האמון של הציבור היהודי במערכת המשפט ממשיך לרדת ובשנת 2021 חצה את הרף של מחצית מהנשאלים מטה ל-48% בלבד, ובציבור הערבי הוא מתרסק מ-60% ל-44% - כך עולה ממדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגש היום (ה') לנשיא יצחק הרצוג.
האמון במשטרה גם כן בירידה וכעת עומד על 42% בציבור היהודי. אולם על רקע האלימות הגואה במגזר הערבי, בקרב הנשאלים מהמגזר המשטרה זוכה לשפל חסר תקדים באמון - 13% בלבד ב-2021, לעומת 30% בשנה הקודמת.
בפרק המוקדש לתחושת הביטחון של אזרחי ישראל ישנו פער ניכר בין ערבים ליהודים. בעוד רוב היהודים מסכימים כי ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (61%), רק 33% מהערבים חושבים כך, כאשר בקרב הציבור הערבי חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון מ-64% ב-2019 ל-33% ב-2021. שליש מהמרואיינים בלבד חשבו שישראל מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים.
במדד רואיינו 1,188 נשים וגברים מעל גיל 18, 1,004 יהודים והיתר ערבים. את הסקר ערכו מכון דיאלוג בחברה היהודית ומכון אפקאר בחברה הערבית.
78% אמון בצה"ל
האמון בצה"ל במגזר היהודי ממשיך להיות הגבוה ביותר מבין מוסדות המדינה. הוא עמד תחילה על 90% בשנה החולפת אולם באוקטובר צנח ל-78% בקרב הציבור היהודי ולשפל מאז 2008. אחריו, נשיא המדינה, שהאמון שהציבור היהודי נותן בו נותר ללא שינוי של ממש - 58% באוקטובר. בנוסף השיבו הנשאלים במדגם כי ל-62% מהם יש אמון ברשויות המקומיות, 48% בבית המשפט העליון ו-42% במשטרה. במדגם שנערך בקרב נשאלים ערביים, אף אחד ממוסדות המדינה לא זוכה לאמון של מעל ל-50%, כאשר במקום הראשון הביטוח לאומי עם 49.5% אמון, ואחריו בתי הדין הדתיים עם 48%.
בפרק המוקדש לאמון במערכת המשפט עולה מהתשובות שהתקבלו במדגם כי אי-האמון בבית המשפט העליון נובע בין היתר מאי-האמון של אזרחי המדינה בשופטים ומניעיהם. כך, 61% מהציבור הישראלי סבורים כי בחירת שופטים נעשית ממניעים פוליטיים, ו-75% חושבים שמופעלים על השופטים לחצים פוליטיים בפעולתם. רק שליש מהנשאלים שענו כי באו במגע עם מערכת המשפט השיבו כי הם מרוצים מהתנהלותה, ורק שליש מהנשאלים חושבים שהשופטים מתייחסים באובייקטיביות כלפי כל מי שמופיע בפניהם.
בנוסף, עלה כי 51% מהציבור הישראלי חושבים שיש שחיתות במערכת המשפט, כאשר נמצא פער ניכר בין תשובות מי שהגדירו עצמם ימין לבין אלה משמאל. 61% מהימין חשבו שיש שחיתות במערכת המשפט, לעומת 18% בלבד בשמאל. בשאלת התערבות בג"ץ בעבודת הכנסת גם חלה התפלגות בקרב הנדגמים (52% מקרב הנשאלים צידדו בכך), 82% מהדתיים והחרדים השיבו שכן, ו-69% מהימין.
גם מצבה של פרקליטות המדינה מבחינת אמון האזרחים הוא בכי רע. מעל מחצית מהנשאלים השיבו כי הם חושבים שהפרקליטות מונעת משיקולים פוליטיים (52%), לעומת שליש שחושבים שהיא מונעת משיקולים מקצועיים. כאן כמובן התגלו פערים בין ימין לשמאל בשדה הפוליטי: בעוד בשמאל הביעו אמון גבוה יחסית של 63% והשיבו כי הפרקליטות מונעת משיקולים מקצועיים, 47% מהמרכז השיבו כי הם חושבים כך, ו-22% ממי שהגדירו עצמם בימין בלבד חשבו כך.
הפוליטיקאים נמצאים בתחתית הרשימה
בתחתית הרשימה מככבת הפוליטיקה הישראלית: הממשלה עם 27% אמון בלבד, הכנסת עם 21% והמפלגות עם 10% אמון בלבד.
כמה מצבם של נבחרי הציבור גרוע בתודעה הישראלית? 69% מהנשאלים לא הסכימו עם הטענה שחברי הכנסת "בסך-הכול עושים את עבודתם" - מדובר בשיעור אמון הנמוך שהיה במדד של המכון מאז 2011.
על רקע המשבר הפוליטי המתחולל בישראל בשנתיים האחרונות, הוקדש השנה פרק במדד הדמוקרטיה לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל.
מהמדד עולה כי כמחצית (53%) מהישראלים תומכים בהצעה לקבוע שיהיה צורך ברוב של לפחות 80 חברי כנסת כדי לשנות חוק יסוד. כאשר נמצא רוב לתומכים בהצעה בשלושת המחנות הפוליטיים, יהודים (62% בשמאל, 56% במרכז ו-52% בימין). חילונים תמכו בהצעה זו הרבה יותר מחרדים (61% מול 40% בהתאמה).
עוד נמצאו שיעורי תמיכה גבוהים בביזור סמכויות לרשויות המקומיות. 67% מהציבור תומכים בהעברת יותר סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות, הזוכות לאמון גבוה יחסית (57%). הצעה זו זכתה לתמיכה הגבוהה ביותר מבין 6 ההצעות לרפורמות במערכת הפוליטית שנבדקו במסגרת מדד הדמוקרטיה.
בנוגע לשאלת התמיכה בזכות הצבעה לישראלית המתגוררים בחו"ל, רק 40% השיבו כי הם תומכים בכך, וזו גם ההצעה שזכתה לתמיכה הנמוכה ביותר מבין ההצעות לרפורמות פוליטיות שנבדקו.
חרף הקמת ממשלה שבה שותפה מפלגה ערבית השנה, בראש סולם המתחים הוצב המתח בין יהודים לערבים: 46% השיבו כי זה המתח המשמעותי ביותר בציבור הישראלי, לעומת 28% בשנה שעברה. לאחר מכן מדורג המתח בין ימין לשמאל, שעומד על 32% (בשנים האחרונות עמד במקום הראשון). במדגם היה קיים הבדל בין ימנים, שהציבו את המתח בין יהודים לערבים בראש עם 50.5% תמיכה, לעומת מצביעי שמאל - 47%.
גם מצב האמון בתקשורת בשפל עם 25% אמון בלבד. כך, 55% הסכימו עם האמירה כי התקשורת מתארת את המצב במדינה גרוע מכפי שהוא באמת. בשמאל רק 25% השיבו כך, לעומת במרכז 48% ו-65% בימין.
כשליש מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד"
ולסיום, תעודת הערכה למדינה: כשליש מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" (31%), זהו השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. ההרעה בהערכת המצב הכללי הורגשה במיוחד בקרב הציבור הערבי, אך חל בה שיפור משמעותי בה בחודשים האחרונים (48% הגדירו את המצב כ"רע" או "רע מאוד" ביוני בהשוואה ל-28% באוקטובר).
מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל, שלראשונה זה שנים רבות מהווה חלק מהממשלה, שיעור המעריכים את מצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד" עלה (17% ביוני, 29% באוקטובר), וכן נרשמה עלייה במרכז (מ-26% ל-39%), ואילו בימין שיעור המעריכים את המצב כ"טוב" או "טוב מאוד" נמצא בירידה (39.5% ביוני, 29% באוקטובר).
נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקיבל לידיו את הדוח, אמר כי "הירידה במידת האמון אשר רוחש האזרח הישראלי לכלל מוסדות המדינה מטרידה מאוד. אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית, ואין תחליף למוסדות המדינה, ולכן אובדן האמון מדיר שינה מעיניי. אין קיום למדינה שהאזרחים לא מאמינים בה ובמוסדותיה. האמון הציבורי הוא הנכס הכי חשוב לכל מערכת ומנגנון של המדינה, והירידה המתמשכת באמון הציבור היא תמרור אזהרה לכולנו".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסר כי "מדד הדמוקרטיה מראה שלמרות האתגרים העצומים שעמם מתמודדת המדינה, רוב מוחלט ומשכנע בציבור הישראלי סבור כי ישראל היא מקום לחיות בו, מה שמהווה מקור לעידוד ולהשראה. בדומה למגמות המתרחשות בעולם הדמוקרטי, גם בישראל ממשיכה הירידה באמון, כולל במוסדות הממלכתיים והא-פוליטיים. על המנהיגות הפוליטית לקחת אחריות על המשבר ולעשות שימוש במפת הדרכים שמתווה מדד הדמוקרטיה".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, מסרה: " מדד הדמוקרטיה לשנת 2021 מחזק את ממצאי קודמיו, כי עמדות הישראלים בכל הנושאים כמעט מעוצבות על-ידי תפיסות העולם הפוליטיות שלהם, ובאופן ספציפי יותר על-ידי המיקום שלהם על הרצף ימין-מרכז-שמאל.
"היות שבשנה שחלפה הוחלפה הממשלה, והשלטון עבר לממשלה המורכבת ממפלגות שבעבר לא ישבו בכפיפה אחת, ואילו מפלגת השלטון בעשורים האחרונים - הליכוד - וכן המפלגות החרדיות והימין הרדיקאלי נותרו באופוזיציה, אנו רואים הצרחה בעמדות: מצביעי מפלגות הקואליציה, שבעבר היו פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית והחזיקו בהערכות שליליות לגבי תפקודה, עברו לצד היותר אופטימי; בעוד שמצביעי מפלגות האופוזיציה דהיום, שהורחקו מכס השלטון, מחזיקים כיום בעמדות ביקורתיות ושליליות הרבה יותר מבעבר לגבי המערכת השלטונית".
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה"ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בבטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
