משרד הביטחון לוקח את החוק לידיים, ורק בית המשפט יכול לעצור אותו

יש דברים שאנחנו לא מצפים מהמדינה שתעשה. בטח שיש דברים שאנחנו מצפים שהמדינה לא תעשה מול בית המשפט. אבל החיים כדרכם מזמנים לנו הפתעות, ולא בהכרח טובות.

השבוע המדינה הייתה צריכה להגיש תגובה לבית המשפט העליון על "התקדמות הליכי החקיקה" בעניין הגדלות הרמטכ"ל - כספים שגם המדינה כבר מודה שניתנו וממשיכים לצאת מקופת המדינה באופן בלתי חוקי. כספים שניתנים כתוספת לפנסיה של גמלאי הצבא עבור, בין היתר, התקופה שבין גיל 18 - עת רוב הנערים והנערות חובשים את ספסל הלימודים ועד תום סיום שרות החובה שלהם. כמעט מיותר לציין כי אין שום אזרח אחר במדינת ישראל שצובר זכויות פנסיוניות בתקופה השירות הצבאי שלו ובטח שלא החל מגיל 18, גם אם עוד כלל לא התגייס לצה"ל.

המחוקק הגביל את האפשרות של גמלאי הקבע לצבור זכויות פנסיוניות בגין שירות החובה, ועצר את החגיגה לכל מי שהתגייס החל משנת 1998 והלאה. אבל בצה"ל לא התרשמו וממשיכים לשלם זכויות פנסיוניות החל מגיל 18 (כלומר עוד קודם להתחלת שירות החובה), ולמי שהמחוקק איפשר לקבל הטבה זו (מי שהתגייס לפני 1998), צה"ל משלם - תחזיקו חזק - פעמיים (בניגוד מוחלט להוראות החוק ולהחלטות הממשלה הרלוונטיות). כלומר, מי שהמחוקק התיר לו לצבור זכויות פנסיוניות בגין שירות החובה שלו, מקבל מצה"ל על כל שנת שירות חובה - שנתיים צבירת זכויות לפנסיה.

קצת קשה להאמין, אבל צה"ל פשוט מצפצף על החוק.

שומרי הסף לא פעלו

האם נפתחה ועדת חקירה? האם מישהו בדק איך דברים כאלה יכולים לקרות במדינה מתוקנת? האם מישהו נתן את הדין על מעשיו (או לפחות קיבל ריתוק או סגר שבת)? לא ולא ולא. מה כן קרה במקום? מקבלי ההחלטות קודמו בתפקידיהם, ושומרי הסף במקום להתריע על המחדל הגנו עליו בגופם.

לצערנו, גילינו, בעמל רב, כי תוספת בלתי חוקית זו היא רק חלק מסיפור יותר גדול שכולל תוספות נוספות לפנסיה הצה"לית, שמשולמות שלא כדין. כל יום קופת המדינה מאבדת 3 מיליוני שקלים עבור תשלומי פנסיה בלתי חוקיים אלה. בחשבון כולל מדובר על עשרות רבות של מיליארדי שקלים, שניתנו שלא כדין ללא שקיפות והרחק הרחק מהעין הציבורית.

אבל בכך לא די - אם מסתכלים על התמונה הכוללת, רואים שהפנסיה הממוצעת שמקבלים גמלאי צה"ל גבוהה ביותר מפי ארבעה מזו שניתנת לעובדי ציבור אחרים במקצועות מקבילים, ואילו הצעירים המוכשרים והלוחמים בצה"ל, שאותם ראוי היה לתגמל - אלו מתוגמלים הכי פחות.

לפני למעלה משנתיים, כשהבנו שבלי התערבות של בית משפט לא תיפסק חגיגת התשלומים האסורה, הגשנו עתירה לבג"ץ.

לצערנו, הטקטיקה שמשרד הביטחון בחר להתנהל בה מול בית המשפט כללה אינסוף בקשות דחייה בנוסחים מנוסחים שונים, האחת "על-מנת ליישב את הנושא ואת המחלוקת בין משרדי הממשלה השונים", האחרת "לצורך השלמת גיבוש העמדה נדרש למשיבים עוד זמן נוסף", לאחריה "נעשו מאמצים משמעותיים לקדם את הסוגיה".

אחרי שמיצה את יכולתו בדחיות מסוג זה, משרד הביטחון עבר לשלב בו הודה כי "עולים קשיים משפטיים", וכי "יש מקום להסדרה עדכנית של נושא זה". עוד בקשה ועוד דחייה ועוד בקשה ועוד דחייה. וכך חלפו למעלה משנתיים בהם התקיימו שני דיונים באולם בית המשפט, בג"ץ הוציא צווים על-תנאי נגד המדינה, וצה"ל נדרש או להסדיר את הנושא או להגן על עמדתו.

אבל מה עושה משרד הביטחון כשהוא יודע שבזירה המשפטית הקרב אבוד? נוקט בשיטת "דחה ככל יכולתך", שהרי בכל יום שחולף נכנסים עוד ועוד גמלאים להסדר האסור, וכידוע מה שנותנים קשה לקחת.

פשוט לדחות שוב

אז כאמור השבוע, אחרי דחיות רבות מספור, משרד הביטחון היה צריך לעדכן על "התקדמות הליכי החקיקה" - חקיקה שאמורה להסדיר את מתן הכספים הבלתי חוקיים. אבל מה עושים כשההליכים לא מתקדמים? כשאין רוב להעברת הצעת החוק השערורייתית של משרד הביטחון בוועדת השרים לענייני חקיקה, וכשלא מעט חברי קואליציה הביעו את עמדתם כי מדובר בהסדר לא ראוי? פשוט מבקשים עוד דחייה.

הלכה למעשה, משרד הביטחון מעכב את הליכי החקיקה כי הוא מבין שבמצב הפוליטי הנוכחי אם ההצעה הזו הייתה נדונה בכנסת, היא הייתה משתנה לבלי היכר. לצערנו הרב, המציאות הנוכחית היא שכל יום ויום ממשיכים להיות משולמים תוספות פנסיה לגמלאי צה"ל, כשאין לכך כל מקור חוקי.

אולם הפעם בית המשפט העליון לא אישר עוד דחייה וקבע כי בקשת המדינה לדחות (בפעם השלישית) את הגשת תצהירי התשובה בעתירה - נדחית. ייתכן כי גם סבלנותו לשיטת "דחה ככל יכולתך" פקעה.

ככל שבית המשפט יזדרז לקיים דיון מהותי בעתירה, נגלה כי משרד הביטחון נכון להתפשר באשר למתווה השערורייתי שהוא מנסה לקדם להסדרת התשלומים הבלתי חוקיים.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "רווח נקי", מהעותרות ביחד עם עמותת" צדק פיננסי" בבג"ץ נגד תוספת הרמטכ"ל