בכל זאת יש משהו שאמור להדאיג מעט את המשקיעים של גוגל זהו הגיוון המועט בהרכב ההכנסות של החברה שמגיעות ברובן המכריע מפרסום באינטרנט. נכון לרבעון השלישי של 2021, אלפאבית רשמה הכנסות של 65 מיליארד דולר, אלא שמעל 80% מאלו הגיעו מפרסום באינטרנט. כמו שכל מנהל טוב יודע, לשים את כל הביצים בסל אחד זה אף פעם לא טוב, לא משנה כמה הסל הזה ענק.

התחום המבטיח ביותר, שאמור לאפשר לגוגל לגוון את הכנסותיה, הוא אספקת תשתית מחשוב בענן לארגונים. תשתית כזו מאפשרת לארגונים לוותר על בניית מערכות מחשוב עצמאיות. מחשוב ענן הוא אחד השווקים הצומחים והחשובים ביותר בעולם, במיוחד בעקבות הקורונה והעבודה מהבית שהאיצו נדידה לענן, אך דווקא בו גוגל מוצאת את עצמה בנחיתות. נכון לרבעון השלישי של 2021, גלגל שוק תשתיות הענן 45 מיליארד דולר, צמיחה של 37% בהשוואה לשנה קודמת. מתוך סכום זה גוגל לקחה רק 10%, בעוד אמזון והענן שלה AWS הובילו עם 33% ומיקרוסופט והענן שלה אז'ור גרפו 20%.

את הרכישה של סטארט-אפ אבטחת הסייבר הישראלי סימפליפיי (Siemplify) השבוע תמורת חצי מיליארד דולר, כדאי לראות כחלק מהמאמצים של גוגל לשפר עמדות ולהגדיל הכנסות ורווחים בתחום הענן. הרכישה של סימפליפיי גרמה ללא מעט הרמת גבות בתעשייה הישראלית, כיוון שגוגל בהחלט אינה הרוכשת הטיפוסית של סטארט-אפים בתחום הסייבר, תואר ששמור לחברות כמו פאלו אלטו נטוורקס ומיקרוסופט שגרפו לא מעט כאלו בשנים האחרונות.

אפשר לראות את הרכישה של גוגל כניסיון להרחיב את היצע המוצרים שלה בתחום האבטחה, כחלק מההבטחה שלה בקיץ האחרון לנשיא האמריקאי ג'ו ביידן להשקיע 10 מיליארד דולר בסייבר בחמש השנים הקרובות. זוהי בהחלט חלק מהסיבה לרכישה. אך להערכת גורמים בשוק, הרכישה משתלבת עם האסטרטגיה של גוגל להגדיל את הפעילות של ארגונים בענן וכך גם את הכנסותיה. כפי שספקיות הסלולר ניסו פעם להשיק שירותים צורכי אינטרנט כדי להגדיל את החשבון למשתמשים בימים שכל מגה בייט עלה הון, כך ענקיות הטכנולוגיה מחפשות דרכים להעלות את ההוצאות של ארגונים על ענן. סימפליפיי תורמת לזה.

הקרב על כיבוש נתח שוק בענן

בקרב על כיבוש נתח שוק בענן, גוגל ומתחרותיה מוכנות להוציא הרבה. גוגל למשל ידועה כמי שמנסה לשכור את אנשי המכירות הטובים ביותר לענן, שמקבלים שכר גבוה במיוחד שיכול להגיע ל-600-700 אלף דולר בשנה כולל עמלות. אבל זה יחסית כסף קטן. דרך נוספת של החברות היא להוציא מיליארדי דולרים על השקעה בחברות אסטרטגיות, במטרה שאלו יהפכו ללקוחות שלהם בתשתית ענן. בחברות אסטרטגיות הכוונה לחברות שצורכות משאבי ענן כבדים ויקרים במיוחד.

גוגל לדוגמה השקיעה מאות מיליוני דולרים בענקית המדיה בשפה הספרדית יוניוויז'ן (שהייתה בעבר בשליטת חיים סבן), כדי להפוך אותה ואת פעילותה ללקוחות של גוגל קלאוד. בדומה מיקרוסופט ביצעה השנה השקעה אפילו גדולה יותר במיזם הרכב האוטונומי של ג'נרל מוטורס - קרוז. אחד מתנאי ההשקעה היה כי קרוז תשתמש בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט, אז'ור. אסטרטגיה כזאת עמדה כנראה גם בבסיס הכוונה של אורקל לרכוש נתח מפעילות אפליקציית טיקטוק בארה"ב, עסקה שירדה מאז מהפרק.

לפעמים החברות לא מסתפקות רק בהשקעה, אלא פונות לרכישה ממש של חברות עם פעילות אסטרטגית לענן. בחודש שעבר הודיעה אורקל כי חתמה על עסקה לרכישת חברות הרשומות הרפואיות Cerner תמורת 28 מיליארד דולר. אורקל היא אמנם שחקן קטן בשוק הענן אך למייסד שלה לארי אליסון יש שאיפות גדולות בתחום. הרכישה אמורה לתת לאורקל דריסת רגל משמעותית בשוק הבריאות שעובר בקצב מהיר לענן.

בנוסף לרכישות, מפתחות ענקיות הטכנולוגיה בעצמן גם פונקציות שיגדילו את השימוש בענן על ידי לקוחותיהם. זה כנראה אחד הגורמים שהובילו את גוגל לפתח בתוך מעבדת הנסיונות הטכנולוגיים הסודית שלה, גוגל X, את מיזם הסייבר קרוניקל ב-2016. קרוניקל מפתח תוכנה לניהול מידע ואירועים של אבטחה (SIEM). מדובר בתוכנה שבאה להתמודד עם העומס המבלבל של מערכות הגנת הסייבר שיש לארגונים היום. קרוניקל ממזגת ומציפה את כל ההתראות והאזהרות החשובות לאנליסטים בצוותי אבטחה מהמערכות השונות. ב-2019 לאחר שהפיתוח שלו הושלם, קרוניקל הוכנסה תחת המטריה של חטיבת הענן של גוגל.

כלים מהסוג של קרוניקל כבדים וצורכים הרבה משאבי מחשוב. כתוצאה מכך מסורתית כלים כאלו ישבו בשרתים של הארגונים שקנו אותם. לעומת זאת קרוניקל של גוגל עובד בענן. קרוניקל של גוגל מתחרה מול פתרונות מקבילים שיש לאמזון AWS ולמיקרוסופט (שם הוא נקראה מיקרוסופט סנטינל). המטרה ברכישת סימפליפיי היא לשפר ולהרחיב את היכולות של קרוניקל. הכלי של סימפליפיי מוסיף עוד יכולות שאמורות להפוך את החיים של אנליסטים בצוותי אבטחה לקלים עוד יותר למשל על ידי הוספת אוטומציות, שמאפשרות לפתור חלק מהאזהרות וההתראות בצורה נוחה יותר.

שיפור הפונקציונליות של קרוניקל, על ידי הרכישה של סימפליפיי, אמורה לקסום לתאגידים גדולים, שוק שבו גוגל חלשה בעיקר בענן, ועוד יותר מכך לספקי שירותי אבטחה מנוהלים (MSSP), חברות שמפעילות מרכזי סייבר עבור ארגונים קטנים שאינם יכולים לעשות זאת באופן עצמאי. ההכנסות ממכירת שירות זה כנראה פחות מעניינות כשלעצמן את גוגל. מה שיותר מעניין אותה זה שחשבון הענן של תאגידים וחברות אלו יתפח.